"בארה"ב משלמים 20% ריבית על אובדראפט" - כך אמר נגיד בנק ישראל בדיון בוועדת הכלכלה. לדבריו, "כל מערכת בנקאית שונה, ואין יכולת להשוות ביניהם. בארה"ב יש ריבית של 19.99% עבור אובדראפט בארה"ב, יחד עם זה שאין עמלות בחשבון עו"ש".
"אי אפשר להגיד שצריך להוריד ריבית ועמלות, ולצפות שהבנקים יספקו אשראי במחיר שיורד. בנקים שלא מרוויחים לא יכולים לספק אשראי בריביות נמוכות ולהיות מוסדים יציבים. אם לא נשמור על הבנקים - נשלם מחיר. אם יבוא משבר לא יהיה לנו בנקים איתנים. נקבל בנקים פחות רווחיים וכאלו שלא יוכלו לגייס כסף".
הריבית על משיכת יתר בישראל - יותר מפי שניים מהריבית באירופה
הריבית על משיכת יתר במערכת הבנקאות בישראל מסתכמת ב-8.26% בממוצע, לעומת ריבית ממוצעת של 3.59% במדינות מערב אירופה - כך עולה ממחקר של אילנית בר ועמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.
מהמחקר עולה תמונה קשה שלפיה מערכת הבנקאות בישראל סובלת מריכוזיות כמעט כפולה מהממוצע במדינות מפותחות, תחרותיות נמוכה, יעילות תפעולית נמוכה בהשוואה בינלאומית, מרווחי ריבית גבוהים והטיית אשראי לטובת המגזר העסקי על חשבון משקי הבית והעסקים הקטנים.
במחקר מפנים לנתוני הבנק העולמי, שלפיהם מרווח הריבית נטו בישראל בגין סך האשראי הבנקאי, שהוא הפער בין עלות גיוס המקורות לבנק לבין הריבית שהוא גובה על האשראי, היה ב-2009 בממוצע 2.37%, לעומת ממוצע של 1.81% ב-25 מדינות מפותחות. כלומר, בישראל המרווח גבוה ב-0.56% מהממוצע באותן מדינות. עם זאת, המרווח בישראל נמוך ב-0.4% מהממוצע במדינות OECD.
האשראי הבנקאי ב-2011 היה כ-772 מיליארד שקל בממוצע, ועל כן הרווח העודף בגין פער הריביות בין ישראל לבין מדינות הייחוס נאמד ב-4.3 מיליארד שקל. במחקר צוין עוד כי "ריכוזיות יתר וחוסר יעילות בתפקוד מערכת הבנקאות מקטינים את היעילות של כלל המשק, מעלים את דמי התיווך הפיננסי ואת עמלות הבנקים ופוגמים בהקצאת המקורות במשק. הרגולטורים, בעיקר בנק ישראל ומשרד האוצר, אחראים להגברת היעילות והתחרותיות בשוק תוך שמירה על יציבות הבנקים", נכתב במחקר.
לפי המחקר, מרווח הריבית נטו הגבוה ביותר הוא במגזר האשראי הצרכני למשקי הבית (6.43%) ובמגזר העסקים הקטנים (5.48%). לעומת זאת, מרווחי הריבית נטו במגזר המסחרי ובמגזר העסקי נמוכים יותר במידה משמעותית - 3.42% ו-2.63% בהתאמה. מחברי המחקר מציינים כי ההבדלים המשמעותיים במרווח הריבית נטו בין מגזרי הפעילות השונים נובעים בין היתר מכך שמערכת הבנקאות מתאפיינת בריכוזיות גבוהה וברמת תחרותיות נמוכה במגזר הקמעוני. למגזר העסקים הגדולים קיימת נגישות לאשראי חוץ-בנקאי, ולכן קיימת תחרות על מתן אשראי המפעילה לחץ להורדת מחיר האשראי.
במגזר פיקדונות ואשראי למשקי בית (ללא דיור) ולעסקים קטנים ובינוניים התחרות נמוכה יחסית, והתוצאה היא פער ריבית גבוה וזמינות אשראי נמוכה.
ח"כ כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר בתגובה כי "אבסורד שהצרכן הישראלי משלם ריבית חובה כפולה מהממוצע האירופי, ואפילו יותר מאזרחי יוון ופורטוגל פושטות הרגל. העלות העודפת שאנחנו משלמים לבנקים בשנה רק על ריביות היא 4.3 מיליארד שקלים - משמע שאם הטייקונים מבצעים תספורות לציבור, הבנקים פשוט מגלחים אותנו".
המחקר מזכיר כמה כלים, מעבר להגבלת היקף האשראי לקבוצת הלווים הגדולות ועידוד פיזור האשראי באמצעות שימוש בכלי המדידה והקצאת ההון של הבנקים, שיסייעו להגביר את התחרותיות בתחום הבנקאות במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים.
להפריד בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים
L כך למשל מציע המחקר להוציא את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים. "כרטיסי האשראי הם חלופה לאשראי חוץ-בנקאי למשקי הבית, ושליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי מקטינה את התחרות באשראי הקמעוני. הפרדה כזאת, המחייבת התאמה רגולטורית, תביא להגדלת כוחם של שחקנים בשוק האשראי החוץ-בנקאי, ובתוך כך תביא להקטנת הריכוזיות באשראי הקמעוני בישראל. בנוסף, בנק ישראל עומד לדרוש מהבנקים להגדיל את הלימות ההון בשנים הקרובות. דרישה זו עשויה להביא למצוקת אשראי, שכן חוסר יכולת לגייס הון לצורך עמידה בהלימות ההון שתידרש יביא להקטנת האשראי הבנקאי. מכירת חברות כרטיסי האשראי על ידי הבנקים צפויה להביא להגדלת ההון העומד לרשותם, ולהקל על העמידה בדרישות ההון החדשות, תוך הקלת המצב בשוק האשראי".
פתרון נוסף הוא להקים מערכות דירוג אשראי ללקוחות פרטיים. מערכת מסוג זה עשויה לאפשר התפתחות שוק אשראי חוץ-בנקאי שבו לספקי האשראי יהיה מידע אמין אודות מבקשי האשראי. "מערכות אלו יוכלו גם להגביר את התחרות בתוך המערכת הבנקאית, ולאפשר לבנקים להציע אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים שהם לקוחות של בנק אחר".
עוד מוצע לאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים להכריז על הבנקים כקבוצות ריכוז (מצב שבו חברות מעטות שולטות בשוק, אולם לאף חברה אין נתח שוק של יותר מ-50%), ולהחיל עליהן הגבלות בדומה להגבלות המוטלות על מונופול. יצוין כי המפקח על הבנקים רשאי כיום להטיל וטו על קביעה שכזו מצד הממונה על ההגבלים.
כלי נוסף הוא חקיקה המונעת אפליה בהקצאת האשראי. כמו כן מזכיר המחקר את החוק הנבחן כיום, שאמור לאפשר לבנקים להפיץ את שירותיהם בסניפי הדואר. כך יוכלו בנקים קטנים לפעול ביישובים שבהם אין להם מערך סניפים, ולהגביר את התחרות ביישובים בהם פועלים בנקים מעטים.
פתרון נוסף הוא בחינה של רפורמות מבניות שיקלו על בנקים בינלאומיים להיכנס לפעילות קמעונית בישראל, הן באמצעות מערך סניפים והן באמצעות בנקאות אינטרנטית. כמו כן מוצעת נקיטת פעולות מצד הרגולטור שיקלו על לקוחות הבנקים לעבור מבנק לבנק.
במחקר מזכירים כי בדו"ח של OECD על ברזיל קיימת המלצה לפיצול שני הבנקים הגדולים (שהם בבעלות ממשלתית) על מנת להגדיל את התחרותיות במערכת הבנקאות. הפתרון האחרון המוצע במחקר הוא ביטול עמלות העו"ש שתאפשר ללקוחות לבצע השוואה בין הבנקים על ידי בדיקת גובה הריבית על האשראי והפיקדונות בלבד. הצעת חוק בעניין אמורה לעלות לדיון בכנסת לאחר הפגרה.
בתוך כך, אתמול הגיעו לכנסת פעילי המחאה החברתית. הפעילים, בהובלת ראשי ארגון המחנה המשותף, עידן מילר ובועז נול, מסרו לחברי הכנסת מכתב הקורא להם להגן על הציבור מפני ריביות הבנקים.
במכתב שהופנה לחברי הכנסת כתבו מילר ונול, יחד עם אריאל מרום הפעיל במאבק נגד ריביות הבנקים: "הריבית שהבנקים וחברות האשראי גובים כיום מרוב הציבור על הלוואות ועל מסגרת האשראי נעה בין 13% ל16% בשנה. על פי כל קנה מידה מדובר בריבית גזל, תוך ניצול חוסר הידע של האזרח הפשוט בעניין ההשלכות והעלויות האמיתיות המוטלות עליו.
"לפיכך, אנו דורשים להעביר חקיקה בנושא אשר תקבע גבול עליון לריבית המותרת לגבייה, וזאת בהתאם לסוגי האשראי. אנו מציעים לקבוע ריבית מקסימום בגובה של פריים+5% על כל סוגי ההלוואות עד 100 אלף שקל הניתנות ללקוח קיים, ריבית מקסימום של פריים+7% על כל סוגי מסגרות האשראי הניתנות על ידי תאגיד ללקוחותיו וריבית מקסימום של פריים+8% לאשראי חוץ-בנקאי".
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, מסר כי "מחקרים שפורסמו על ידי גופים בינלאומיים אובייקטיביים מלמדים כי ישראל אינה יקרה יותר ממדינות OECD, ובשנים האחרונות היא אף זולה יותר - הן בתחום העמלות והן במרווחי הריביות".
לדברי פרל, למרות המשבר הכלכלי הגלובלי ומצבו הסבוך של המגזר הפיננסי בעולם, מערכת הבנקאות בישראל התנהלה בזהירות ובאחריות, תוך שמירה קפדנית על נכסי הלקוחות וצרכי המשק. "הניהול האחראי של הבנקים בישראל לא בא על חשבון פגיעה ברמת השירותים או תוך העלאת מחירים, להיפך - רמת השירותים המשיכה לעלות ורמת המחירים נשמרה ואף ירדה בתחומי פעילות מסוימים. טענות שהושמעו באחרונה לגבי מחירי השירותים הבנקאיים בישראל מקורן לעתים בנתונים לא מקצועיים ולא מדויקים", הוסיף פרל.