הדרך אל החופש: איך כדאי להגיע לנמל התעופה?

משה ויהודית מחיפה נוסעים כמעט בכל שנה לחגוג את חג הפסח בחו"ל. כחלק מההכנות לנסיעה עולה תמיד השאלה כיצד להגיע לנמל התעופה. למרות ההתלבטות בין רכבת, טרמפ עם הילדים או נסיעה ברכב הפרטי והשארתו בחניון, בסופו של דבר הם תמיד בוחרים באפשרות רביעית - מונית.

"מונית מחיפה היא סיפור יקר", טוען משה, "אבל החופשה עולה כל כך הרבה כסף, שתוספת של עוד כמה מאות שקלים זה כבר לא מה שיעשה את ההבדל. זה שווה בשביל הנוחות ובשביל לא להיות תלויים באף אחד".

אין ספק שנסיעה במונית לשדה התעופה היא אפשרות נוחה, במיוחד כשיש הרבה מזוודות. לפי נתוני רשות שדות התעופה, 40% מהנוסעים שיוצאים משדה התעופה בוחרים לעשות זאת באמצעות מונית. בנתב"ג פועלות מוניות היוצאות לכל חלקי הארץ, וקיים פיקוח קפדני על השירות שהן נותנות, כולל תקינות המונית, רמת הניקיון ושיפור מערכי הנסיעה.

חברת הדר לוד מחזיקה בזיכיון על פי מכרז למתן שירותי הסעה במוניות מנתב"ג. עובדה זו מאפשרת לה להיות חברת המוניות הזולה ביותר בהסעות מנתב"ג ואליו, בזכות העדיפות והעבודה הרבה שהיא מקבלת בשדה. עם זאת, היא נדרשת לעמוד בתקנים גבוהים ולאמץ חידושים שונים, כמו תשלום על הנסיעה בכרטיס אשראי או מטבע חוץ. למרות הזיכיון שיש להדר, כל אדם רשאי להזמין מטעמו מונית של כל חברה אחרת להסעה לשדה וחזרה ממנו.

לפי משרד התחבורה, מחיר הנסיעה במונית מיוחדת ("ספיישל") נקבע בהתאם לשני סוגי תעריפים: תעריף 1 (הזול יותר) בין השעות 5:30-21:00, ותעריך 2 בין השעות 21:01-05:29. לתעריפים מצטרפות תוספות שונות, למשל בעבור המזוודות, לפי מספר הנוסעים ועוד. על פי תקנות התעבורה, חלה חובה על נהג מונית להפעיל מונה בכל נסיעה, אך בנסיעות בינעירוניות יכול הנוסע לבחור בתחילת הנסיעה אם לשלם על פי המונה או לפי מחיר קבוע מראש. משרד התחבורה מפרסם תעריפי נסיעה קבועים למוניות מיוחדות, ורק לפני שבועיים התייקרו התעריפים בכ-6%.

תעריפי הנסיעה הקבועים בחוק מחייבים את בעלי המוניות במחיר מקסימום, אבל בגלל שמדובר בשוק תחרותי, הם לרוב מציעים מחירים נמוכים יותר. כשבדקנו את תעריף הנסיעה לנתב"ג של חמש חברות מוניות בכמה ערים מרכזיות, גילינו פערים של עד 40% לנסיעה. כך למשל, תעריף היום של משרד התחבורה ממרכז הכרמל בחיפה לנתב"ג מסתכם ב-516 שקל. במוניות עמל הנוסע ישלם 450 שקל עבור הנסיעה, ואילו במוניות כרמלית המחיר שהוצע לנו הוא 550 שקל - פער של 100 שקלים לאותה נסיעה בדיוק.

תעריפי הלילה הם תמיד יקרים יותר, אך גם שם מצאנו פערים גדולים בין חברה לחברה. כך למשל, המחיר המפוקח של מונית לילה ממרכז ירושלים לנתב"ג הוא 307 שקל. מוניות היאט, שנוסעות ממרכז ירושלים, יבקשו עבור הנסיעה 290 שקל - ואילו במוניות רוממה יסתפקו ב-180 שקל.

העלויות בין נסיעה לנתב"ג או חזרה ממנו אינן משתנות בכל החברות, כל עוד מזמינים את המונית מראש. כדאי לדעת שהמחיר שמציעות חברות המוניות נתון למיקוח. בחלק מהשיחות שביצענו נאמר לנו במפורש "אם תסגרו אתנו, אפשר יהיה לדבר על המחיר".

דרך נוחה נוספת להגיע לשדה התעופה היא באמצעות המכונית הפרטית, אותה אפשר להחנות בחניונים מקומיים, בעלות של 40 שקל ליממה בחניה לטווח ארוך. בכפר טרומן, הסמוך לנתב"ג, מציעים אפשרות יקרה יותר לנסיעות קצרות, אם כי המחיר יורד ככל שהשהות מתארכת. כך למשל, חניה לארבעה ימים תעלה בכפר טרומן 182 שקל ובנתב"ג 160 שקל, בעוד שחניה לשמונה ימים תעלה בכפר טרומן 314 שקל ובנתב"ג - 320 שקל. אך גם בנסיעות ארוכות לא בהכרח משתלם יותר לחנות בכפר טרומן, שכן למחיר יש להוסיף 50 שקל, כדי שאדם מהחניון יביא את הרכב לשדה ויחזיר לכם את המפתחות ביום הנחיתה; כיום החניון אינו מציע אלטרנטיבה אחרת לאיסוף המכונית.

לפני שלוש שנים ערכנו בדיקה יחד עם מכון חשב לגבי הדרך המשתלמת ביותר להגיע לנתב"ג מכמה ערים בישראל. מבדיקה דומה שערכנו השנה בכמה ערים עולה כי מחיר הגעה לשדה התעופה ברכב פרטי התייקר באופן משמעותי בגלל עליית דמי אחזקת הרכב ועלויות הדלק. בגלל אותן סיבות בדיוק עלו גם מחירי המוניות. כך לדוגמה, במארס 2009 הגעה מתל אביב לנתב"ג ברכב פרטי, כולל חניה לשמונה ימים, עלתה 286 שקל, ואילו במארס 2012 המחיר עלה ל-387 שקל - זינוק של 35%. מירושלים המחיר ב-2009 היה 403 שקל, ובמארס 2012 עלה ל-530 שקל - עלייה של 31%.

בבדיקה שערכנו ב-2009 התברר עוד כי האפשרות המשתלמת יותר בחופשה קצרה, בהשוואה בין רכב פרטי למונית, היא לקחת את הרכב הפרטי. עלויות הרכב, הדלק והחניה הסתכמו בסכום נמוך יותר מנסיעה במונית, מלבד מבנסיעה ממרכז תל אביב לנתב"ג. ואולם ב-2012 במרבית המקרים הנסיעה במונית זולה יותר מנסיעה ברכב פרטי, לנוסעים לתקופה של שמונה ימים. למי שמגיע מערים קרובות לשדה התעופה, כמו תל אביב, הרצליה, אשקלון, אשדוד וירושלים, הנסיעה במונית משתלמת יותר - בעוד שבמרחקים גדולים, כמו חיפה ועפולה, עדיין זול יותר להגיע עם הרכב הפרטי.

כך למשל, ב-2009 עלתה נסיעה ברכב פרטי מירושלים לשדה התעופה, כולל חניה לשמונה ימים, 403 שקל; נסיעה דומה במונית לפי תעריף יום עלתה 436 שקל (33 שקל יותר). ב-2012, לעומת זאת, עלות הנסיעה ברכב פרטי מירושלים מסתכמת ב-530 שקל, ואילו במונית 340 שקל (190 ש' פחות).

מי שמוכן להתפנק פחות, והתמזל מזלו להתגורר בקו נהריה-מודיעין, יכול להגיע לשדה התעופה ברכבת. לפי נתוני רכבת ישראל, במהלך חג הפסח בשנה שעברה הגיעו ברכבת לנתב"ג כ-14 אלף נוסעים - כ-5% מכלל היוצאים לחו"ל בחג. הנסיעה לשדה התעופה ברכבת היא רעיון מצוין וחסכוני לעומת האפשרויות האחרות, אם כי הוא לא תמיד פשוט לביצוע.

באירופה, בשונה מישראל, הרכבת משמשת לרוב ככלי התחבורה הראשי לשדה התעופה. ההגעה אל תחנת הרכבת והנסיעה אליה נוחים. יתרה מכך, ברוב התחנות יש סידורי תחבורה ציבורית נוחים, הכוללים רכבת תחתית, אוטובוסים וכמובן מוניות.

בישראל האפשרות לנסיעה ברכבת לשדה התעופה קיימת למעשה רק בקו היוצא מנהריה למודיעין, ולכן הרכבת זמינה בעיקר לציבור שגר על תוואי זה. הקו פעיל כמעט בכל שעות היממה, חוץ מהפסקת לילה, וניתן להגיע אליו מכל תחנות הרכבת - אך הדבר כולל נסיעה לתחנות בתל אביב והחלפת רכבות. לבאים מהדרום הדבר מסורבל אף יותר, מאחר שהם צריכים לחזור אחורה לתל אביב. בקיץ אמור להיפתח קו רכבת משודרג בין באר שבע לתל אביב, הכולל תחנה בנתב"ג. בנוסף מתוכננת מסילה מזרחית, שתאפשר נסיעה ממזרח חדרה ועד נתב"ג מבלי להתחבר לקו החוף ותחנות תל אביב.

הנסיעה ברכבת התייקרה בשקלים בודדים מאז הבדיקה הקודמת שערכנו לפני שנתיים, אם כי היא עדין זולה יותר ביעדים מסוימים מהנסיעה באוטובוסים. למרות המחיר הנמוך, יש להביא בחשבון גם את ההגעה לרכבת עצמה. בתל אביב האפשרויות הן רבות ונוחות, אם כי בדרך כלל בשל ריבוי המזוודות רוב הנוסעים יבחרו במונית - מה שמייקר את הנסיעה בכמה עשרות שקלים. בשאר אזורי הארץ אין ריכוז גדול של תחנות רכבת- מה שמסביר כנראה את השימוש המועט בה יחסית למספר הנוסעים לנתב"ג.