וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כולם מדברים על הדלק, אף אחד לא מדבר על הפנסיה

איתן אבריאל

1.4.2012 / 12:33

מי שמסתכל על הכותרות הכלכליות בימים האחרונים עשוי לחשוב שהמשבר הכלכלי מאחורינו. איתן אבריאל סבור כי מוקדם מדי לאנחות הרווחה

לרגע אפשר לחשוב שהחיים הכלכליים חזרו למסלולם התקין. הנגיד סטנלי פישר קבע בשבוע שעבר שמצב כלכלת ישראל טוב - אם כי לא מזהיר. ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי, אמר שהחלק הרע ביותר של המשבר האירופי חלף, ומארה"ב זורמים בשבועות האחרונים רק נתונים חיוביים.

בנוסף, דו"חות הבנקים מוכיחים שהם חזרו להרוויח יפה, המנהלים מרוויחים סכומים אדירים - מנותקים מהמציאות - ואפילו הבורסה בתל אביב שבה לתפקד.

זו אשליה. העולם הפיננסי כבר אינו במחלקת טיפול נמרץ, אך הוא עדיין במחלקה השיקומית - והמועד שבו הוא יקבל טופס שחרור נותר בלתי ידוע. איך אנחנו יודעים? מכיוון שהריבית הריאלית, הקצרה והארוכה, עדיין קרובה לאפס.

ביום חמישי נסחרו המלווים קצרי המועד לשנה אחת בתשואה נטו של 2.15%, אך מכיוון שתחזית האינפלציה לשנה הקרובה היא 2.6%, מדובר למעשה בתשואה שלילית. כלומר הפיקדון השקלי או הקרן הכספית שאתם כה אוהבים מפסידים כסף.

בהשקעות ארוכות יותר המצב לא טוב בהרבה. מי שמוכן להיפרד מכספו ולרכוש אג"ח ממשלתית צמודה לעשר שנים יקבל בכל שנה תשואה ריאלית - נטו, אחרי מס - של 1.4%. זה כלום. עם קצת יותר מ-1% בשנה אי אפשר לצבור הון. כמו שאומרים הוותיקים: "חסכתי במשך 20 שנה. כל שנה שמתי בצד שקל, ועוד שקל. לאחר 20 שנה הצטברו לי 20 שקל".

למי שהחל להתעניין בכלכלה בשנים האחרונות כדאי לספר שלא תמיד היו הריבית שליליות או אפסיות. לפני 20 שנה ניתן היה לקבל בישראל ריבית ריאלית חסרת סיכון (באג"ח ממשלתיות) של 6% ויותר, ולא מעט אנשים מצטערים עד היום שלא השקיעו אז את כל רכושם באג"ח כאלו. הריביות ירדו בעשור האחרון בהדרגה, עד שהמשבר של 2008 הפיל אותן לאפס או קרוב אליו. אין להן יותר לאן לרדת.

מוציאים את החשק לחסוך

מדוע זה קרה? מכיוון שכולם ברחו מהשקעות מסוכנות כמו מניות ואג"ח קונצרניות והתבצרו באג"ח ממשלתיות, אף שגם הן כבר לא בטוחות כבעבר.

ההמשך הוא כנראה תוצאה של עודף כספי חיסכון. רבים חוסכים באמצעות המערכת הפנסיונית, ומעטים מוכנים לקחת סיכונים בתקופה כזו של אי ודאות. כך יש במערכת יותר כסף מאג"ח ממשלתיות.

ויש עוד סיבה: מה שקורה בארה"ב ובאירופה. למרות שיפור מסוים בנתונים, ראשי הכלכלות חוששים שעליית ריבית תוציא את האוויר מההתאוששות, והם ממשיכים לעשות הכל כדי לשמור על ריבית נמוכה.

הנגיד האמריקאי בן ברננקי, למשל, הבטיח לשמור על ריבית קצרה אפסית עד 2014. במקביל הוא רומז על תוכנית חדשה לרכישת אג"ח ממשלתיות. מדובר באסטרטגיה מכוונת: הבנקים המרכזיים מנסים להוציא לכולם את החשק לחסוך ולצבור מזומנים ולהכריח אותם להשקיע כדי לעודד את הכלכלה.

כל זה מיד משפיע עלינו - מכיוון שבנק ישראל לא יכול להעלות את הריבית על השקל כל עוד הריבית הדולרית נמוכה, שכן צעד כזה יגרום לספקולנטים לחזור לישראל ולהקפיץ את השקל. עם יצוא חלש וגירעון מסחרי תופח, פישר לא יכול להרשות לזה לקרות.

אוטופיית החיסכון הפנסיוני

מה כה בעייתי בריבית אפסית? עבור חלק מהאנשים, למשל מי שרוצה לקחת משכנתא, הריבית הנמוכה דווקא רצויה. גם עסקים יכולים לקבל כך אשראי בתנאים טובים. אלא שעבור רוב הציבור, הריבית האפסית היא מעין רעל שנצבר בגוף במשך שנים רבות, עד שבגיל מתקדם הוא מתגלה במלוא עוצמתו, כשכבר מאוחר מדי.

כשהריבית "חסרת הסיכון" הארוכה היא בין 1% ל-2%, שום מנגנון פיננסי לא יכול לבנות למשפחה ישראלית טיפוסית את ההון הדרוש כדי להמשיך ברמת החיים הנוכחית שלה ביום שבו בני הזוג יפסיקו לעבוד.

לא מדובר בפסימיות ולא בנבואה שחורה, אלא במתמטיקה פשוטה. תסריטי הפנסיה בישראל מבוססים על שתי הנחות: עבודה במשרה מלאה בשכר מירבי עד גיל 67 ותשואה שנתית של 4% על ההון המצטבר.

שתי ההנחות אוטופיות לחלוטין. רק מתי מעט יצליחו לשמור על משרותיהם עד גיל 67, והריבית עלולה להישאר נמוכה עוד שנים רבות. התוצאה הבטוחה: רוב בני מעמד הביניים, שכיום זועקים על מחיר הקוטג' והפסק זמן, ימצאו את עצמם בעוד 15-20 שנה ללא הון שיאפשר להם לתחזק אפילו את רמת החיים הנוכחית.

נכון, אדם יכול להחליט ליטול יותר סיכונים ולהשקיע את כספי הפנסיה בשוק המניות, אבל 20 שנה של תשואה עלובה בשוק המניות אמריקאי מוכיחות שאין ארוחות חינם.

אל תדברו על פנסיה

בכל פעם שאנו מוזמנים לספק פרשנות בטלוויזיה, עורכי התוכנית מתחננים: "רק אל תדברו על פנסיה". ברור מדוע. זהו נושא מורכב ומבלבל שלא רלוונטי לשנה הקרובה, ומגיע עם ניחוח של זיקנה, שיער לבן ומחלות. מי רוצה את זה?

אפילו מוסדות השלטון מעדיפים להדחיק. בנק ישראל, למשל, אימץ בחום את המחאה החברתית ומיקד את הדו"ח השנתי שלו ביוקר המחיה, בדיור, בטייקונים ובעוני - אך לא כתב מלה על בעיית הפנסיה. היו"ר החדש של קדימה, שאול מופז, הכריז בשבוע שעבר שהוא יהיה המנהיג החברתי הבא, ראש הממשלה נתניהו עוסק בפצצה האיראנית, ויו"ר ש"ס אלי ישי דואג למחיר הדלק.

מכיוון שמשבר הפנסיה אמור להגיע רק לאחר שתסתיים הקדנציה של הפוליטיקאים והפקידים הבכירים, הם מתעלמים ממנו. אבל עם ריבית ריאלית אפסית, או אפילו עם ריבית של 1%, משבר הפנסיה שמתבשל ברגע זה חשוב יותר ממחיר הבנזין, מעלות סל הקניות לפסח, מתעריפי הליסינג וכן - אפילו ממחירי הדיור.

  • עוד באותו נושא:
  • ריבית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully