בסלקום לא מסתמכים רק על בנקים מקומיים: החברה בוחנת נטילת אשראי גם מבנקים זרים

סלקום בוחנת לגוון את מקורות האשראי שלה, ובמסגרת זו נטילת הלוואות גם מבנקים זרים, כך אמר ל-TheMarker סמנכ"ל הכספים של החברה, איציק אידלמן. לדבריו, החברה, שהיא צרכנית אשראי גדולה מאוד במימדי המשק הישראלי, אינה רוצה להסתמך רק על הבנקים המקומיים בנטילת הלוואות.



לסלקום התחייבויות בהיקף גדול של 2.3 מיליארד שקל, כאשר נכון להיום רובן שקליות. אידלמן מציין כי אין כוונה לוותר על הבנקים המקומיים כספקי אשראי, וייתכן כי החברה תיטול הלוואות חדשות מהבנקים הזרים. לדבריו, החברה בוחנת מגוון של גיוסי הון, בהם גם הנפקת אג"ח.



על רקע אי הוודאות הכלכלית שאלנו את אידלמן מספר שאלות על מנת להבין כיצד מתמודד מנהל כספים של חברה גדולה עם אי הבהירות במשק:



האם כצרכן אשראי גדול, אתה מרגיש את מצוקת האשראי בה נמצאים הבנקים, בעיקר באשראי במט"ח בו הריביות עלו ללייבור פלוס 1%, ואף יותר?



"לא. בגלל הגודל שלנו אנו מקבלים מרווחים טובים מהבנקים. זה נכון שהבנקים מגדירים את שוק התקשורת כשוק מאוד מסוכן, והם נזהרים מלתת אשראי, אך אנו נחשבים כלקוח טוב. בנוסף, אנו לא מנצלים כיום את כל מסגרת האשראי שהבנקים העמידו לנו, משום שהחברה מתבססת בעודף המזומנים הגבוה למימון הפעילות השוטפת וההשקעות".



איך התמודדתם עם הפיחות בשער השקל לאור העובדה שחלק גדול מהפעילות שלכם מבוצע במט"ח?



"אנחנו לא חשופים למטבעות. יש לנו הגנה מלאה על הדולר ועל היורו, כך שלא נפגענו מהפיחות בשקל. אם תשווה את הוצאות המימון של סלקום לזה של פרטנר , תראה כי ב-2001 עמדו ההוצאות שלנו על 14 מיליון שקל בלבד, לעומת 400 מיליון שקל בפרטנר. חלק מההסבר לכך הן עסקות ההגנה על הדולר".



אתם עדיין מקפיאים את שער הדולר לספקים?



"כן, הקפאנו את שער הדולר לספקים על 4.25 שקלים. מדובר בספקים שהפעילות שלהם מתבצעת בשקלים, ואין סיבה שהם ירוויחו מהפיחות, בעוד שההוצאות שלהם לא השתנו בגללו. לספקים שהפעילות שלהם מתבצעת במט"ח, כמו נוקיה, אנו משלמים לפי רמת שער החליפין".



הספקים מסכימים להקפאה? הרי בכל זאת היתה עליית מחירים לא קטנה במשק?



"אין להם הרבה ברירה. הם יודעים שמסלקום הם יקבלו את הכסף בזמן, ולכן הם לא יעזבו אותנו בשביל עוד כמה אחוזים אצל חברה אחרת. הם יודעים שהכסף שלנו בטוח".



אז מצד אחד יש לסלקום הגנה מלאה על שער הדולר, כך שלא נפגעתם מהפיחות, ומצד שני אתם מקפיאים את הדולר לספקים. אתם בעצם גוזרים רווח מכך.



"זה לא מדויק. הכוונה שלנו היא להעביר חלק מהספקים לחוזה שקלי או צמוד למדד, ובכך לבטל את ההצמדה לדולר. כאשר אנו מצליחים להעביר ספקים לחוזה שקלי או צמוד, אנחנו מקטינים גם את החשיפה למט"ח. אנחנו לא ספקולנטים, ואין לנו כוונה להרוויח מתנודות בשער החליפין".



במסגרת פעילותכם במט"ח אתם פועלים בשוק המקומי. אתם מרגישים "גדולים" על שוק המט"ח בישראל?



"מטבע הדברים אנחנו מבצעים עסקות בשוק המט"ח המקומי, ובגלל הגודל שלנו הן בהיקפים גבוהים, והן גם משפיעות לעתים על השוק. אנחנו עובדים מול כל הבנקים בתחום המט"ח, ויש לנו צוות מיומן בסלקום שזוהי ההתמחות שלו".



איך התמודדתם עם השינויים בשער הריבית במשק?



"ניצלנו את ירידת הריבית בחודש דצמבר לנטילת הלוואות ארוכות טווח, ואילו כיום, לאחר שהריבית עלתה, אנחנו לא עושים זאת. כיום המזומן הוא המלך, ואנחנו מעמיקים לצורך כך את פעילות הגבייה. חזרנו לכלכלה הישנה".