וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ההתבצרות בפיקדונות השקליים נתפסת כהשקעה נוחה אך באפיק השקלי הסחיר התשואות שיתקבלו יהיו גבוהות יותר"

גולן פרידנפלד

10.7.2002 / 15:28

כך אומרים היום כלכלני אילנות דיסקונט, שמצאו שקיימת מחזוריות באפיקים השקליים של תקופות משבר ופריחה; להערכתם, האפיק השקלי יפרח בתקופה הקרובה



"ההתבצרות בפיקדונות השקליים נתפסת כיום כפתרון ההשקעה הנוח ביותר למשקיע הממוצע", כך סבורים כלכלני אילנות דיסקונט. הכלכלנים ערכו בדיקה של המשברים שפקדו את האפיק השקלי החל משנת 1998 ועד היום, ממנה עולה כי באפיק השקלי הסחיר ניתן יהיה לקבל תשואה גבוהה יותר מאשר בפיקדונות ואף בזמן קצר יותר.



מהבדיקה עולה כי המשברים באפיק השקלי הם מחזוריים - פריחה, משבר, תקופת צינון וחוזר חלילה. בשנת 1998, בין החודשים ינואר-יולי, הביאה הציפייה להמשך הורדת הריבית על ידי בנק ישראל לירידה בתשואות האג"ח השקליות ולגיוסים בקרנות השקליות. באוגוסט של אותה שנה החל המשבר הראשון, שנמשך 5 חודשים עדל סוף אותה שנה, והוא נבע מהמשבר במדינות מזרח אסיה, מהבורסה בארה"ב וממכירות נכסים של משקיעים זרים בארץ, שגם רכשו דולרים.



תשואת השיא אליה הגיעו איגרות החוב השקליות עמדה על 13.02% ושערו של השקל פחת בכ-14.8% לעומת הדולר. בנק ישראל, בראשותו של פרופסור יעקב פרנקל, נאלץ להתערב והעלה את הריבית בשיעור של כ-4%. התוצאות לא איחרו והפריחה הגיעה בחודש מאי 1999 ונמשכה עד חודש מארס 2000. בתקופה זו ייוסף השקל אל מול הדולר בכ-3.1% ותשואות איגרות החוב השקליות האמירו ל-12%. המשבר הבא שפקד את המערכת השקלית החל באפריל 2000, עם פרסום המלצות ועדת בן בסט, שעסקה ברפורמה במס. המלצותיה הביאו לאי ודאות רבה בשווקים ולהסטת כספים מהירה לחו"ל. בתקופה זו ייוסף השקל בכ-0.55% מול הדולר ונרשמה תשואת שיא של 9.2% באיגרות החוב השקליות.



בתקופה שבין נובמבר 2000 ויוני 2001 חזר האפיק השקלי ליהנות מאמון המשקיעים, כאשר ברקע מתחילה אינתיפאדת אל אקצה, שלא משפיעה על שוק המט"ח. הורדת הריבית נמשכת וישנה ציפייה להורדת ריבית נוספת. בתקופה זו, רשמו איגרות החוב השקליות תשואת שיא של 8.2%. המשבר הבא חל בין החודשים יולי-ספטמבר 2001, כאשר אירועי ה-11 בספטמבר יוצרים בשוק פיחות של 3.5% בשערו של השקל וציפיות להעלאת ריבית. תשואת השיא שנרשמה באיגרות השקליות עמדה על 7.3%. התקופה של אוקטובר 2001-ינואר 2002 התאפיינה בגיוסים בקרנות השקליות שגרמו לעליית מחירים באיגרות החוב השקליות עד לרמה שהם גילמו תשואה של 4.4% בחודש ינואר. בדצמבר 2001 הוריד הנגיד קליין את הריבית בשיעור של 2% - מה שהביא להסטת כספים לחו"ל, שלוותה בהתחזקות הדולר ותשואות שיא של 12.1%.



בתגובה לכך, העלה הנגיד את הריבית בכ-4.5% בתוך כחודש - מה שבלם את המשך הפיחות והביא את עקום התשואות השקלי לטווח שבין 9.2%-9.6%.



השאלה הנשאלת מהסקירה הזו היא האם אנו עומדים בפני פריחה מחודשת של האפיק השקלי בהתבסס על המחזוריות שאיפיינה אותו בעבר? להערכת כלכלני אילנות דיסקונט, התשובה חיובית. יחד עם זאת, מציינים הכלכלנים כי המשבר הנוכחי נמשך זמן רב יותר, שבמהלכו הציבור לא העביר את כל הכספים לפיקדונות שקליים, אלא השקיע לצמודי מדד וצמודי מט"ח. בנוסף, עם העלאת הריבית החל הציבור למשוך כספים מצמודי המדד והאפיקים המט"חיים בחזרה לפיקדונות השקליים.



ההערכה של הכלכלנים כי האפיק השקלי יתאושש תלויה במספר הנחות ובהן שהאינפלציה תרד לרמה של 2%, שהורדת ריבית על ידי בנק ישראל תהיה בקצב מתון, שהמצב הבטחוני לא יחמיר ויישאר בסטטוס הנוכחי ושיחזור האמון של הציבור במדיניות בנק ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully