פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבנת פורן: "גילדת עורכי הדין חוששת לאבד כח"

      מנהלת המרכז למימוש זכויות רפואיות לבנת פורן מוחה על פסק הדין המונע את המשך פעילות המרכז. "פסק הדין פוגע בזכות בסיסית של כל אזרח המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק"

      "פסק הדין של בית המשפט המחוזי מגביל את העיסוק שלי, ומשרת את גילדת עורכי הדין, החוששת לאבד כוח, חלילה. אבל מעבר לכך, פסק הדין פוגע בזכות בסיסית של כל אזרח המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק". כך אומרת לבנת פורן, מנהלת המרכז למימוש זכויות רפואיות, העוסק במתן ייעוץ לאנשים שיש להם התדיינות עם גופים ממלכתיים, כמו המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון וקרנות הפנסיה.

      בשבוע שעבר קבע השופט יוסף שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים כי פורן לא תוכל לפנות בשם לקוחות לביטוח הלאומי, למשרד הביטחון, למס ההכנסה ולחברות ביטוח. שפירא קיבל באופן חלקי תביעה שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין, שבה נטען כי המרכז למימוש זכויות רפואיות והעומדת בראשו מסיגים את תחום מקצוע עריכת הדין וגורמים נזק לציבור הנזקק לשירותיהם. מנגד טען המרכז כי עיסוקו מצוי בתחום הרפואי ובתחום הביורוקרטי בלבד, וכי הוא אינו נותן שירות משפטי. השופט שפירא פסק כי המרכז למימוש זכויות רפואיות לא יורשה "לייצג את לקוחותיו או לטעון בשמם בפני כל גוף בעל סמכות שיפוטית".

      לטענת פורן, פסיקת השופט שפירא אינה פוגעת בעסקיה דווקא, אלא בשורה של תחומים שאליהם פונים האזרחים במטרה להשיג את המיטב בתחום השירותים הניתנים להם. "אם ללכת לפי ההיגיון בפסק הדין, רופאים לא יוכלו להכין בתום הטיפול חוות דעת בקשר לחולה, אלא רק באמצעות עורכי דין", טוענת פורן. "עובדות סוציאליות לא יוכלו לסייע לחולים לקבל קצבת נכות או קצבת נפגע תאונת דרכים מהביטוח הלאומי מכיוון שמילוי טופס סטנדרטי ייחשב צעד משפטי המחייב שיקול דעת שרק עורך דין יכול לתת".

      לדברי פורן, על פי רוח פסק הדין של המחוזי, כל נושא שבו מופיעה המלה "זכות" יצטרך להיות מטופל בהקשר משפטי. "לא ירחק היום שבו כדי לממש זכות מול משרד ממשלתי, כמו שירות התעסוקה או המכס, כמו גם מול העירייה ואפילו חברה קדישא, יצטרכו עורך דין - או לעשות זאת לבד. לכן אני משוכנעת שבית המשפט העליון, שאליו החלטתי להגיש ערעור, יהפוך על פיה את החלטת המחוזי".

      חברת לבנת פורן הוקמה ב-2003, לאחר פסק הדין העקרוני של השופט צבי זילברטל שהתקבל באותה שנה (פסק דין נוסף התקבל כעבור שנתיים), שזכה לכינוי פסק דין "פיצוי נמרץ" והתייחס לזכותו של אדם לבחור במי להיעזר לצורך מאבק שהוא מנהל מול הרשויות הממשלתיות והמוניציפליות. "אם ניקח זאת לעולם הרפואה, אדם הסובל מבעיה בריאותית רשאי לבחור לעצמו לאיזה סוג של טיפול ללכת - רופא קונבנציונלי, פסיכולוג או מטפל אלטרנטיבי. פסק הדין מעניק לאדם את זכות הבחירה", היא אומרת. "והנה בא פסק הדין החדש של השופט שפירא ובמחי יד מחק את הקביעות של פסק הדין הקודם".

      מאבקה של לשכת עורכי הדין בפורן נמשך חמש שנים, אך לדבריה, "הלשכה, כמה לא מפתיע, גררה את מאבקה המשפטי כך שהדיון המכריע יתקיים בפני השופט שפירא ולא בעת כהונותיהם של שופטים אחרים במחוזי". בכך רומזת פורן להטיה של שפירא, שבעבר כיהן כיו"ר הלשכה בירושלים. "הצענו שהדיון יתקיים במחוזי בתל אביב, אבל הם סירבו והתעקשו דווקא על ירושלים". יש לציין כי פורן לא ביקשה לפסול את השופט.

      "אני לא מאמינה שבית המשפט העליון לא ישנה את פסק הדין", אמרה פורן. "יושבים בו אנשים שמבינים את טובת המדינה במשמעות הרחבה של המלה". לדבריה, עסקי ענף הייעוץ מול הרשויות לא נפגעו מאז פסק הדין האחרון של המחוזי נגדה. "לקחת שירות מקצועי זו נורמה בחברה המודרנית", אומרת פורן. "אני מכירה אישית נכים בעלי מחסום נפשי לפנות לביטוח הלאומי ולתבוע את זכויותיהם. אמנם הביטוח הלאומי שיפר משמעותית בשנים האחרונות את יחסו לפונים אליו, אבל נכים שרוב חייהם פירנסו את עצמם ואת משפחותיהם חייבים לפתע, עקב פציעה קשה, לפנות למוסד כדי לקבל את המגיע להם, ונרתעים מלעשות זאת. בשביל זה אנחנו קיימים. מה רע בזה?"

      המאבק רחוק מסיום

      המאבק של לשכת עורכי הדין במרכז למימוש זכויות רפואיות בהנהלת לבנת פורן רחוק מסיום. יום לפני ערב פסח עיכב השופט יוסף שפירא את הצו שנתן יום קודם לכן, ושנועד למעשה לשתק את פעילות המרכז. במקביל הודיע המרכז כי בכוונתו לערער לעליון על פסק דינו של שפירא, שבו קיבל את הטענה כי המרכז מעניק שירותים משפטיים בניגוד לחוק.

      בלשכה בירכו על תוצאות פסק הדין, שבו לדבריהם הובהרו גדרי הפעולות המשפטיות שבהם מותר לגופים לא משפטיים לפעול. פסק הדין אמנם התייחס למרכז למימוש זכויות רפואיות בלבד, אבל עשויות להיות לו השלכות על גופים אחרים המייצגים לקוחות מול הרשויות.

      ראש הלשכה, דורון ברזילי, אמר: "פסק הדין מציב לראשונה גבול ברור בין עסקנים הפועלים במתן שירות משפטי לא ראוי לבין עורכי דין שלהם יש ההכשרה המתאימה לטפל בנושאים משפטיים". בלשכה מדגישים כי אם אותם גופים לא יעשו כן, "תשקול הלשכה את האמצעים העומדים לרשותה בעניינם, ובכלל זה משלוח מכתבי התראה הדורשים לפעול בהתאם להוראות פסק הדין תוך פרק זמן קצוב והגשת תביעה נגדם לרבות בקשה לצו מניעה זמני".

      לעת עתה פורן יכולה להמשיך בפעילותה, לאחר שהמחוזי קיבל את בקשתה והוציא צו זמני לעיכוב ביצוע פסק הדין. הצו ניתן לאחר שפורן טענה כי פסק הדין יגרום נזק חמור ובלתי הפיך ללקוחותיה. פורן ציינה כי "לקוחות המרכז הם אנשים חולים ונכים, שרבים מהם מתקשים בהתמודדות מול הרשויות".

      בפסק הדין קבע שפירא כי נצרכים יכולים לקבל ייעוץ מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. ממשרד המשפטים נמסר: "האגף נותן שירות לכל הפונים. בענייני ביטוח לאומי נבדק הסיכוי המשפטי בלבד ואין מבחן של זכאות כלכלית. הסיוע ניתן בייצוג משפטי בהליכי ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי, בבתי הדין לעבודה ובמידת הצורך בבג"ץ".

      ביטוח לאומי: הפנייה לחברות ייעוץ, כמו זו של פורן, מיותרת

      "הנוהג שתפס תאוצה, לפנות חברות ייעוץ כמו זו של לבנת פורן, אינו במקומו. חבל על הכסף שאדם מוציא לצורך כך" - כך אמר אתמול בכיר במוסד לביטוח הלאומי על רקע פסק הדין נגד פעילותה של פורן.

      לדבריו, "כל מי שבא במגע עם הביטוח הלאומי, בין אם קשיש שמגיעה לו קצבת זיקנה, אלמנה המבקשת גמלת שארים או מי שנפגע בתאונת עבודה, יודע שיקבל את המגיע לו לפי חוק הביטוח הלאומי, ללא פשרות. ההסתייעות בגורמים חיצוניים, עד כמה שניתן להבין אותה, מיותרת". לדבריו, הביטוח הלאומי התייעל בעשור האחרון ומדי יום נערכת בקרה על הזכאויות של המבוטחים ועל ההוצאות הכרוכות בכך.

      "כשאנשים עשירים פונים לחברות ייעוץ, אפשר לקבל זאת בהבנה. אלה אנשים עסוקים בדרך כלל ואין להם זמן או חשק לבוא במגע עם פקיד הביטוח הלאומי", אומר אותו גורם. "אבל הפונים לחברות אלה הם בדרך כלל אנשים מהמעמד הבינוני-הנמוך. הם נדרשים לוותר על 18% מהסכום המגיע להם תמורת שירות שהם מקבלים ממתווכים העושים עבודה של מאכערים. מדובר באלפי שקלים. לא חבל?"

      לפי נתוני הביטוח הלאומי, כל שנה משלם המוסד קצבאות בסכום של 63 מיליארד שקל. "רק אחוז אפסי מתוך 3 מיליון מקבלי התשלומים פונים לחברות המתווכות. מי שפונה אלינו מקבל את המגיע לו, גם אם מתגלעים חילוקי דעות. אין צורך במתווכים. האתגר שלנו הוא לייתר אותם על ידי שיפור מתמיד בשירות".