החשמל מתייקר? כך תוכלו לחסוך בהוצאות

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש.

בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים.

מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרטורה של כ-60 מעלות, ומפעיל מדחס ונורת UV".

זו הסיבה שחברת מילא מייצרת כיום מתקן בשם חסכונית, שמתוכנת לנתק את זרם החשמל לבר המים בלילות, בשבתות ובחגים, וחוסך, לטענת החברה, כ-70% מצריכת החשמל השנתית שלו. מדובר בשקע ביניים, דומה לכבל מאריך קצר, המחבר בין השקע שבקיר לבין בר המים. מילא מתכנתת את המכשיר לפי צורכי הלקוח, כך שהזרם לבר המים יופסק מחוץ לשעות הפעילות.

את החסכונית מוכרת מילא ב-550 שקל ליחידה, ולדברי פרומברג, ההשקעה מחזירה את עצמה בתוך עשרה חודשים: "בתעריפי החשמל הנוכחיים, עלות החשמל שצורך מתקן מים חמים היא כ-970 שקל בשנה. החסכונית מפחיתה אותו לכ-300 שקל בלבד".

עד כה מכרה החברה מאות יחידות, בעיקר לארגונים מרובי סניפים כמו הביטוח הלאומי, שרכש כבר 350 חסכוניות, ובנק לאומי, שרכש 500 יחידות. המכשיר מיועד בעיקר למשרדים, שלהם שעות פעילות מוגדרות. טכנולוגית, הוא ניתן לחיבור לכל מכשיר ב'סטנד ביי', ואולם ייעודו העיקרי הוא למתקני מים, הנחשבים לצרכני חשמל גדולים יחסית בעת שאינם בשימוש.

בבתים פרטיים סביר להניח כי לא יהיה ביקוש למוצר שמגביל את שעות השימוש בבר המים. עם זאת, טוען פרומברג, יש לזכור כי מתקן המים הוא צרכן חשמל סמוי, הפועל 24 שעות ביממה. לדבריו, גם בחישוב צריכת החשמל בבית, עדיף כבר לחמם מים בקומקום חשמלי רגיל במקום לחבר את המתקן לחשמל למשך כל שעות הלילה.

פרומברג, כמו חברות רבות בענף, מציע ללקוחותיו חבילות חיסכון בחשמל, הכוללות למשל גלאי תנועה שמכבה את התאורה והמזגן כשאין איש בחדר. "אחד הלקוחות אמר לי שהגברתי את היעילות בעסק שלו, כי עכשיו העובדים שלו יודעים שכשהם לא נמצאים במשרד, הבוס יכול לשים לב לכך בקלות", אומר פרומברג בחיוך.

כדי לחסוך בחשמל, מתברר, לא חייבים לטפל במוצר. החיסכון יכול להתחיל כבר בכניסת הזרם לבית, פשוט משום שהמתח החשמלי שמסופק לכל בית גבוה מן הדרוש לו.

"המתח האמיתי ברשת החשמל בישראל הוא לא 220 וולט, כפי שרבים חושבים, אלא 230 ואף יותר מזה", אומר אורן מורגן, מנהל השיווק והמכירות של חברת פאוורסיינס בישראל. לדבריו, באירופה מגיע המתח ל-240 וולט, ולחברת החשמל מותר למעשה להביא את החשמל לצרכן הסופי למתח של 253 וולט.

"חברת החשמל מעלה את הלחץ כדי שהחשמל יגיע לכל הצרכנים", מסביר מורגן. "אבל מצד שני מדובר בסוג של בזבוז, כי מוצרי החשמל יכולים להסתפק במתח נמוך יותר". לדבריו, המתח הגבוה גורם לצריכה מוגברת של חשמל במכשירים השונים, לבזבוז חשמל ולהוצאה כספית מיותרת לצרכן.

לפיכך, פאוורסיינס (לשעבר הנדסת הספק), מקבוצת שיכון ובינוי, משווקת מתקנים להפחתת מתח עודף ברשת החוסכים לטענתה עד 15% מצריכת החשמל של הלקוחות, ומציעה אותם בישראל ובחו"ל לבנייני משרדים ולמפעלים, אך גם לבתים פרטיים. המתקן הביתי של פאוורסיינס, HomeEC, מותקן על לוח החשמל ומפחית את המתח לסביבות 215 וולט. מדובר לפיכך במעין "חסכם" המותקן על לוח החשמל בדירה. אין צורך בתפעולו, ופעולתו אינה מורגשת על ידי המשתמש.

מחיר המוצר נע בין 2,000 ל-3,000 שקל, תלוי במאפייני לוח החשמל. לדברי מורגן, טווח החזר ההשקעה הוא בין שנתיים לשנתיים וחצי, ופוחת ככל שמדובר בבתי עסק עם צריכת חשמל גבוהה יותר. פאוורסיינס מכרה עד כה מאות יחידות כאלה בישראל ללקוחות כמו רשת מקדונלד'ס, קופת חולים מכבי, תחנות הדלק של פז וסונול ורשת מלונות פתאל.

לאור משבר החשמל הצפוי בקיץ, טוען מורגן כי המדינה צריכה להשקיע בסבסוד המוצר בעבור המגזר הביתי: "שר האנרגיה אמר שהוא רוצה לקנות גנרטורים להגברת ייצור החשמל בקיץ. כל גנרטור יעלה כ-25 מיליון דולר ויספק 25 מגה-ואט. אם הממשלה היתה משקיעה במקום זה במכשירים שלנו, בהשקעה של 25 מיליון דולר אפשר להרוויח 100 מגה-ואט".

לדבריו, החברה כבר ביצעה למוצר פיילוט עם חברת החשמל, שבמסגרתו הותקנו כ-200 יחידות בבתים פרטיים. לטענתו, התוצאות היו חיוביות, אך עלות ההתקנה הגבוהה הביאה להפסקת המיזם. "המודל המימוני צריך להיות בשיתוף גוף ממשלתי", אומר מורגן. "במקום לסבסד 50 אלף מקררים חסכוניים בחשמל (כפי שמתכנן משרד האנרגיה והמים, א"ט), שזה יפה כשלעצמו, אפשר להשקיע במוצר כמו שלנו ולחסוך הרבה יותר חשמל".

האם תסכימו לקבל 300 שקל בשנה תמורת הימנעות מהפעלת מכשירים זוללי חשמל בשעות מסוימות? עסקה זו תוצע בקרוב לעשרות אלפי משקי בית, לאחר שרשות החשמל תאשר גם ללקוחות ביתיים ליהנות מההסדרים המתמרצים הפחתה בצריכת חשמל בשעות שיא הביקושים במשק. ההסדר (ניהול צריכה עצמית), שייכנס לתוקף בזמן הקרוב, מיועד לצרכני חשמל בינוניים (בתי עסק ותעשייה קלה), וגם לצרכני חשמל ביתיים שיתאגדו ויבקשו להיכלל כקבוצה בהסדר שיבטיח להם תמריץ כספי בתמורה להפחתת צריכת החשמל בשעות שיא.

כדי לאפשר הסדר שכזה יש להתקין בבתים ציוד מיוחד, אך לא מורכב במיוחד. "מדובר בערכה שניתן לקבל בדואר, והיא מכילה כמה שקעים חכמים ומתקן קטן לחיבור לאינטרנט", אומר אבנר כהן, מנכ"ל חברת גרינלט, המפתחת מערכות לניהול צריכת חשמל. "זה ממש Plug and Play. בפיילוטים בארה"ב ענו 94% מהמשתמשים כי הצליחו להתקין את המערכת לבדם בלי שום בעיה", הוסיף.

כיצד זה עובד? חברות עסקיות מאגדות כמה לקוחות ביתיים ורוכשות בעבורם את הרכיבים בעלות של 100-150 דולר. השקעים החכמים מותקנים בין השקע שבקיר למכשיר חשמלי עתיר אנרגיה, כמו דוד חשמלי, מייבש כביסה ומדיח כלים. השקעים מודדים את צריכת החשמל ומאפשרים להפסיק את מעבר הזרם בפקודה מרחוק. כאשר מתקרב משק החשמל לשעות קריטיות לאספקת החשמל (מדובר בכ-100 בשנה, בדרך כלל במקבץ של ארבע שעות) נשלחת אל הלקוח שבהסדר הודעת מייל או SMS שבה הוא מתבקש לא להפעיל את המכשירים החשמליים שבביתו.

באמצעות רשת האינטרנט אפשר לשלוט בשקע החכם מרחוק ולהפסיק הפעלת מכשיר מסוים גם אם לא נמצאים בבית. עבור החיסכון בשעה הקריטית - אם ממוצע הצריכה של הלקוח היה נמוך ביחס לעשרת הימים הקודמים - קבעה רשות החשמל תעריף מתמרץ של 3.15 שקלים לכל קוט"ש שנחסך. בסכום זה מתחלקים הצרכן הביתי והחברה המאגדת.

אלא שלא בכך מסתכם היתרון שבהתקנת השקע החכם. מערכת הניהול שאליה הוא מחובר מאפשר לצרכן ניטור קבוע של צריכת החשמל שלו דרך האינטרנט, תוך ציון עלות החשמל שבה חויב בגין הפעלת כל מכשיר (ראו תרשים). בכך עולה המודעות לצריכת החשמל בכלל, וזו עשויה להפחית את השימוש במכשירים שלא לצורך ואף להתחקות אחר צריכת החשמל האמיתית של כל מכשיר.

בישראל נערכו כבר שני ניסויים שביקשו לבדוק את יעילות המערכת של גרינלט בניטור צריכת החשמל, ואת מידת הסכמתם של המשתמשים להיענות בזמן אמת להפחתת הצריכה כשיתבקשו לעשות זאת. הניסוי הראשון נערך על ידי חברת החשמל בהשתתפות 150 משקי בית, והוכתר בהצלחה. כך גם ניסוי שנערך בכפר סבא בהשתתפות 20 משקי בית, ובהם ביתו של ראש העירייה. "תושבי כפר סבא משתמשים במערכת שלנו כדי לראות את הצריכה של כל מכשיר. הם החלו להשוות צריכה בינם לבין עצמם כדי להבין אם המקרר שלהם יעיל אנרגטית, ופתחו אתר להשוואות", מספר כהן.

כשניגשים לחיסכון בחשמל, נתקלים קודם בחסם המימוני, שכן כדי לחסוך נדרשת קודם השקעה גדולה, שהחזרתה פרושה על פני זמן. עבור צרכני חשמל גדולים נוסד בעולם מודל חברות אסקו (Energy Service Company), אשר מממנות את התקנת כל רכיבי ההתייעלות וגוזרות את שכרן מצריכת החשמל שנחסכה.

חברת אסקו מאתרת בעבור הלקוח את תמהיל רכיבי החיסכון הטכנולוגיים שמתאים לפרופיל צריכת החשמל שלו, ומתקינה אותו. העבודה מתחילה בהחלפה פשוטה של נורות ליבון לנורות חסכוניות (CFL), אשר עשויה לבדה לחסוך כ-15% מצריכת החשמל. אצל לקוחות תעשייתיים משודרגות מערכות המיזוג וחימום המים, בפרויקטים שעשויים להביא לחיסכון גבוה בעשרות אחוזים.

הסכם עם חברת אסקו ייחתם בדרך כלל לעשר שנים. הצרכן מקבל תחילה רק כשליש מההנחה שהשיגה חברת האסקו לחשבון החשמל שלו, ורק לאחר כמה שנים יגיע חלקו למחצית החיסכון שהושג. השירות ניתן כיום לבתי עסק ולארגונים גדולים כמו מוסדות חינוך, בתי מלון ומפעלים. המדינה פירסמה אף היא לכמה מכרזי אסקו, אך מגבלות ביורוקרטיות מעכבות את חדירת המודל למגזר הציבורי. בימים אלה מנהל משרד הבריאות מכרז ענקי מסוג זה להתייעלות אנרגטית בבתי החולים בישראל.