האם שאלתם את עצמכם פעם מה יודע ילד על הבורסה? האם הוא מכיר מושג או מוסד זה ואת שמתרחש בו? דומה כי התשובה שלילית בקרב רב ההורים. בשנת 2010, פרסם משרד החינוך כי הוא מתכוון לערוך "פיילוט" של שילוב מקצוע חדש בבתי הספר התיכוניים "חינוך פיננסי" בעלות של שני מיליון שקלים. מדובר בתחום שיילמד ב-25 בתי ספר. מעבר לרעיון, לא ידוע עד עתה על יישומו. נשאלת השאלה מדוע להתחיל בכך רק בכיתה י', ומדוע רק ב-25 בתי ספר? הרי כל בר דעת מבין כיום, שבעולם משתנה, הכלכלה על שלוחותיה הולכת ותופסת מקום מרכזי בקרב כל משפחה ופרט.
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2011 עולה כי בישראל נקבע במסגרת הרפורמה בשוק ההון אשר הפכה לחוק בשנת 2005 שיש להקים קרן לחינוך פיננסי. כמו כן נקבע כי שר האוצר רשאי להתקין תקנות בנושא. אלא שעד למועד פרסום אותו דו"ח המחקר, דבר לא נעשה. מערכת החינוך נותרה ללא כל תכנית העוסקת באופן מובהק בחינוך פיננסי. עד כמה הנושא הופך מרכזי, ניתן ללמוד אם נזכיר בקצרה כמה היבטים של חשיפת התחום הכלכלי במסגרת של פרסום המוני תנודות שערי המניות בבורסות שונות בעולם, פרסומות לכרטיסי אשראי, "כוכבים" לצרכנים מרכישות בכרטיסי אשראי, ואפילו קדימונים לתוכניות ריאליטי או חשיפות מטעמן של משפחות הזוכות לליווי צמוד מאנשי מקצוע לצורך הקניית כלים טובים לשימוש בתקציב המשפחה.
"יודעים לעשות כסף"
כיום אנו עדים להתבטאויות מצד גורמים שונים ורבים באשר לצורך ללמד ולהקנות לתלמידים חינוך מדעי. הדברים גוררים באופן טבעי הסכמה מיידית. גם חתן פרס נובל לכימיה פרופ' דו שכטמן מדבר על כך רבות. בעת שליווה את נשיא המדינה בביקורו במוזיאון הלאומי למדע בחיפה, אמר פרופ' שכטמן שבבתים בהם מדברים רבות על כסף הילדים בסופו של דבר בהגיעם לבגרות "יודעים לעשות כסף". בבתים בהם מדברים מדע כפי שהיה אצלו בבית, הילדים עוסקים במדע. במילים אחרות חשיפה למדע מניבה תוצאות, וכך גם חשיפה לתחום הפיננסי. אין הכוונה להתחיל בכך כדי "לייצר מיליונרים" בשיטת "אינסטנט", אלא לחשוף את הצעירים עוד בבית הספר היסודי לעולם זר לעתים גם עד לאחר שחרורם מצה"ל. גם אז, עולם זה הוא "עולם צר כנמלה".
צריך להגביר את החינוך הכלכלי הפיננסי לבני הנוער לצורך הבטחת הצלחתם בחיים כבר מביה"ס היסודי. אין זה סוד כי אחת הבעיות של משפחות רבות היא בעיית האוברדראפט. משפחות שלא מצליחות "לגמור את החודש". ילדים ובני נוער שומעים על כך בבית אבל בעצם אין להם הבנה מה משמעות אמירות אלה. הבעיה נובעת הן מצד ההכנסות המשפחתיות הנמוכות והן מצד ההוצאות הניכרות שחלקן הוצאות שקשה להימנע מהן. אלו הן הוצאות שברוב המקרים המשפחה סבורה שהן הוצאות קבועות כגון תשלומי משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, גז, מזון, הלבשה והנעלה. במלים אחרות מדובר בניהול נכון של תקציב, ניהול שהצעירים כלל אינם מודעים לו ולחשיבותו.
להקנות כלים בסיסיים
משרד החינוך אינו מקנה כיום לתלמיד כלים להבין נושאים פיננסיים בסיסיים שכאלה באמצעות תכניות לימוד מסודרות אשר יכשירו את הצעירים להתנהלות כספית וצרכנית לחיים נכונים יותר. הכסף הוא מכשיר מרכזי בחיי חברה ובישראל אין תכנית לימודים בתחום בעוד שבמדינות רבות היא חלק בלתי ניפרד משעות הלימודים.
חשוב לפתח אינטליגנציה פיננסית בקרב הצעירים באמצעות תכניות לימוד פיננסיות . הדבר יסייע במספר מישורים: בתחום האישי, הגברת הידע והקניית כלים נכונים להתמודדות כלכלית בחיי היום יום, הן במישור האישי והן בתחום המשפחתי, הקטנת פערים בחברה כמו הקטנת העוני. הכוונה איננה ללמד בני נוער כיצד להשקיע כספים שאין להם אלא לפתוח בפניהם צוהר לעולם הכספים, ריבית על הלוואות, עלות אשראי שניתן באמצעות כרטיסי אשראי, הבנה של המחיר האמיתי של הסדרי תשלומים לקניית מוצרים ושירותים כגון שירותי אינטרנט ושירותים סלולאריים. יש להעניק לבני הנוער כלים להתמודד עם הנושאים הללו בצורה מושכלת. חינוך כלכלי שיגביר את האינטליגנציה הפיננסית יתרום לבני הנוער, למשפחות ולחברה כולה.
פרופ' נחום ביגר, נשיא המרכז האקדמי כרמל - חיפה