האוצר: הדלק זול יחסית; המציאות: ישראל מהיקרות

    שר האוצר יובל שטייניץ טען בישיבת הממשלה כי מחיר הדלק נמוך יותר מבמדינות אירופה אך בבדיקת הנתונים בהתייחס לכוח הקנייה מתגלה תמונה אחרת לגמרי

    איתי טרילניק, נדן פלדמן

    ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בפתח ישיבת הממשלה למחיר הדלק בישראל והסביר כי הסיבה לעלייה במחירי הדלקים שנרשמים בימים אלה בעולם היא הסנקציות על אירן. בהמשך הציג שר האוצר, יובל שטייניץ, שקף המתאר את מחירי הדלק הנומינליים בישראל לעומת חמש מדינות באירופה, ומסתבר כי מחיר הדלק בישראל יקר רק מבאחת מהן - ספרד.

    ואולם מבדיקה שערך TheMarker עולה תמונה שונה. לפי חישוב על פי נתוני כוח הקנייה, מחירי הדלק בישראל דווקא גבוהים יותר מרוב המדינות שהוצגו בשקף. למעשה, בחישוב שוויון כוח קנייה, מחירי הדלק בישראל ממוצעים ביחס לאירופה, אך גבוהים יחסית למדינות העשירות יותר, ובוודאי לאלה שהופיעו בשקף שהציג האוצר.

    כך, נכתב בשקף כי מחיר ליטר בנזין בהולנד הוא 9.08 שקלים, שהם כ-2.42 דולרים. עם זאת, לפי חישוב TheMarker מגיע מחיר הבנזין בהולנד ל-1.96 דולרים בלבד, שהם 7.34 שקלים לליטר. באופן דומה, המחיר הנומינלי בשוודיה הוא כ-2.31 דולרים, אך מחיר מתואם לכוח הקנייה הוא 1.55 דולרים בלבד, שהם כ-5.80 שקלים - 23% פחות מהמחיר בישראל. המחיר בישראל, בהשוואת כוח הקנייה למדינות האחרות, הוא 2.01 דולרים לליטר, שהם כ-7.53 שקלים. רק בבריטניה המחיר המתואם גבוה מהמחיר בישראל - בסנט אחד. כך, בריטניה היא המדינה היחידה העשירה מישראל באירופה, שבה מחיר הדלק מתואם כוח הקנייה יקר יותר מבישראל.

    עם זאת, ביחס לכל מדינות האיחוד האירופי, ובהן המדינות העשירות פחות, נמצאת ישראל באמצע הטבלה. כך גם ברמת המיסוי על הדלק. שיעור המס מסך מחיר הדלק בישראל הוא 49%. לפני הפחתות היה השיעור 51%. לשם השוואה, קפריסין היא המדינה בעלת שיעור המס הנמוך ביותר על הדלק - 42%. ברוב המדינות העשירות יותר באירופה, שיעורי המס גבוהים יותר. כך, באוסטריה מגיע שיעור המס ל–51%, בגרמניה ל–55% ובבריטניה - שיאנית המיסוי על הדלק - ל–58%.

    עוד בוואלה! NEWS

    הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

    בשיתוף בית בלב
    לכתבה המלאה

    החשמל בישראל זול ביחס לעולם

    עם העלייה במחירי הבנזין, עלה ביום ראשון גם מחיר החשמל ב–8.9% בממוצע ‏(8.3% למשקי הבית‏). עם זאת, טוענים בממשלה ובחברת החשמל, מחירי החשמל בישראל נמוכים יחסית לעולם. מבדיקת TheMarker עולה כי אכן כך המצב, וכי המחיר מתואם כוח הקנייה בישראל הוא 15.25 סנט לקוט"ש. מדובר במחיר נמוך יחסית לאירופה, גם עבור רוב המדינות המפותחות. יוצאת מן הכלל היא צרפת, שמפיקה כ–76% מהחשמל שלה באמצעות כורים גרעיניים, ומחיר החשמל בה תלוי פחות לכאורה במחירי דלקים פוסיליים. המחיר בשוודיה זהה כמעט למחיר בישראל, ואילו במדינות עשירות אחרות באירופה המחירים גבוהים יותר: בהולנד המחיר מטפס ל–17 סנט לקוט"ש, בבריטניה מגיעים כבר ל–19.9 סנט ובאירלנד ל–21.2 סנט.

    (TheMarker)

    במדינות מחוץ לאירופה, שבהן התנאים והמדיניות שונים, מחיר הבנזין המתואם לכוח קנייה ביפן נמוך בכ-29% מבישראל, אך מחיר החשמל גבוה במעט - 16.5 סנט לקוט"ש. בארה"ב מחיר הדלק הוא כדולר לליטר בנזין - מחצית מהמחיר בישראל. האמריקאים נהנים גם מחשמל זול בכרבע. עם זאת, ארה"ב אינה המדינה הזולה ביותר מבין המדינות שנבדקו. סעודיה, על פי כל קריטריון, זולה יותר. המחיר המתואם לכוח קנייה לליטר בנזין בסעודיה הוא 0.24 סנט בלבד, כ–90 אגורות. מחיר החשמל במדינה זו הוא כ-9.6 סנט לקוט"ש, שהם כ–36 אגורות. כמו מדינות מתפתחות רבות, סעודיה מסבסדת את האנרגיה לתושביה.

    מרבית החשמל מיוצר בישראל על ידי חברת החשמל. עם זאת, את מחיר החשמל המפוקח קובעת רשות החשמל על בסיס חישוב עלויות הייצור. ואולם, הרשות מכירה לחברה רק בעלויות שהיא מגדירה כראויות. סעיפי הוצאה רבים בחברה, כגון חלק מההטבות לעובדים ועלויות אחרות, אינם נכללים בתעריף החשמל. לפיכך, נוצר מצב שבו עלות ייצור החשמל בפועל גבוהה מהתעריף. לראייה, גירעון חברת החשמל צמח בשנים האחרונות והגיע לכ–60 מיליארד שקל. בנוסף, נטען כי עלויות סביבתיות במחיר החשמל, כגון עלויות הזיהום ופליטת הפחמן מתחנות הכוח, אינן מתומחרות היטב. לפיכך, OECD והבנק העולמי קבעו כי תעריפי החשמל בישראל נמוכים מדי - והמליצו להעלותם.

    מהו שוויון כוח קנייה

    שוויון כוח קנייה ‏(Purchasing power parity – PPP‏) הוא מדד כלכלי שמטרתו להציג את המחיר הריאלי של מוצרים ושירותים זהים במדינות שונות בעולם, ולהמחיש את כוח הקנייה האמיתי של צרכן. זהו מדד אלטרנטיבי ומדויק יותר למדד שערי החליפין למטבעות, המשקפים רק את היחס ביניהם בשוק המט"ח ולא את כוח הקנייה האמיתי.
    אם לנסות ולפשט את הרציונל העומד מאחורי המדד, 100 דולר אמריקאי יאפשרו לקנות הרבה יותר בסין מאשר בישראל, כפי שבישראל הם יקנו יותר מוצרים מאשר בשווייץ, אחת המדינות היקרות בעולם.

    במטרה לערוך השוואה נהוג לחשב את שוויון כוח הקנייה באמצעות "דולר בינלאומי" - בארה"ב שוויו זהה תמיד לדולר האמריקאי, אך מחוצה לה ערכו מוגדר באמצעות כמות יחידות המטבע המקומי, המשולמות בשוק המקומי עבור סל מוצרים בינלאומי. סל המוצרים הזה מתעדכן מדי תקופה על פי השוני בצריכה ונבדל בהרכבו על ידי הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ו–OECD.

    OECD, הכולל את 31 המדינות המפותחות בעולם ‏(ובהן ישראל‏), מחשב את שוויון כוח הקנייה על פי עלותו של סל מוצרים ושירותים אחיד, שבארה"ב עולה 100 דולר. כך, הסל הבינלאומי שקבע OECD עלה ב–2011 בנורווגיה 162 דולר, בשווייץ 159 דולר, בישראל 98 דולר, בהונגריה 61 דולר ובטורקיה 59 דולר בלבד.

    למרות השאיפה להציג תמונה מוחשית ומדויקת יותר של הפערים בכוח הקנייה בעולם, מדד PPP אינו חף מביקורת. נטען נגדו כי קיים קושי למצוא סל מוצרים זהה בכל המדינות וכי רמת השירותים המסופקים בהן אינה אחידה. טענה נוספת הנשמעת נגד המדד היא כי לא ניתן לקבוע סל מוצרים אחיד, משום שאנשים במדינות שונות צורכים מוצרים שונים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully