הכותרת הראשית במדור הכלכלה של עיתון "הארץ" בבוקר ה-15 באוגוסט 2004, "תשובה קנה את מלון פלאזה בשדרה החמישית ב-675 מיליון דולר", הדהימה רבים. היו אחדים שניסו לכרסם בחשיבות הידיעה: "הוא לא לבד", "יש שותף גדול ממנו", "העסקה עדיין לא סגורה"; או להסביר שאין בה היגיון כלכלי: "הכל אגו, המחיר מטורף, אין סיכוי להחזיר את ההשקעה" - היו חלק מהכותרות שנכתבו באתרי האינטרנט באותו בוקר.
כשהתקשרתי למשרדו של תשובה באזור התעשייה בנתניה, והשארתי אצל המזכירות הודעה, עוד חשבתי שזה רק מנימוס ושהריטואל הקבוע לא ישתנה: אנחנו מתקשרים לשאול משהו, משאירים הודעות במשרד בנתניה ותשובה לא מגיב, או שולח את אחד היח"צנים.
אבל אחרי חצי שעה הקול שלו הופיע בצד השני של הסלולרי: "זה יצחק תשובה. קניתי את הפלאזה. כולו שלי, אתם יכולים להיות רגועים עם הכותרת שלכם. שילמתי 675 מיליון דולר, אבל עשיתי עסקה מדהימה", הוא אמר ובקולו נשמעה שמחה וגאווה, אך גם קצת דאגה.
לפי סקר שפירסמנו במוסף TheMarker של ערב החג שעסק בחלומות, 75% מאתנו חולמים לגור בבית עם גינה ועוד 12% חולמים על פנטהאוס. תשובה חלם הרבה יותר גדול - נכסים במיליארדים בכל העולם. לכן הוא קנה בניינים באירופה, בקנדה ובארה"ב. אבל רכישת הפלאזה בניו יורק הקפיצה אותו עוד מדרגה: מאות אזכורים בתקשורת הבינלאומית ומוכרות בענף הנדל"ן העולמי. למעשה, ההשתלטות על הפלאזה הפכה את תשובה מסתם טייקון מקומי ל"דה יזראלי ביליונר".
פלאזה ניו יורק היתה עסקת ייזום מרשימה שהפכה בית מלון אמנם היסטורי ובעל זכויות, אך מיושן והפסדי, לעסק רווחי. להלן חשבון הסנדלרים: תשובה רכש את המלון ב-675 מיליון דולר, והשקיע עוד כ-300 מיליון דולר בשיפוצו. כך, שבהשוואה לכמעט מיליארד דולר של הוצאות היו לתשובה את ההכנסות הבאות: 182 דירות יוקרה נמכרו ב-1.5 מיליארד דולר (האחרונה נמכרה לפני שבועיים ב-28 מיליון דולר). דירה אחת של שלושה חדרי שינה אל מול הסנטרל פארק, תשובה רכש בעצמו.
40% מהחלק שנותר כמלון דירות (130 דירות קונדו בשיטת טיים שרינג) ו-40% מהחלק שנותר למלון עצמו (160 חדרים) נמכרו בעבר לנסיך הסעודי ואליד בן טלאל (שממנו נרכש המלון ב-2004) תמורת 200 מיליון דולר. כיום מוצע לתשובה על חלקו (100% מהמרכז המסחרי בקומות התחתונות ועוד 60% משני החלקים האחרים) כ-450 מיליון דולר. כלומר, בסך הכל מדובר בהכנסות של כ-2 מיליארד דולר ורווח של כמיליארד דולר.
זו היתה בשבילו רק ההתחלה. בחגיגות פתיחת הפלאזה, שבהן הופיע פול אנקה ששר לתשובה "I did it my way", תשובה הכריז שיקים עוד 30 מלונות פלאזה בפאריס, בלונדון, ברומא, בשנחאי, בטוקיו, בדובאי ובסינגפור. אפילו בתל אביב. אז מה הדאיג אותו באותה שיחת טלפון מניו יורק? ייתכן שתשובה ידע שהוא במסלול הנכון להגדלת סיכונים ולכניסה לשטח אש. ואכן די מהר התחילו נגדו הפגנות סוערות בניו יורק, שתודלקו בידי פוליטיקאים מקומיים.
זה עוד היה כסף קטן בהשוואה למשבר העולמי שהתחיל שלוש שנים לאחר מכן ופגע בעסקי תשובה אנושות. חברת דלק נדל"ן שבשליטתו הגיעה לחדלות פירעון, וגם באלעד יחס החובות לנכסים לא מזהיר. כישלון יקר במיוחד חווה תשובה ברכישת קרקע להקמת פלאזה לאס וגאס תמורת 1.1 מיליארד דולר, בשיאה של בועת הנדל"ן-פיננסים העולמית, קרקע ששוכבת עד היום ריקה ומיותמת ורק גובה ממנו ריביות והפסדים. מקורבים אמרו בסוף השבוע: "אתה לא אומר לעסקה כזאת טובה במזומן 'לא'", אבל אפשר להניח שלו היו עסקי תשובה במצב משופר יותר, והאופק של הכלכלה העולמית היה נראה טוב יותר - תשובה לא היה מטריח את עצמו להודו בשבוע שעבר כדי להיפרד מהפלאזה ומהחלום על 30 כאלה בכל העולם.
במובן מסוים, גלגולה של הבעלות על הפלאזה משקפת את מאזן הכוחות בכלכלה העולמית ב-20 השנים האחרונות. הטייקון האמריקאי דונלד טראמפ רכש את המלון בסוף שנות ה-80. אותו טראמפ שכשביקר בפלאזה ב-2008 הצביעו עליו ואמרו שהבנקים כבר לא נותנים לו אשראי. ב-1995 עבר הנכס היוקרתי לבן טלאל הסעודי, שמסמל את כספי הנפט הערבי (עם שותפות סינגפורית), ומשם ב-2004 לתשובה שמסמל אולי את היוזמה, היצירתיות, הרעב, החלום והחוצפה של משקיעים בינלאומיים בעידן הכסף הגדול והזול.
עכשיו הבעלות על הפלאזה עשויה לעבור לחברת השקעות הודית, מה שנותן עוד הוכחה לכך שהכוח עובר למזרח. ועדיין כל המשקיעים האלה באים לרכוש נכס אמריקאי בלב לבה של הכלכלה האמריקאית - בניו יורק, מה שמלמד בכל זאת משהו על כוח המשיכה של אמריקה.
מכירת פלאזה: תשובה כבר התחיל את הדיאטה
רותם שטרקמן
8.4.2012 / 14:39