מנימוקי הוועדה: "אני לא קונה שום דבר בדלק"

חברת "לויאן - השקעות בע"מ" עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים לאחר שלא אושר לה להקים חנות בשטח תחנת דלק בצומת ברנר. מהפרוטוקולים עולים נימוקים תמוהים

  • תחנת דלק
נמרוד בוסו

"לקרוא ולא להאמין", כתבה בפסק דין שניתן לאחרונה שופטת המחוזי זהבה בוסתן, בהתייחס לפרוטוקול דיון הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, שהובא בפניה במסגרת עתירה מנהלית. העתירה הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים על ידי חברת "לויאן - השקעות בע"מ", לאחר שבקשתה לפתוח חנות נוחות בשטח תחנת דלק שבבעלותה בצומת ברנר, סמוך לרחובות, נדחתה על ידי הוועדה.

השופטת קיבלה את העתירה וביטלה את החלטת הוועדה, תוך שהיא מבקרת בחריפות את רמת הדיון כפי שזו עולה מהפרוטוקול, שחלקים ממנו יובאו מיד לפניכם. מדובר, חייבים להודות, בחומר משעשע ועצוב גם יחד, בהתחשב בכך שדיונים אלו חורצים גורלות של יזמים ואנשים פרטיים.

הדיון התקיים בוועדה המחוזית ב-29 בנובמבר 2010. בהחלטה שפורסמה, הוועדה נימקה את החלטתה לשלול את הקמת החנות בכך שהאזור כבר משופע בשטחי מסחר רבים - מעברו השני של כביש מס' 40 נמצא אזור מסחרי רחב היקף בשם "ביל"ו סנטר", ואזור התעסוקה "עקרון 2000". בנוסף, "במרחק של כמה מאות מטרים בודדים מתחום התחנה נמצאות שמונה תחנות תדלוק נוספות, חלקן כוללות שטחי מסחר", נכתב. לדעת הוועדה, התחנה צריכה לתפקד כתחנת תדלוק בלבד, כפי שמתפקדות תחנות תדלוק נוספות באזור שאין בתחומן "חנות נוחות".

עיון בפרוטוקול מעלה כי השיקולים בגללם שללו חברי הוועדה את הקמת חנות הנוחות, כפי שעלו מהדיונים, היו מעט שונים מאלה שהוצגו בסיכום הדברים. ולהלן כמה חילופי דברים:

יו"ר הוועדה שפרה פרנקל: "הם עשו פה תרגיל. הם הלכו לוועדה המקומית, הם ידעו שהוועדה המקומית תיתן להם".

נציג משרד השיכון, בני חיים: "בסדר, זכותם".

פרנקל: "עכשיו הם באים אלינו ועושים השלמות? שיישארו עם התחנת דלק, למה צריך חנות 'ילו' שם? בוא תסביר לי למה. יש אזור תעשייה ענק, יש שם סופרים, יש 200 מטר משם תחנת דלק עם חנות. למה צריך חנות? לא השתכנעתי".

חיים: "אני אסביר לך, על ההיגיון. סך הכול הולכים לבנות עוד תחנת דלק. מאושר, על זה אתם לא יכולים לעשות כלום, נכון? עכשיו אנחנו רוצים שתחנת הדלק הזאת תתפקד יפה, בשירות, תיראה טוב ותתפקד יפה".

נציגת משרד הבריאות, רימה גנזל: "היא צריכה למכור רק דלק".

חיים: "היא צריכה לתת שירות למי שבאים, לשרת אותם".

גנזל: "שירותים. זה הכל".

חיים: "מי שבא לקנות דלק הוא רוצה גם באותו זמן לשתות, לאכול".

גנזל: "לא, הוא בא מרחובות".

חיים: "אבל מי שבא לתחנת דלק כבר רוצה...".

גנזל: "שייכנס לתחנה אחרת".

חברי הוועדה המשיכו להתווכח כמה דקות ברוח זו, ולאחר מכן החלו לשתף את חבריהם בהרגלי הצריכה האישיים שלהם.

גנזל: "אני בחיים לא קונה שום דבר בתחנת דלק חוץ מדלק".

חיים: "חנויות הילו נחמדות, לפעמים אני נכנס, לפעמים לא נכנס".

גנזל: "בחיים לא נכנסת, לא צריך. הן סתם יקרות. אחסנה בניגוד לכל החוקים, מים בחוץ, אחר כך הסרטן חוגג. בקבוקי מים שמאחסנים בחוץ בניגוד לכל התקנות של האחסנה. כל הפלסטיק נכנס ישר ל...".

פרנקל: "טוב, אנחנו מחליטים לא לאמץ את הליכי ההפקדה ולא לאשר את הפקדת התוכנית. האזור לדעתנו משופע בשטחי מסחר רבים ולכן אין הוועדה סבורה כי יש צורך בתוספת מסחר לחנות נוחות, לא חושבים שצריך פה חנות נוחות, אפשר להסתפק פה רק בתחנת דלק ושירותים מינימליים".

גנזל: "חנויות באזורים שמיועדים לחנויות, תחנה איפה שצריך לתת דלק. הם גם דרך אגב לא פעם סוגרים ופותחים את המסעדות, אף אחד לא מחזיק מעמד. שמת לב? כל פעם מישהו סוגר ופותח".

"שיקולים בלתי סבירים"

השופטת בוסתן, כאמור, קיבלה את העתירה והחליטה על ביטול ההחלטה. "עיון בפרוטוקול הדיון של הוועדה המחוזית מגלה כי ההנמקה 'החיצונית' שבאה לידי ביטוי בהחלטה אינה זהה לשיקולים 'הפנימיים' עליהם נתנה הוועדה את דעתה במהלך הדיון", כתבה, "עיון בפרוטוקול מגלה את השיקולים האמיתיים לסירוב הוועדה. די לקרוא (ולא להאמין) את פרוטוקול הדיון הפנימי במלואו כדי להבין כי לא שיקולי תכנון (או למצער לא לבדם) עמדו בבסיס ההחלטה, וכי ההחלטה אינה משקפת את השיקולים האמיתיים".

השופטת בוסתן התייחסה לפסק דין של העליון שעסק בשאלה אם בסמכות ועדה מקומית לאשר ייעודים נוספים לתחנת דלק מעבר לייעודה הצר. "חשיבותם של אזורי השירות והמנוחה עבור הנהגים היא רבה; עצירה להתרעננות במהלך הנסיעה תורמת תרומה משמעותית לבטיחות הנסיעה, זאת בעיקר בדרך בין-עירונית, בה מרחקי הנסיעה ארוכים, אפשרויות המנוחה מעטות ועצירה להתרעננות עשויה להשפיע באופן מכריע על ערנותו של הנהג", כתב אז המשנה לנשיאה אלעזר ריבלין, והוסיף כי רצוי כי תחנות דלק יכללו אזורי מנוחה והתרעננות ולא שירותי אספקת דלק גרידא.

"נראה כי שיקולים אלה לא עמדו לנגד עיני הוועדה המחוזית שעה שדנה בעניינה של העותרת", קבעה בוסתן, "מכל האמור לעיל אני סבורה כי החלטת הוועדה המחוזית התבססה על שיקולים בלתי סבירים". בית המשפט כאמור הורה על ביטול החלטת הוועדה המחוזית, וכפועל יוצא מכך על אישור תוכנית חנות הנוחות בתחנת הדלק האמורה.

עוד קבע בית המשפט כי הוועדה המחוזית תשלם לעותרת את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 20 אלף שקל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully