אי השוויון בהכנסה בישראל צמח מהר יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, בין השאר בשל התרומה הנמוכה של הממשלה לצמצום הפערים, כך קובע דו"ח בנק ישראל שפורסם היום.
לפי הדו"ח, אי השוויון בהכנסה נטו לפי מדד ג'יני גבוה בישראל יחסית למדינות מפותחות אחרות, ומ-1995 עלה מדד זה בארץ יותר משיעור העלייה הממוצע שלו במדינות המפותחות. גידול אי השוויון נטו בישראל, טוענים בבנק ישראל, קשור לתרומה הנמוכה של מדיניות הממשלה לצמצום הפערים בהכנסות יחסית לעבר, וביחס למדינות המפותחות.
לפער לרעת ישראל בתוצר לנפש ולאי השוויון הגבוה בישראל יחסית למדינות המפותחות סיבות רבות. אחת מהן היא ההטרוגניות הגדולה של האוכלוסייה בארץ. כך למשל, אוכלוסיות החרדים והערבים מתאפיינות באחוז ילודה גבוה יחסית למדינות המפותחות, ובשיעורים נמוכים של השתתפות בכוח העבודה, מה שתורם לתוצר הנמוך לנפש ולאי השוויון בהכנסה.
עוד עולה מן הדו"ח, כי בין השנים 2007 ל-2011 צומצם הפיגור בתוצר לנפש בישראל לעומת הממוצע במדינות המפותחות מ-23% ל-16%.
במיתון הקודם, בשנים 2003-2001, התרחב פער זה. הצמצום בשנים האחרונות החזיר את ישראל למצב בו היתה ב-1995. הדו"ח מעיר כי קשה לקבוע אם השינוי של 2011-2007 הוא קבוע פרמננטי או שהחזרה למסלול של צמיחה במדינות המפותחות תביא להתרחבות מחדש של הפער.
הפערים בין גברים לנשים הצטמצמו
הדו"ח מדגיש כי ב-20 השנים האחרונות התרחבו הפערים בין עובדים משכילים ללא משכילים, ואילו פערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו.
העלייה בשכר העובדים המשכילים באה למרות העלייה ב-20 השנים האחרונות בהיצע עובדים אלה. בתחילת שנות ה-90 פנו ללימודי השכלה גבוהה כ-25% מכל שכבת גיל, ואילו בשנים האחרונות התייצב שיעור זה על קרוב ל-48% - שיעורי למידה מהגבוהים במדינות המפותחות. המסקנה המתבקשת היא כי עליית הביקוש לעובדים משכילים ומיומנים היתה גדולה מקצב הגידול של מספר העובדים המשכילים. זאת על רקע הביקוש לעובדים משכילים בענפים עתירי הון אנושי. הדבר מתבטא בין השאר בעליית שכרם היחסי של מהנדסים בתחומי התוכנה והטכנולוגיה.
דו"ח בנק ישראל מדגיש כי צמיחת המשק מתבססת על ענפים עתירי טכנולוגיה והון אנושי. כדי להתמיד בצמיחה מסוג זה וכדי שתהיה ארוכת טווח יש צורך בהתגברות השוויון בחברה ועלייה בנידות החברתית. רק כך תמצה ישראל את פוטנציאל ההון האנושי שלה.
לפי בנק ישראל, שיעור הפונים להשכלה גבוהה מכל שכבות הגיל גדל במהירות והתייצב כבר באמצע העשור הקודם על כ-50%, בדומה לשיעור הזכאות לתעודת בגרות. לפיכך נראה כי בשנים האחרונות מוצה התהליך הנוכחי של התרחבות שיעור המשכילים. לפי בנק ישראל, התרחבות נוספת של היצע העובדים המשכילים מחייבת השקעה מוגברת בלימודי הליבה בשלבי החינוך המוקדמים בקרב אוכלוסיות הערבים, החרדים והפריפריה - אוכלוסיות שאחוז הזכאים בתוכן לתעודת בגרות נמוך. הנחיתות בהכנסה של משקי הבית של אוכלוסיות אלו עלולה להשפיע על ההון האנושי של ילדיהן.
דו"ח בנק ישראל מדגיש כי למגבלות מימון של משקי הבית, המשפיעות על איכות החינוך בשלביו המוקדמים, השלכות על הגישה להשכלה גבוהה ועל מיצוי ההון האנושי של הפרט בטווח הארוך.