בנימין נתניהו חגג אתמול, בצדק, השלמת שלוש שנות כהונה של ממשלתו. במונחי חוסר היציבות הפוליטי בישראל, ההישג של ממשלה שמשלימה שלוש שנות כהונה - וכרגע גם אין באופק כל איום עליה - הוא מדהים. מדהים גם השינוי בניהול הקואליציה בין ממשלת נתניהו הראשונה לשנייה. אין ספק, נתניהו למד את הלקח של כישלון ממשלתו הראשונה, והוא כיום ראש ממשלה בשל, פיקח ומנוסה.
נתניהו חגג אתמול, שוב בצדק, את הישגיה הכלכליים-חברתיים של ממשלתו. לא צריך להיות אוהב או שונא של נתניהו כדי להכיר ברשימת הישגיו הנאה. ממשלת נתניהו אולי קופאת על שמריה בכל הקשור לתהליך המדיני, אבל אי אפשר לומר שהיא בטלה מעשייה כלכלית.
הסיבה למחאה
רשימת ההישגים של ממשלת נתניהו, פרט לייצוב הכלכלה לאחר המשבר של 2008, כוללת רפורמה אחת ענקית בחינוך (עוז לתמורה); תוכנית חומש חשובה בהשכלה הגבוהה; ועדת הריכוזיות, העשויה לשנות את פניו של המגזר העסקי בישראל; ועדת ששינסקי, שהגדילה את תקבולי המדינה מתגליות הגז; מהפך מבני שפתח את שוק התקשורת לתחרות; הסכמה על שינוי מבני ברכבת; שינוי דרמטי של תמריצי המס לחברות במסגרת חוק עידוד השקעות הון; וכמובן ועדת טרכטנברג, שהביאה לשינויים דרמטיים במיסוי ולהכרזה על חוק חינוך חינם מגיל שלוש. ועדת טרכטנברג והרפורמה במיסוי אמנם נכפו על ראש הממשלה, בעקבות המחאה החברתית, אבל אין זה מוריד מגודל ההישג - במקום שבו חוזרים בתשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים.
אם כך, לנתניהו יש במה להתגאות, וממשלתו היא בהחלט ממשלה פורה בתחום הכלכלי-חברתי. על אף זאת, בתום שלוש שנים יציבות ומרובות פעילות, אי אפשר שלא להתאכזב מראש הממשלה. דווקא נתניהו, בגלל ההבנה הכלכלית-עסקית שלו ומפני שהוא עומד בראשה של הקואליציה היציבה ביותר זה שנים, יכול היה להצעיד את ישראל קדימה - אבל בחר לא לעשות כן.
אנחנו מדברים על הרפורמה האחת, החשובה מכל, הנחוצה מכל וגם הקשה מכל, שנתניהו בחר ביודעין לברוח ממנה. זאת הרפורמה היחידה שביכולתה לפתור את מרבית הבעיות שבגללן פרצה המחאה החברתית, וכל זמן שהרפורמה הזאת אינה מתרחשת, אנחנו מועדים לעוד ועוד מחאות דומות. זאת הרפורמה שאמורה היתה לפתור מהשורש את הבעיה הניהולית של המדינה - רפורמה בעבודת הממשלה.
הציבור הרחב אינו מתעניין בנוהלי העבודה של הממשלה, אבל הוא יצא לרחובות בקיץ 2011 בגלל נוהלי העבודה האלה. מדוע יוקר המחיה בישראל גבוה כל כך? כי המוצרים הממשלתיים - כמו מים, חשמל ושירותי נמלים - יקרים מדי, בגלל השליטה של ועדי עובדים כוחניים ובלתי יעילים באספקת השירותים. מדוע מחירי הדירות גבוהים כל כך? בגלל מונופול הקרקעות הממשלתי המנוון של מינהל מקרקעי ישראל, והביורוקטיה הממשלתית המנוונת של מתן היתרי בנייה. מדוע המדינה הפריטה שירותים רבים כל כך? כי המדינה נכשלה בניהול יחסי העבודה בתוכה, ולכן בחרה בפתרון של להפריט את השירות הציבורי - במקום לייעל ולשפר אותו. מדוע כספי משלם המסים אינם חוזרים אליו כשירותים? מפני שתקציב המדינה מנוהל לפי מקח וממכר פוליטי, ולא לפי צרכים ראויים. מדוע הציבור חש חוסר ביטחון בעתידה של המדינה? מפני שהמדינה אינה מתנהלת לפי תוכנית עבודה מסודרת, עם יעדים, מטרות ומדדים שמוודאים התקדמות להשגת המטרות, ולכן לאף אחד אין באמת מושג כיצד ולהיכן נוזלים כספי התקציב.
ממשלת ישראל היא אחת הממשלות הפרימיטיביות ביותר בקרב המדינות המפותחות, ולכן אין לממשלה יכולת אמיתית לשרת את אזרחיה. צאו וראו את המוניטין של פקידי הממשלה, ותלמדו עד כמה ממשלת ישראל מדורדרת: מתי בפעם האחרונה האם היהודייה ייחלה שבנה יהיה ראש אגף במשרד הפנים או סמנכ"ל במשרד הרווחה?
לא יכול להיות צדק חברתי בלי ממשלה שמסוגלת לספק צדק כזה, וכיום הממשלה משוללת יכולת. כישלונה של ממשלת ישראל פוגע בנו בכל תחום. אם תרצו, אפילו התפקוד של הממשלה בתחום המדיני-ביטחוני נובע מהיעדר ניהול תקין - אם היו יעדים ומטרות ארוכי טווח ואם היו תהליכי קבלת החלטות מסודרים, האם ההחלטות המדיניות לא היו מתקבלות אחרת כבר לפני עשורים?
אין משימה לאומית דחופה יותר מאשר תיקון פניה של הממשלה, ונתניהו יודע זאת היטב. על אף זאת, כשהגיע הרגע למנות את נציב שירות המדינה - האדם שיוכל להוביל מהפך היסטורי במבנה הממשלה - נתניהו בחר באיש הלא מתאים. נציב שירות המדינה החדש, משה דיין, הוא פקיד מסור וערכי, אבל חסרים לו הידע המקצועי והניסיון הניהולי הנדרשים כדי להוביל רפורמה בממשלה.
לא, נתניהו אינו מתכוון לבצע רפורמה בממשלה, ובכך הוא מכריז כי עתידה של המדינה אינו באמת יקר לו. נתניהו יודע שבלי רפורמה כזאת אין למדינה עתיד, אבל הוא העדיף לדאוג לעתיד הפוליטי קצר הטווח של עצמו. אין אלא להתאכזב מכך.