מבוכה רבה באוצר, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) והקהילה הכלכלית בישראל, עם מעבר הלמ"ס, לבקשת OECD, לשיטת מדידה חדשה של נתוני האבטלה בישראל בתחילת 2012. אתמול כינס פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בצעד חריג, את המועצה לדיון מיוחד בהשלכות תוצאות המדידה החדשה.
מאז חשיפת השינוי בסוף השבוע, אף כלכלן בכיר בישראל לא הצליח להסביר את ההבדלים הגדולים במדידת האבטלה - את הקפיצה הפתאומית בשיעור האבטלה בישראל ב-20%, ואת החשש כי המחמאות שפוזרו לעבר ראש הממשלה ושר האוצר על האבטלה הנמוכה בישראל בהשוואה לעולם המפותח היו מוגזמות.
האם ייתכן, שאלו שרים ומנכ"לים מופתעים, כי ישראל המתפארת ברמה הגבוהה של כוח האדם שלה, שגתה במשך שנים בנתוני האבטלה שלה? התשובה כנראה היא כן. האבטלה בישראל היא ברמה של אחוז אחד יותר ממה שדווח רק חודשיים קודם לכן, ומי שטען כל השנים שנתוני הלמ"ס נמוכים מדי, כנראה צדק.
לפי שיטת מדידת האבטלה שהיתה נהוגה בישראל בעשרות השנים האחרונות, האבטלה ברבעון האחרון של 2011 היתה 5.4% מכוח האדם האזרחי (174.8 אלף מובטלים). האבטלה ב-2011 כולה היתה, לפי הלמ"ס, 5.6%. ביום חמישי פירסמה הלמ"ס את נתוני האבטלה בחודשיים הראשונים של 2012, וציינה כי עברה לשיטת מדידה אחרת. מהנתונים עלה כי האבטלה בפברואר 2012 קפצה ל-6.5% וכי האבטלה בינואר היתה גבוהה אף יותר, 6.6%.
מדובר בטעות עם השלכות מרחיקות לכת על שורה של פרמטרים כלכליים, כולל צמיחה, תעסוקה, שכר ומבנה המשק. נתוני האבטלה הגבוהים יותר שמתגלים כעת הם אולי גם הסיבה שלא היו לחצי שכר אמיתיים במשק בשנים האחרונות, שכן היו יותר דורשי עבודה בפועל ממה שדווח.
מחכים לסיום הבדיקות הפנימיות בלמ"ס
השינוי בנתוני האבטלה על ידי הלמ"ס הוא אירוע חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות. ראשי בנק ישראל נפגשו בימים האחרונים עם ראשי הלמ"ס וביקשו לקבל מהם הסברים לשורה של שאלות, אך התשובות שקיבלו לא היו מספקות. גם בנק ישראל וגם האוצר מחכים לסיום הבדיקות הפנימיות בלמ"ס לפני שיחליטו, אם בכלל, על צעדים נוספים.
בקהיליה הכלכלית מייחסים חשיבות רבה לפגישת המועצה הלאומית לכלכלה עם בכירי הלמ"ס שכינס אתמול יוג'ין קנדל, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, אשר הלמ"ס היא גוף סמך בלשכתו.
ימים האחרונים עלו בקרב המומחים שורה של שאלות נוקבות, כמו אם רק בנושא האבטלה נתוני הלמ"ס לא היו נכונים במשך השנים. הרי בשנים האחרונות עלו טענות נגד מהימנות נתוני מדד המחירים לצרכן ונתוני מחירי הדירות של הלמ"ס. מדובר אמנם בנושאים הנמדדים במתודולוגיות אחרות, אבל אולי גם כאן צריכה להיעשות בדיקה יסודית לעומק של דרך העבודה של הלמ"ס.
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ולשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר, טען אתמול כי "הלמ"ס התחיל סדרה חדשה עם מתודולוגיה חדשה - ולא הסביר איך הוא עבר מהסדרה הקודמת. ניסיתי לפי המכפילים שמופיעים בהודעה שלהם לבנות את הסדרה החדשה ולא הצלחתי. התקשרתי כמה פעמים לכתובת שנתנו הלמ"ס, שלחתי אי-מייל ולא קיבלתי תשובה. אין הסבר אמיתי איך האבטלה גדלה מ-5.4% ל-6.5% ואיך הגדלת מספר היישובים בסקר תורמת לעלייה באבטלה. זה נתון קריטי". עם זאת אמר שראל כי "גם אבטלה של 6.5% היא נמוכה במושגים בינלאומיים".
השינוי במדידה לא מסביר את הקפיצה
הלמ"ס ניסתה ביום חמישי להסביר לציבור את הפערים הגדולים בין נתוני האבטלה בסוף 2011 ובתחילת 2012, אך ללא הצלחה. לפי ההסבר שנמסר, מתודולוגיית המדידה שונתה והותאמה לטכנולוגיות המדידה של מדינות ה-OECD, ושסקר כוח האדם של הלמ"ס נהפך מסקר רבעוני לסקר חודשי, תוך הגדלת מדגם הסקר.
השינויים העיקריים בשיטת המדידה החדשה הם צירוף אנשי הצבא, קבע וסדיר, לכוח העבודה במשק, והגדלת הדגימה החודשית מ-370 ישובים ל-470 ישובים. ואולם שינויים אלה לא יכולים להסביר עדיין את הקפיצה הגדולה בנתונים.
זאת, מכיוון שהאבטלה בקרב אנשי הצבא היא 0% ולפיכך צירוף אנשי הצבא היה צריך דווקא להקטין את האבטלה במשק, ומאחר שהוספת 100 יישובים חדשים קטנים ופריפריאליים, גם אם האבטלה בהם גדולה במיוחד, לא יכולה לבצע מהפך דרמטי כזה בנתונים. גם אם היו בישראל ישובים מוכי אבטלה, עם יותר מ-15% בלתי מועסקים למשל, סביר להניח שהלמ"ס כבר היתה יודעת עליהם.
מומחי כלכלה וסטטיסטיקה בירושלים, שלא רצו להזדהות, אמרו אתמול כי "נכון כי גם בסקר התעסוקה הישן היו חולשות. הפריפריה לא היתה מיוצגת כהלכה בסקר הישן. עכשיו היא מיוצגת בצורה הולמת. אבל מכאן ועד ביטול תוצאות הסקר הישן הדרך ארוכה. מדגם הסקר, במתודולוגיה החדשה של הלמ"ס, גדל מ-100 אלף איש ליותר מ-200 אלף (עד 270 אלף. בסקר החדש הכלילו גם את צה"ל. אלא שנתון זה היה צריך להוריד את האבטלה, שכן בצה"ל יש תעסוקה של 100%.
"ברור שהסקר החדש בנוי על מתודולוגיה שונה, על הגדרות אחרות, ועדיין אין תשובה לפערים הגדולים בין ממצאי האבטלה בסוף 2011 לפי הסקר הישן והנתונים לפי הסקר החדש של תחילת 2012", ", הוסיפו המומחים. "ברור כי יצטרכו כעת לשנות את כל נתוני סדרת האבטלה בעשרות השנים האחרונות ולהתאים אותם למתודולוגיה החדשה. נצטרך לראות אם הסדרות החדשות משקפות את מחזורי העסקים של כל השנים".
המומחים הוסיפו כי אם לא יהיה מתאם, הלמ"ס יצטרך לשוב ולבדוק את עצמו. "הלמ"ס אומרים כי בדקו את הנתונים המעודכנים מינואר 2003 עד ספטמבר 2011. לא ראינו את הסדרה כדי להשתכנע כי מחזור העסקים הוא באותו כיוון. צריך, למשל, לדעת איפה היינו מבחינת מחזור העסקים והאבטלה בשיא המשבר הכלכלי האחרון".
לדברי המומחים, "מה שברור כי האבטלה לפי המתודולוגיה החדשה בירידה. כך, למשל, לפני כמה חודשים היא היתה 7% ועכשיו היא 6.5%. הלמ"ס נתנו לנו מקדמים כדי לתרגם את נתוני האבטלה הישנים לנתונים חדשים, לפי המתודולוגיה של ה-OECD.
"בפגישה של המועצה הלאומית לכלכלה יעלו בוודאי שאלות נוקבות ואנשי הלמ"ס יצטרכו לענות. הערכה היא כי תוך שבוע-שבועיים, אנשי הלמ"ס ידעו לתת את התשובות המלאות".
"יש יותר מסיבה אחת לפער בנתונים"
ל-TheMarker נודע כי הלמ"ס התבקש לפרסם, בד בבד, את נתוני האבטלה לפי השיטה הישנה ולפי השיטה החדשה במשך שנה. עם זאת, הלמ"ס לא הסכים לכך ועשה את הבדיקה המשווה רק ברבעון האחרון של 2011, אך נתונים אלה לא פורסמו לציבור הרחב ולא ברור אם הם הגיעו לידיעת מומחי כלכלה מחוץ ללמ"ס.
מה אומרים בלמ"ס? מרק פלדמן, האחראי על הנושא בלמ"ס, דוחה בתוקף את הטענות למדידת נתונים שגויה של נתוני האבטלה בעבר. לדבריו, "לא היו טעויות במדידה. השתנו דברים. יש שבר בסדרה של נתוני האבטלה. שמנו מקדמי שרשור כדי לראות מה נתוני האבטלה לפי המתודולוגיה החדשה".
פלדמן מדגיש כי "לא מדובר, כפי שטוענים, במעבר משיטה לשיטה מהיום למחר. אנחנו עובדים על המהלך הזה שש שנים. עשינו סמינר באפריל לפני שנה, שהיה פתוח לציבור, שבו דיברנו על המעבר. חזרנו ועשינו סמינרים בדצמבר ובינואר. מי שטוען כי לא הסכמנו לפרסום מקביל של תוצאות שתי המתודולוגיות במשך שנה, טוען זאת בדיעבד, לאחר שראה את הנתונים ביום חמישי. הצגנו את המתודולוגיה החדשה בפני הוועדה הלאומית לסטטיסטיקה בימי עיון מיוחדים. אף אחד לא אמר שהמתודולוגיה לא נכונה".
לדברי פלדמן, "ישראל, כמו כל המדינות המפותחות, מדדה במשך עשרות השנים האחרונות את נתוני האבטלה לפי המתודולוגיה של ארגון העבודה הבינלאומית (ILO). גם מדינות OECD עובדות לפי המתודולוגיה של ה-ILO. ל-ILO יש שתי מתודולוגיות מדידה של אבטלה, אבטלה של כוח האדם האזרחי (ללא צבא) ואבטלה של כוח העבודה הכללי. בחלק מהמדינות עובדים לפי השיטה האחת ובחלק לפי השיטה האחרת. בישראל הוחלט בשנות ה-60 לעבוד לפי המתודולוגיה של כוח עבודה אזרחי".
הוא הוסיף כי "עם ההצטרפות ל-OECD, נתבקשנו על ידי הארגון לעבור למתודולוגיה של כוח עבודה כללי, כולל מדידה של כוח האדם בצבא".
גם פלדמן מרגיש כמובן כי יש בעיה עם הנתונים החדשים של הלמ"ס. לדבריו, "היו הרבה שינויים בשיטה. אנחנו בודקים עכשיו את כל הנתונים. ייקח עוד חודש-חודשיים עד שנסיים את הבדיקה. במעבר למתודולוגיה החדשה היו מעורבים גורמים אקדמאיים, ממשלתיים, ציבוריים ומדיניים. אנחנו בודקים ביסודיות מה הסיבות לפער בין שתי המתודולוגיות. מה שאני יכול לומר כעת, כי יש יותר מסיבה אחת, ואיני יכול כרגע לומר מהן הסיבות. בקרוב מאוד נפרסם הסברים למה שקרה והם יועברו לידיעת הציבור".