נפגעו מהמחאה: המכירות במכולות בירידה

הנפגעים העיקריים מהמחאה נגד יוקר המחיה הם המינימרקטים הפרטיים והמכולות - כך עולה מנתוני חברת נילסן שהגיעו לידי TheMarker.

נתוני נילסן מבוססים על נתוני אמת מהקופות של רשתות השיווק הגדולות, הרשתות הפרטיות, מינימרקטים ומכולות המייצגים 97% מהשוק המבורקד (לא כולל שווקים, את המגזר הערבי וחלק מהמכולות הקטנות).

מכירות המינימרקטים הפרטיים והמכולות ברבעון הראשון של 2012 היו נמוכות ב-7.3% מברבעון הראשון של 2011 - טרום המחאה החברתית, והסתכמו בכ-1.5 מיליארד שקל לעומת כ-1.7 מיליארד שקל. קצב הפגיעה בהם הואץ משמעותית ב-2012, לאור העובדה שמכירות המינימרקטים הפרטיים והמכולות ב-2011 ירדו ב-3.3% בלבד לעומת 2010.

נתוני נילסן לרבעון הראשון של 2012 כוללים בחלקם את תחילת המכירות לחג הפסח.

נכון לרבעון הראשון 2012, המינימרקטים הפרטיים והמכולות מחזיקים ב-15.9% מהשוק, לעומת 17.6% ברבעון ראשון של 2011, ולעומת 18.3% בכל 2010. הנתונים מעידים על מצבם הקשה של המינימרקטים הפרטיים והמכולות, שלא מצליחים להתמודד עם המחירים שמציעות הרשתות הגדולות. באחרונה מתנהל מאבק של כ-100 מכולות בתל אביב. לטענתן קיימת אכיפה לא שוויונית של חוקי המנוחה, מאחר שהרשתות הגדולות לא מושפעות מהקנסות המושתים עליהן בעקבות הפעלת החנויות בשבת - ולכן יש להן יתרון על המכולות, שלמעשה לא יכולות לפעול בשבת.

"המחירים במינימרקטים ובמכולות ממשיכים להיות גבוהים יותר מברשתות הגדולות, כי המחזורים שלהם קטנים יותר והם נאלצים לעבוד על רווח גולמי גבוה יותר. בנוסף, הם מקבלים תנאים פחות טובים מהספקים. לדאבונן של המכולות, המחאה החברתית הפכה את האנשים למחושבים יותר, והם לא מוכנים לקנות יותר במחירים גבוהים", מסביר בכיר באחת מהרשתות הגדולות.

לדברי תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, "לאור העובדה ששופרסל ומגה פותחות חנויות שכונתיות רבות, שם הרווח גדול יותר, והרשתות הפרטיות מתחילות להיכנס למרכזי הערים, כמו שראינו עם ויקטורי וכמעט חינם ונראה בקרוב גם עם רמי לוי, נוצר מצב שעוצמתם של המכולות והמינימרקטים קטנה".

לדבריו, "למכולות ולמינימרקטים הקטנים יש רק דרך אחת לשרוד: להקים התארגנות משותפת ולקבל ביחד מחירים טובים יותר מהספקים. בנוסף, המכולות כיום לא יכולות להתמודד בזירת המותג הפרטי שתופסת תאוצה. אם הן יתארגנו לרשת מכולות אחת הן יוכלו גם לתת מענה בגזרה הזו. אם לא, הם ישארו רלוונטיים רק במיקומים שבהם אין תחרות ישירה מול הרשתות הגדולות ובמקומות עם סביבה שהמאפיינים הסוציו-אקונומיים שלה נמוכים, והקנייה במכולת מושתתת על קשר ישיר עם בעל הבית, המאפשר ללקוחות תשלום דחוי ותנאים מקלים אחרים".

בפורום המכולות מסבירים את מצבן הקשה של המכולות בתחרות העזה בין רשתות השיווק, שמביאה לעתים לסבסוד זמני של מחירים. לדברי אלי סתוי, יו"ר הפורום, "מדובר בתופעת לוואי של התחרות המעמיקה והקשה בין שופרסל לרמי לוי, אושר עד ויתר הרשתות הפרטיות. ככל שהרשתות הללו מצמצמות את שיעור הרווח התפעולי שלהן, כך העסקים הקטנים נפגעים. לדוגמה, מאז שרמי לוי נכנס לאשדוד ואושר עד ושופרסל דיל השיבו מלחמה, המחירים באשדוד ירדו בכ-20% בממוצע.

"במצב כזה המכולות והמינימרקטים בעיר נהפכו ללא רלוונטיים. אין להם יכולת להתחרות. זה הגיע למצב שהקמעונאים הקטנים רוכשים חלק מהמוצרים אצל רמי לוי ואושר עד ושופרסל דיל כדי לשמור על הקיים עד יעבור זעם".

לדברי סתוי, "יש מקומות, למשל במושבים ובקיבוצים, שם הרשתות הגדולות עדיין לא נמצאות והמכולות והמינימרקטים שולטים. באותם מקומות הלקוחות נאלצים לשלם מחיר כמעט כפול. הפתרון עבור המכולות הוא רק על ידי יצירת שרשרת אספקה יעילה יותר וזאת על ידי הקמת מרלו"ג (מחסן מרכזי) לכלל המכולות והמינימרקטים הפרטיים. חלק מהמסקנות של ועדת קדמי הן לשקול תמיכה במיזם שלנו להקמת המרלו"ג".

במקביל, ניכר כי הרשתות הפרטיות (רמי לוי שיווק השקמה, כמעט חינם, חצי חינם, ויקטורי ועוד) הן הנהנות העיקריות מהמחאה החברתית. מכירות הרשתות הפרטיות עלו ב-9.1% ברבעון הראשון של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו ל-3.4 מיליארד שקל, לעומת 3.1 מיליארד שקל. זאת לעומת גידול מתון בהרבה של 3.2% ב-2011.

הרשתות הפרטיות הן 34.4% מהשוק, לעומת 32.4% לפני שנה. לעומתן, בשתי הרשתות הגדולות במדינה, שופרסל ומגה, ניכרת האטה בצמיחה: בעוד שב-2011 הן הראו גידול של 4% במכירות לעומת 2010, ברבעון הראשון של 2012 הגידול הוא 2.5% בלבד. המכירות של שופרסל ומגה ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ-4.9 מיליארד שקל, לעומת כ-4.8 מילארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה. שופרסל ומגה מהוות 49.8% מהשוק, לעומת 50% בתקופה המקבילה ב-2011.

לדברי רמי לוי, "המחאה עוררה את הלקוחות. הם מבינים שהכוח בידיים שלהם. שופרסל ומגה לא נפגעו משמעותית מאחר שהן התמקדו בפורמט הדיסקאונט. ההאטה בגידול נובעת מכך שיש להן עדיין חנויות שמוכרות ביוקר. הבעיה היא בסקטור הציבורי, שם לצרכנים אין אפשרות בחירה".

היקף המכירות של שוק מוצרי הצריכה כמעט ולא גדל. ברבעון הראשון השנה חל גידול של 2.9% במכירות והן הסתכמו בכ-10 מיליארד שקל, זאת לעומת גידול של 2.4% ב-2011. עם זאת, אם מתייחסים לגידול באוכלוסייה, כ-2% בשנה, ניכר כי שוק מוצרי הצריכה כמעט ולא גדל.