נתניהו יורד להגנה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט במוצאי שבת להפחית פעם נוספת את המס שמשלמים אזרחי ישראל על הדלק. זה לא מנע ממנו להצהיר כ-12 שעות אחר כך, בפתח ישיבת הממשלה כי "מי שאומר שאפשר להוריד מסים, להרחיב הוצאות בלי חשבון - נעדר ידע כלכלי וגם נעדר אחריות. אנחנו צריכים את המסים כדי לקנות עוד כיפות ברזל, כדי להשלים את סלילת הגדר וכדי לעזור לקשישים ולנזקקים".
נתניהו, שחושש מהתחדשות המחאה הציבורית - הציג בישיבת הממשלה שנערכה אתמול (ראשון) גם כתב הגנה על ממשלתו. "היום בדיוק אנחנו מתחילים את השנה הרביעית לכהונתה של הממשלה ולפעילותה. זו הממשלה היציבה ביותר ב-20 השנים האחרונות. זו ממשלה שעושה הרבה", אמר.
בהתייחס למדיניות הכלכלית של ממשלתו טען נתניהו: "פעלנו היטב אל מול המשבר הכלכלי העולמי. הכלכלה כאן צומחת למרות המשבר העולמי, והאבטלה נמצאת בשיעור הנמוך ביותר מאז 1983. אין דבר חברתי יותר ממדיניות כלכלית שמייצרת מקומות עבודה. מקומות עבודה זה הדבר החברתי ביותר שיש, ורק מי שהולך ללשכת הסעד ואין לו פרנסה ואין לו דימוי עצמי אל מול משפחתו יודע עד כמה הפגיעה של האבטלה גדולה".
נתניהו לא עצר ובהתייחסו למחירי הדלק אמר כי "החלטתי, יחד עם שר האוצר, על הפחתה במחירי הדלק שנקבע על ידי השוק העולמי. הורדנו בפעם הרביעית בתוך שנה את המס על הדלק בסכום מצטבר שגדול מ-80 אגורות.
"כיום המס על הדלק במדינת ישראל קטן ממה שקיים במדינות רבות באירופה. איננו שולטים במחיר הדלק העולמי. מחיר הדלק עולה בכל המדינות. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות להקל בצורה מדודה ואחראית על המצוקות של האזרחים, וכך אנחנו עושים. עם זאת, אנחנו כל הזמן שומרים על מסגרת התקציב. לכן, בהמשך השבוע אביא לממשלה את ההצעה שגיבש שר האוצר כדי לטפל בשמירת המסגרת".
נתניהו יחליט
נושא הדלק הוא כאב הראש הקל של שר האוצר יובל שטייניץ ושל בכירי האוצר, ובעצם של ראש הממשלה והממשלה. ההחלטה העיקרית שעל שולחנו של האוצר באחרונה היא אם התקציב הבא יהיה שנתי או דו-שנתי. כלומר, אם האוצר יציג בקרוב מאוד, כבר ביוני, בפני נתניהו את תקציב המדינה ל-2013 או תקציב דו-שנתי ל-2013 ו-2014.
יש יתרונות לתקציב דו-שנתי, ויש לו עוד יותר חסרונות, כפי שאנחנו נוכחים לאחרונה כל פעם מחדש. למרבה הפלא, כששואלים את בכירי האוצר איזה תקציב יהיה התקציב הבא, תשובתם היא ש"ההחלטה היא לא שלנו, היא של ראש הממשלה, והוא עדיין לא החליט". כששואלים בלשכת ראש הממשלה את אותה שאלה, התשובה שמקבלים היא ש"ראש הממשלה עדיין לא התפנה להחליט בנושא. ההחלטה תתקבל בקרוב".
לשטייניץ יש כאב ראש נוסף: הגירעון הצפוי בתקציב המדינה לשנה זו; וכאב ראש גדול עוד יותר: הגירעון הצפוי בתקציב 2013. בשני המקרים, בעיקר בתקציב 2013, האוצר מתקשה בסגירת החורים בתקציב. בינואר האחרון הגדילה הממשלה את יעד הגירעון בתקציב השנה מ-2% תוצר ל-3.3% תוצר. כלומר, הגירעון בתקציב השנה הוגדל בכ-12 מיליארד שקל. ואולם ההערכות הן כי צריך היה להגדיל את הגירעון ל-4% תוצר, כלומר ב-18 מיליארד שקלים. אלא ש-4% הוא בבחינת סדין אדום לחברות דירוג האשראי.
הגירעון גדול יותר השנה גם בשל עלייה בהתחייבויות הממשלה בצד ההוצאות לביטחון, לשכר ולוועדת טרכטנברג, וגם בשל הירידה המדאיגה הצפויה בגביית המסים. איתות ראשון למצוקת המסים ניתן ברבעון הראשון של השנה: גבייה נמוכה בהרבה ביחס לתחזיות.
קיצוץ משמעותי ומסים חדשים
עם כל הקושי בתקציב השנה, תמונת תקציב 2013 נראית קשה בהרבה. בצד ההוצאה יידרש האוצר למצוא מקורות כספיים לשורה של נושאים בהשוואה ל-2012, כמו 3.3 מיליארד שקלים לביצוע המלצות ועדת טרכטנברג, 2.2 מיליארד שקלים לתוספות שכר לרופאים, לאחיות ולפרקליטים, עוד 3-4 מיליארד שקלים לביטחון ו-0.8 מיליארד שקלים לעובדי קבלן. כלומר, עוד כ-10 מיליארד שקלים. ועדיין לא דיברנו על הטייס האוטומטי, כלומר תוספות תקציביות בשל הגידול באוכלוסייה והחלטות ממשלה וכנסת.
בצד ההכנסות, צריך לזכור, הבסיס לתחזית המסים ל-2013 תהיה גביית המסים הלא גבוהה ב-2012. כלומר, הפתרון למצוקת תקציב 2013 לא יבוא מצד ההכנסה. כפי שנראה כיום כמעט בוודאות, תקציב 2013 ידרוש קיצוצים גדולים וכואבים בצד ההוצאה, שכמוהם לא ידענו בשנים האחרונות, ובד בבד העלאות במסים, כשהעלאת המס המועדפת על האוצר היא העלאה במע"מ. במצב זה, אין פלא שגורמים רציניים באוצר אומרים, על רקע הבחירות הקרובות לכנסת הבאה, כי עדיף יהיה שתקציב 2013 לא יאושר בכנסת עד סוף 2012. או אז תתקיים המדינה ב-2013, לפחות בחודשים הראשונים שלה, על תקציב 2012 הקטן יותר. "בתנאים הנוכחיים של המשק לא יהיה תקציב ל-2013", אומרים בכירים באוצר.
אלה דברים כמעט חסרי תקדים. בסוף 2009 לא הצליחה הממשלה הקודמת (ממשלת אהוד אולמרט) לאשר את תקציב 2009, כך שבמחצית הראשונה של 2009 עבדה ממשלת אולמרט ובהמשך ממשלת בנימין נתניהו, שהחליפה אותה, עם תקציב 2008. כל חודש הוציא האוצר 1/12 מתקציב 2008. הטייס האוטומטי (עדכון תקציב השנה הקודמת בקצב גידול האוכלוסייה, ובהתאם לחקיקה שהתקבלה ב-2008) לא הופעל - מה שהקטין את הוצאות הממשלה ב-2009 ביחס למתוכנן.
אם ב-2013 האוצר יעבוד לפי תקציב 2012, פירוש הדבר שכל התוספות התקציביות שנדרשות בתקציב 2013 כבר היום, כולל התוספות הגדולות לביטחון ולטרכטנברג, כולל התקציבים הגדולים לחוק חינוך חובה לגילאי 3-4, כולל הגדלת התקציב האוטומטית ב-2.7% - לא ייכללו בביצוע תקציב 2013. האוצר יעבוד עם תקציב 2012 שאושר בכנסת, כאשר כל חודש יוצא 1/12 מהתקציב. כלומר התקציב יהיה תקציב צנע. המשרדים גם לא יוכלו לקבל התחייבויות ארוכות טווח.
ומה עם 10 האגורות הקודמות?
בחזרה למחיר הדלק. מה ראש הממשלה לא פתר במוצאי שבת האחרון, למרות לחצי האוצר? בחודש שעבר, בעת העלאת מחיר הדלק הקודמת, קיזז נתניהו מהעלייה 10 אגורות למשך חודשיים. החודשיים יסתיימו בעוד חודש. 10 אגורות פחות בבלו משמען 350 מיליון שקלים פחות, במונחים שנתיים, בקופת רשות המסים (עד כה הפחיתה הממשלה בשנה האחרונה ארבע פעמים את הבלו על הדלק, בסך הכל ב-80 אגורות). האוצר ביקש לפתור את הבעיה כבר במוצאי שבת. נתניהו סירב. משמע, בעוד חודש שוב מחיר הדלק יתפוס כותרות.
שטייניץ העריך עוד לפני כשבועיים כי נתניהו יעשה הכל כדי שמחיר הדלק לא יעלה במוצאי שבת האחרון ב-20 אגורות. הוא הנחה את ראש אגף תקציבים שלו, גל הרשקוביץ, להיערך לכל אפשרות. קיזוז של 15 אגורות בבלו על ליטר דלק משמעו פחות 525 מיליון שקלים בהכנסות המדינה ממסים בשנה. הרשקוביץ הכין כמה אלטרנטיבות לכיסוי ה"חור" הזה. ראש הממשלה בחן את כל האופציות, והעדיף את זו המדברת על קיזוז של 2% בכוח האדם במשרדי הממשלה. יוחרגו מהקיצוץ אחיות בתי החולים, שוטרים וצה"ל.
בהתאם להחלטה, בתקופה הקרובה לא יגייסו משרדי הממשלה כוח עבודה חדש למילוי מקומם של עובדים שיפרשו. המדינה מפסידה מהפחתת מחירי הדלק ב-5 אגורות מסים בשווי כולל של 525 מיליון שקל בשנה. ההפסד יקוזז על ידי הקטנת הוצאות הממשלה על שכר, באמצעות הקטנת כוח העבודה הממשלתי ב-2%.
בדרך כלל מקפידים באוצר לטפל בצד ההכנסות בנפרד ובצד ההוצאות בנפרד. כלומר, הפחתת הכנסות ב-525 מיליון שקל היתה אמורה להיות מכוסה באמצעות הגדלת מס ב-525 מיליון שקל. כאן עשה האוצר במוצאי שבת פאול, כשטיפל בצד ההכנסות באמצעות צד ההוצאות.