רשת רולדין החלה לעשות שימוש בצמידים רוטטים לצורך זימון מלצרים בסניף במבשרת ציון. על השולחנות בסניף הרשת במקום הוצבו לחצני שירות לקוחות עם חיבור אלחוטי לצמידים שאותם נדרשים המלצרים לענוד. בכל פעם שלקוח לוחץ על הלחצן - מועבר רטט בזרוע המלצר.
"אחרי שלחצנו על הלחצן ושאלנו את המלצרית שלנו אם הלחצן מפריע לה - היא אמרה שהרטט אינו נעים לה, והיא מעדיפה כי ננופף בדינו כשאנחנו זקוקים לה", מספר אחד הלקוחות שביקר בסוף השבוע האחרון.
ברולדין ציינו כי "אנו עורכים בימים אלו פיילוט לשיפור השירות בשלושה סניפים שונים שבהם יש בעיה של קשר עין בין השולחן למלצר בשל המרחק. במסגרת הפיילוט אנו בודקים שלושה פתרונות טכנולוגיים שונים, בהם הצמיד הרוטט שנמצא בבדיקה בסניף מבשרת - וככל הנראה לא נדבוק בפתרון זה". ברשת קפה גרג משתמשים בצמידים אלקטרוניים בשני סניפים של הרשת מתוך 76, אך ברשת מדגישים כי ענידת הצמיד היא בגדר בחירה וכי "אין חובה על המלצרים לענוד צמיד זה".
בנובמבר 2011 נחשף ב-TheMarker שמלצרי רשת בתי הקפה קפהקפה עונדים צמידי רטט דומים, חשיפה שעוררה רעש תקשורתי גדול, עד שלבסוף הודיעה הרשת כי היא מבטלת את הפיילוט. חשיפת הצמידים בקפהקפה עוררה תגובת שליליות רבות, כאשר בין השאר הוקמה קבוצה בפייסבוק שקראה להחרים את הרשת עד שלא יופסק השימוש בצמידים, וכן נפתחה עצומה של אזרחים זועמים באתר "עצומה" שקראה גם היא להחרים את הרשת וקבעה כי השימוש בצמידים הוא "אקט משפיל ומבזה". ואולם, יש לציין, כאשר נשאלו מלצרי קפהקפה לחוות דעתם מהצמיד, היו גם מלצרים שציינו כי הצמיד אינו מטריד אותם - אלא דווקא מקל עליהם, כי הם יודעים בדיוק מתי ומי זקוק להם.
אלא שתגובות אלה לא ריככו את הביקורת הציבורית הקשה שהפיילוט עורר, וכעת מתברר כי למרות זאת, ברשת רולדין, הנמצאת בבעלות האחים קובי חקק, דודו קינן ואבי קינן, החליטו להוציא לפועל את הפיילוט הדומה.
הצמידים בהם נעשה שימוש ברולדין הם של חברת סרוויבל (serviBELL) - חברה בינלאומית שבבסיסה בספרד, הפועלת מול זכיינים במדינות שונות לרבות ישראל. לפי אתר החברה, מוצריה נועדו להגדיל את המכירות, היעילות והסיפוק של הלקוח.
באתר של סרוויבל ישראל נכתב כי המוצר יכול לעזור לבתי העסק להשיג "שירות מהיר יותר, עובדים מרוצים יותר, עבודה מסודרת יותר, לקוחות רגועים יותר, לקוחות שמזמינים יותר ופחות הפסדים של הזמנות שנשכחו בדרך".
איציק אביב, זכיין החברה בישראל, טוען כי "המוצרים נועדו לייעל, להקל וליצור תקשורת מהירה בין הלקוחות, ובין הצוות עצמו. כמו בכל דבר ועניין, תמיד יש דעות ומחלוקות. חשוב להבהיר כי לכל אדם דעה משלו. הרטט המדובר הוא רטט כמו של מכשיר נייד סטנדרטי או זימונית, וניתן להחליפו בצלצול בלחיצת כפתור בכל עת".
"כמו כן ניתן להחליף לפי בקשת הלקוח את השעון במתלה אשר נמצא על החגורה, כך שקיימות מגוון אלטרנטיבות למגוון לקוחות בעלי דעות שונות לנוחיותם".
נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי הצמיד האלקטרוני אינו נוגד את חוקי העבודה ויש לשפוט אותו בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובאופן מידתי. "הפוגענות היא בעיני המתבונן. בעיניי, אם הרטט בצמיד הוא סביר - אז אין בעיה אתו", אומר פינברג. "אם מדובר היה בשעון יד שרק מדליק אור, האם זה היה בסדר? כנראה שכן. לכן יש לבחון את סוגיית הרטט במבחן המידתיות - עד כמה ואם בכלל הוא פוגע במלצר?".
עו"ד אריה אביטן, מומחה נוסף בדיני עבודה, אינו מסכים עם פינברג וטוען כי הצמידים נוגדים את חוק כבוד האדם, ואם היו נבחנים בכל ערכאה משפטית, היו נפסלים מטעם זה. "הצמידים הם כעין עבדות מודרנית - העובד נתון להקפצה בכל זמן נתון, ונדרש לתת מענה בלוחות זמנים בלתי נתפשים. הצמידים בעייתיים ודאי וודאי אם המלצרים מתלוננים על כך שהם לא נעימים להם".