מי שציפה להגברת התחרות בין הבנקים בתקופה הקרובה צפוי להתבדות: עבודת הוועדה לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות מתעכבת, ובכיר בבנק ישראל ציין אתמול כי המסקנות לא יוגשו השבוע כמתוכנן. בבנק ישראל לא קבעו מועד חדש ומסרו כי ייתכן שמדובר יהיה בדחייה של כמה חודשים.
אם אכן מדובר יהיה בדחייה של כמה חודשים הרי שהנזק לציבור עלול להיות גדול במיוחד. מערכת הבנקאות בישראל גובה מדי רבעון כ-9 מיליארד שקל בגין ריבית ועמלות. חלק מהכנסות הבנקים נובע מגביית ריביות ועמלות המתאפשרת כתוצאה ממתח תחרותי נמוך.
הוועדה מונתה בדצמבר 2011 בעקבות דו"ח ועדת טרכטנברג, שקרא להקים ועדה שתבחן את השפעות מערכת הבנקאות על יוקר המחיה. בראש הוועדה עומד המפקח על הבנקים, דודו זקן, ועם החברים בה נמנה הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, שלומי פריזט. הוועדה היתה אמורה להגיש את המלצותיה בתוך כ-120 יום - מועד שחלף בסוף השבוע האחרון.
הדחייה בהגשת המסקנות מתיישבת היטב עם מדיניות בנק ישראל, שאותה מוביל נגיד הבנק, פרופ' סטנלי פישר, הקוראת לדחות ניסיון חקיקה ורגולציה שיגבילו את הרווחיות של מערכת הבנקאות. בדיון בנושא גובה העמלות והריביות שהתקיים בוועדת הכלכלה בכנסת במארס אמר פישר: "אי אפשר להגיד שצריך להוריד ריבית ועמלות, ולצפות שהבנקים יספקו אשראי. בנקים שלא מרוויחים לא יכולים לספק אשראי בריביות נמוכות ולהיות מוסדות יציבים. אם לא נשמור על הבנקים - נשלם מחיר. אם יבוא משבר - לא יהיו לנו בנקים איתנים. נקבל בנקים פחות רווחיים, שלא יוכלו לגייס הון".
הוועדה היתה צפויה להמליץ בין היתר על הגברת השקיפות כלפי הלקוחות, הקמת מערכת דירוג לקוחות (קרדיט סקורינג), שתאפשר ללקוחות פרטיים לקבל הצעות אשראי מכמה בנקים ולא בהכרח מהבנק אצלו מתנהל חשבון העו"ש וכן לגבש המלצות נוספות לחיזוק כוחו של הלקוח מול הבנק.