נתניהו מנסה למתן התייקרות החשמל והדלק

ביום ראשון הקרוב צפויים להתייקר גם החשמל ‏(ב–8.9%‏) וגם הדלק ‏(ב–2%‏). החשש בממשלה מגל מחאה ציבורית חדש מביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, לנסות ולמנוע ברגע האחרון את ההתייקרויות או למתן אותן.

נתניהו טילפן אל יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש?הכהן, וביקש לבדוק חלופות להתייקרות תעריפי החשמל, עליה החליטה ביום חמישי מליאת הרשות. התייקרות נובעת מהזינוק בעלויות הדלקים של חברת החשמל, כתוצאה מהמחסור בגז טבעי והמעבר לייצור חשמל באמצעות הסולר והמזוט - היקרים עד פי חמישה.

ההתייקרות אמורה היתה להסתכם בכ–37%, אך הופחתה בזכות הקלות במס ל–18% - שייפרשו על פני שלוש שנים בשתי פעימות נוספות, שיתבצעו ב–2013 ‏(3.6%‏) וב–2014 ‏(4.7%‏). זאת, בעקבות הוראת נתניהו כי הייקור יישאר חד?ספרתי. לפיכך, נמוכים הסיכויים כי בימים הספורים שנותרו תימצא הדרך להפחית את הייקור הנוכחי.

למרות המאמצים למתן את ההתייקרות, עוררה ההודעה על הייקור הצפוי ב–1 באפריל מחאה גם בקרב חברי הכנסת. ביום חמישי בערב נפגש נתניהו עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ‏(יהדות התורה‏), שביקש ממנו לבלום את ייקור החשמל בטענה כי מדובר ב"פיקוח נפש". לדבריו, השיב לו ראש הממשלה כי הוא "מגבש פתרון לסוגיה".

בישיבת הממשלה ביום ראשון אמר נתניהו כי "אחרי שטיפלנו במחיר הדיור, ואנו עדים לתוצאות ראשונות של ירידת מחירים, יש לטפל גם במחירי החשמל והדלקים. עליית מחירי החשמל היא תוצאה של הסנקציות על איראן, שמייצרות עלייה במחירי הנפט, ולא תוצאה של השיח הציבורי. אנחנו צריכים לבחון איך לטפל בהשלכות הסנקציות על מחירי החשמל, שאמורים לעלות עוד יותר".

בהמשך נודע כי ראש הממשלה ביקש לבחון תעריפי חשמל דיפרנציאליים, שבהם הצריכה מתחת לרף מסויים תוזל ואילו הצריכה מעל לרף מסויים תתייקר. באופן זה יסבסדו צרכני החשמל הכבדים, הנמנים בדרך כלל על השכבות החזקות, את צרכני החשמל הצנועים - העניים יותר. עם זאת, התברר כי הסדר כזה כבר נבחן על ידי רשות החשמל, ונדחה בשל חוסר היגיון כלכלי, חשש לפגיעה בתחרות במשק החשמל - ובעיקר בטענה כי הצרכנים הכבדים יעברו לתעריפי תעו"ז ‏(תעריפים שמשתנים לפי שעות העומס‏), בעוד שנטל הסבסוד יוטל על כתפי מעמד הביניים.

בתוך כך, צפוי גם מחיר הדלק להתייקר במוצאי שבת. לפי הערכות מוקדמות, עוד לפני מיצוי ימי חישוב המחיר הסופי מחרתיים, תסתכם העלאת מחיר הבנזין 95 אוקטן ב–15–16 אגורות לליטר, והוא יגיע לפיכך לעלות של 7.9 שקל ‏(בתדלוק עצמי‏). זאת, כתוצאה מהמשך העלייה במחיר חבית נפט בעולם. מחיר הבנזין כבר עלה מתחילת השנה ב–63 אגורות לליטר, על רקע העלייה במחירי הנפט בעולם, סגירת בתי זיקוק באירופה והיחלשות השקל לעומת הדולר.

בחודש שעבר אמור היה הדלק להתייקר ב–38 אגורות לליטר, אך שעות לפני עדכון המחיר הורה נתניהו למשרד האוצר להפחית את הבלו על הדלק ב–10 אגורות - ולמתן את הייקור. זהאוצר טען כי משמעות המהלך תהיה קיזוז של כ–300 מיליון שקל מתקציב המדינה.

"המדינה אינה שולטת על מחיר הנפט בעולם, אבל אנו לא חייבים לגבות תוספת מס על כל העלאת מחיר", אמר נתניהו, וקבע לפני חודש כי יוקם צוות לבחינת המיסוי על הדלק במשרד האוצר, שיציג מקורות מימון להפחתת המיסוי. לפיכך, במשרד האוצר כבר נערכים מאתמול לבחינת חלופות לייקור הנדרש גם החודש. זאת, בניסיון למנוע את חציית מחירו בתדלוק מלא את רף 8 השקלים.

מחיר הדלק המפוקח בישראל נקבע על פי נוסחה, הכוללת את ממוצע מחירי הדלק באירופה בחמשת ימי העבודה האחרונים בכל חודש. לאחר המרה לשקלים, מתווספים למחיר גם מרווח השיווק של חברות הדלק בסך 59 אגורות לליטר, וכן בלו בגובה 2.87 שקלים לליטר. על סכום זה מתווסף מע"מ, כך ששיעור המס ממחיר הדלק לצרכן מגיע לכ–53%.