המטה של איתן כבל ממוקם בבניין ישן ברחוב שונצינו בתל אביב. לאנשי קדימה מסוימים המיקום מוכר. פה היה המטה של ציפי ליבני, שהפסידה באחרונה את ראשות המפלגה לשאול מופז. כבל מקווה שהשורה התחתונה שלו תיראה אחרת לגמרי. "המקום התפנה בדיוק כשנזקקנו לו והוא זול", הוא אומר. "לא חיפשתי מקום באזור רחוב ארלוזורוב בתל אביב (מקום משכנו של בית ההסתדרות; טח"ס) כי אני לא צריך להתאמן בחציית הכביש. מה שכן, אנחנו בודקים את המזוזות".
לכבל, העומד בראש סיעת בית חברתי במרוץ לתפקיד יו"ר ההסתדרות, יש תקציב לחוץ מאוד. 2.5 מיליון שקל בלבד עומדים לרשותו, בעוד שלרשות יו"ר ההסתדרות עופר עיני יש 4.5 מיליון שקל. המחסור מחייב אותו להעסיק מתנדבים, ואכן סינדרום שלי יחימוביץ' מתרחש גם כאן: המטה מלא בצעירים בסביבות גיל ה-20, שבטוחים שכבל הוא הבטחה גדולה. בשירותים נתלה השלט: "נא לשמור על הניקיון - כאן אין עובדי קבלן שינקו אחריך".
את תקציב הקמפיין יקבל כבל הן מתקציב הבחירות להסתדרות שניתן לכל סיעה משתתפת והן מתורמים. כבל החליט להגביל את עצמו ל-10,000 שקל לתרומה אחת בלבד, אף שרשמית הוא יכול לקבל עד 40 אלף שקל. עד היום נתרמו כ-70 אלף שקל והוא מצפה להרבה יותר.
מי התורמים?
"חברים שלי, ואין לי חברים מוכרים. נוחי דנקנר כנראה לא יתרום לי, הוא תורם את הכותרות ב'מעריב' כל שבוע", אמר כבל והתייחס לפרגון שנותן "מעריב" לעיני. גם תשובה כנראה לא יתנדב, ואם הוא יבוא מחר ויציע כסף, כמו גם טייקונים אחרים, אני אעדיף שלא לקבל". מטעמו של דנקנר לא נמסרה תגובה.
לפי כבל, "תרומות צריכות להיעשות בנפש חפצה ובידיים נקיות, ולא כחלק ממכלול אינטרסים עתידי. הגבלתי את עצמי בהגבלות לא כתובות כי אני לא רוצה להיות חייב. עד היום לא התקרבתי לגדר ואין לי כוונות להתחיל. הגדר היא השטח האפור שבסוף מבקר המדינה צריך לאשר אותו. אני לא רוצה למצוא את עצמי בקונפליקט מיותר".
"אני פה כדי לנצח"
האם חלומו של כבל לכבוש את ההסתדרות יתגשם? מכיוון שעבור הבחירות להסתדרות לא נערכים סקרים אחת לשבוע, התשובה לא ברורה. ההערכות הן שכוחו המאורגן של עיני בקרב הוועדים הגדולים - שידאגו להביא את העובדים אל הקלפי - גדול יותר, ולפיכך ניצחונו מובטח בהליכה. אבל כבל לא נרתע.
לדבריו, גם אם ינגוס ב-20%-30% מכוחו של עיני, הוא יישאר בהסתדרות בראש סיעה הכוללת את סיעת מרצ, קדימה, חד"ש, עוצמה של עמיר פרץ וקבוצה של פורשי ליכוד, ויפעל בה במקביל לכהונתו כח"כ במפלגת העבודה. "אני לא פה כדי לשים את הרגל בדלת לבחירות של עוד חמש שנים", הוא כועס. "אני פה כדי לנצח ב-22 במאי את הבחירות!.
"מעטים האמינו שאצליח לשבת פה כשעד לפני שלושה שבועות נאבקתי בבתי משפט, אבל היום אני מועמד לגיטימי. עם כל ההפחדה והאיומים אני כאן כדי לנצח. הבעיטה שהוא קיבל במחאה בקיץ היא התמצית להסבר למה האיש הזה צריך ללכת הביתה".
כבל אכן עבר מסע לא פשוט כדי להגיע לרגע הזה. הוא נאלץ להגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לבטל את פסילתו הראשונה למועמדות ליו"ר ההסתדרות, אחרי שהתברר כי במסגרת היותו ח"כ לא שילם דמי חברות בהסתדרות - אף שהוא חבר כבר כמעט 30 שנה. בית המשפט אמר כי ההסתדרות היתה צריכה לעשות מאמצים כדי ליידע אותו, וביטל את פסילתו.
בשלב הבא נפסל על ידי ועדת הבחירות, שטענה כי הרשימה שהעביר, 5,000 תומכים נדרשים, כוללת קולות פסולים. אחרי סערה גדולה, שכללה גם את כניסתו של פרץ למערכת הבחירות מכיוון שחשש שעיני יהפוך למועמד יחיד, צלח כבל גם את המשוכה הזו כשרשות השיפוט של ההסתדרות ביטלה את דרישות ועדת הבחירות. באחרונה נאמר לו שהוא יכול לגייס תרומות רק מחברי ההסתדרות. אחרי שפנה לתקנון הבין כי אין כל הגבלה כזו, וועדת הבחירות, לדבריו, נסוגה מהדרישה.
למה הוצבו בפניך כל כך הרבה משוכות?
"כדי שלא אוכל להתמודד. עיני כמעט לא התמודד בעצם מעולם. לרוב התפקידים הוא מונה (ליו"ר הסתדרות מונה עיני על ידי פרץ), ובבחירות האחרונות הוא התמודד מול מועמד שאיש לא הכיר, לאון בן לולו, וזכה בקרוב ל-90% מהקולות. עכשיו יש התמודדות, והוא יורה בכל התותחים - לא היה קנה פנוי שהוא לא הפעיל, אפילו הדוידקה כמעט ירתה לכבודו".
"ההסתדרות מתנהלת כדיקטטורה אפלה, ואני אומר את זה בריש גלי. לכנס הבחירות של עיני בגני התערוכה הגיעו 100 אוטובוסים, ומהבמה עלו וירדו אנשים שנתנו לו סופרלטיבים שלא היו מביישים את צפון קוריאה או סוריה. העלו אנשים כדי להגיד לעיני 'אתה מלכינו' בטקס ההכתרה של המלך עופר הראשון. זה מה שקרה למוסד המפואר הזה. אנשים פוחדים פחד מוות כי יש פה שלטון יחיד".
"לא מתקבל על הדעת שהגוף שאמור להיות המייצג הכי דמוקרטי של ציבור העובדים הוא מקום ששורר בו שלטון של פחד, כשהשיא הוא בבניין ההסתדרות. אחי בועז היה בעבר ראש לשכת הקשר עם הכנסת בהסתדרות, הוא פוטר לפני שנתיים ואיש לא יודע למה. טוענים שהוא הריץ את ח"כ עינת וילף לפריימריס במפלגת העבודה. הוא מנסה לקבל טופס 106 מההסתדרות כיום ואף אחד לא חוזר אליו. מספרים לו שמתים מפחד לדבר איתו. טופס 106!".
בהסתדרות מכחישים כל קשר בין פיטוריו של בועז כבל לקשריו עם ווילף, וטוענים שפוטר מכיוון שלא תיפקד כראוי במשכן הכנסת. עוד נמסר כי ההחלטות בארגון מתקבלות בפורומים דמוקרטיים, כמו הנהגת ההסתדרות והוועדה לתיאום ולביצוע, שבהן קיים ייצוג רוחבי של חברי ההסתדרות.
אומרים שפיטורי אחיך יצרו אצלך מוטיווציה.
"נו באמת. זה לא מאמץ גדול מדי בשביל זה? אני לא רדוף ולא רודף, לא מונע משנאה ולא מכל מיני מחשבות שקשורות לאחי. תנוח דעתם של מקורבי עיני, ואם זו רמת הטיעון - אני מבסוט".
ובכל זאת עיני קיבל את תמיכת המפלגה שלך, זו שאתה קורא לה בית. יחימוביץ' בכבודה ובעצמה הודיעה על התמיכה בו בניגוד לדעת עמיר פרץ.
"נכון, אבל זה לא מנע ממני לקבל את תמיכת מרצ וקדימה וגם של סיעת פורשי ליכוד. פרץ דרש שיערכו בחירות אמיתיות למועמד המפלגה, אבל שוב היה מינוי. חבל שזה קרה כי עיני הוא לא בשר מבשרה של המפלגה. אני כיו"ר הייתי מעצים את כוחה של מפלגת העבודה עשרות מונים".
אבל יו"ר המפלגה שלך לא תמכה בך. למה זה קרה?
"אני מניח שהיא מרגישה חייבת לעיני על התמיכה בה במהלך הפריימריס. אני מכיר את שלי. רציתי להאמין שכפי שידעה בעבר לטפל בדברים בצורה עניינית - כך תקבל החלטה אמיצה, שהיתה מחזירה אחרי שנים רבות את הנהגת ההסתדרות לידי מפלגת העבודה. לצערי זה לא קרה".
אומרים שאתה מבודד במפלגה, לכן הרצון ללכת להסתדרות.
"אני לא מבודד, להפך. אני אחד הח"כים הכי פעילים במפלגה, בעיקר בתחום החברתי, ואני צופה לה הצלחה יפה בבחירות לכנסת. מפלגת העבודה היא הבית שלי, שם הייתי ושם אהיה. הייתי שמח אם היו מקשיבים לי יותר, למשל בתקופה שבה נאבקתי באהוד ברק ולא תמיד קיבלתי תמיכה. בסוף הסתבר שצדקתי. אני ביחסים מצוינים עם שלי. לא סוחב אתי לא מרירות ולא כעס. הקרב שלי הוא לא מול יחימוביץ'".
"תחתי לא יהיה נפוטיזם"
במסיבת עיתונאים שערך אתמול בתל אביב פתח כבל את מערכת הבחירות שלו להסתדרות בהתקפה חריפה על עיני. "עיני גר בדירת פאר בצפון תל אביב, הוא בגד בעובדים לטובת המעסיקים והשליט משטר של טרור ופחד בהסתדרות ובקרב הוועדים", טען כבל.
גם בראיון שערכנו עמו השבוע, כבל לא חוסך ב"סופרלטיבים" לעיני וגם לא במניית הכישלונות. "עיני רואה את עצמו כאיגוד מקצועי בלבד - זו הטעות שלו", הוא אומר. "הוא זנח את הרגל החברתית. מבחינתי, סיפור יוקר המחיה וכל אותה מערכת נלווית לעובד מלידתו עד הפנסיה, חייבת להיות מלווה על ידי ההסתדרות. עיני היה צריך להוביל את המחאה של הקיץ האחרון, אבל נבעט ממנה כי העם הבין שלא מדובר במנהיג אותנטי.
"לטעמי, ההסתדרות צריכה להיות מעורבת בכל חקיקה שמטפלת במערכת היחסים שבין האזרח ובין הרשויות, ולטפל בכל העובדים. האם פרילנסרים הם לא עובדים? יכול להיות שעובדי קבלן ישלמו מס להסתדרות ולא יוכלו לבחור ולהיבחר? האופן שבו ההסתדרות התנהלה עד היום מחסלת את העבודה המאורגנת, שנעלמת והולכת. יש כאלה שמצטרפים להסכמים הקיבוציים, אבל הם בשוליים.
"במקום זה מתרחבות תופעות כמו דור ב'. אני אלחם בכל כוחי נגד ההמצאה הזו של דור ב'. אחד הצעדים הראשונים שלי, מיד אחרי מכירת הדירה בצפון תל אביב שנקנתה למגוריו של עופר עיני, צריך להיות הטיפול בעובדי דור ב' והטמעתם לתוך החברה כעובדים מן המניין".
תצטרך לגייס בשביל זה את הוועדים, שלא בהכרח יסכימו לשתף פעולה.
"וודאי שישתפו פעולה. במשך שנים מישהו שיכנע אותם שזה רע להם. מעשית מה שקורה הוא שהם פוגעים ומפקירים את דור ההמשך שלהם. גם הוועדים כבר מבינים שאי אפשר להמשיך עם החרפה הזו, כי גם בחברת חשמל ובארגונים אחרים כבר יש קבוצות עובדים שקורסות. הם יתגייסו כדי להפוך את העבודה המאורגנת לנכונה יותר".
בניגוד לתקופת כהונתו של פרץ בראשות ההסתדרות, שבה לא נחתם אפילו הסכם קיבוצי אחד, בתקופתו של עיני נחתמו כמה הסכמי שכר קיבוציים במגזר הפרטי והציבורי, כמו הסכם פנסיה עם התאחדות התעשיינים והסכם עם האוצר להעלאת שכר עובדי המגזר הציבורי. ההסתדרות בראשות עיני הצליחה גם לצרף אליה 50 אלף עובדים חדשים ב-50 מקומות עבודה.
איך ייראו ההסכמים הקיבוציים שלך?
"שונים מאוד מאלה של היום, כשמצד אחד יש עבודה מאורגנת שההסתדרות מגנה עליה ומצד שני חסמה כל אפשרות למצוא גמישות זו או אחרת. אני לא בא להגן על עובד שסרח או לא עושה עבודתו נאמנה, אבל כן צריך להגן על עובדים טובים. הדיכוטומיה הזו פוגעת בעיקר את עובדים הקיימים. צריך יהיה לחשוב ביחד - העובדים, הממשלה והמעסיקים הפרטיים - איך הדיכוטומיה הזו מתבטלת לטובת כל הצדדים".
אם ההסתדרות היא לא רק איגוד מקצועי, אז מה היא כן?
"אני רוצה לשנות את הנראטיב, שאומר יש 'ביטחון תעסוקתי לקבוצה קטנה של אנשים וכל השאר לא מעניינים אותנו'. יש לבסס את פעילות ההסתדרות על חמש רגליים: קודם כל שיהיה איגוד מקצועי שיהפוך לבית של כל העובדים. הרגל השנייה היא הרגל חברתית - כל הנושאים החברתיים שההסתדרות עסקה בהם בעבר. לא נחזיר את חברת העובדים, אבל ההסתדרות היתה פעם בית חם לעובד. כתפישה ההסתדרות היא לא רק איגוד מקצועי, אלא גוף תומך שמלווה את העובד מאלף ועד ת'. כיום זה לא קורה.
"הרגל שלישית היא יצירת סולידריות חברתית. כלומר, להקים שולחן משותף לכל הקבוצות בחברה הישראלית. אני לא מפחד משום גורם לצד ההסתדרות - לא מכוח לעובדים, התאחדויות הסטודנטים ולא מאף קבוצה אחרת. כיום ההסתדרות עובדת לבד ומבטלת כל גורם כל אחר, אם לא מדובר במעסיקים או בממשלה".
דבר נוסף שאפעל למענו תהיה דמוקרטיזיציה של הבית הזה, שמתנהל לגמרי אחרת כיום. תחתי לא יהיה נפוטיזם ולא משרות לחברים, ועובדים לא יחיו בפחד ואימה, אלא במשטר דמוקרטי ופתוח. אח שלי לא ינהל את הסיעה ואשתי לא תהיה מנכ"ל של ארגון הסתדרותי. עם זאת, לעובדים הקיימים בהסתדרות אין מה לדאוג, אף אחד לא יפוטר אם אבחר".
"הרגל אחרונה היא פעולה נמרצת למען שוויוניות של כלל קבוצות, ונשים בפרט. חיזוק מקומה של האישה בחברה הישראלית יעזור לכולנו".
"עיני כאילו דואג לחבר'ה שלו"
מה אסור שימשיך בעבודת ההסתדרות?
"אסור שתרבות הקומבינה של עיני תימשך. כיום ההסתדרות נמצאת בקשר קרוב מדי למעסיקים והממשלה - עיני כאילו דואג לחבר'ה שלו, מי ששובת באותו זמן, מרגיע אותם ומתחייב לממשלה שהגופים האלה לא יקלטו יותר עובדים. הממשלה שמחה כי היא יכולה להעסיק דרך עבודת קבלן או דור ב' וגם המעסיקים מרוצים.
"איזה הישגים היו לעיני באחרונה? הרכבת יצאה לשביתה נגד מיקור חוץ והקמת חברות בנות, וסיימו עם מיקור חוץ ועם חברות בנות. שביתת עובדי הקבלן הסתיימה בלי העסקה ישירה של עובד שמירה או ניקיון אחד, ועם שכר מינימום שיעלה רק במעט.
"אני מודאג שהקשר בין יו"ר ההסתדרות, המעסיקים והממשלה חזק מדי. זה פוגע בציבור שאותו אמור לייצג עיני. כשהקשר בינו לראש הממשלה, שר האוצר, ויו"ר הארגונים הכלכליים שרגא ברוש הדוק מאוד, נוצרת מערכת יחסים שהיא סוג של קריצה: 'אני אתן לכם שקט והעובדים יחשבו שאני עושה עבורם'. מערכת היחסים בין גורמים בעלי אינטרסים חצתה את הגבול, ויש מקום לדאגה. עיני נהפך למשת"פ של הממשלה והמעסיקים וזה חייב להיפסק. העובדים צריכים שמישהו ייצג אותם ביושר".
אז מה זה אומר, לא לשבת לשולחן עגול עם המעסיקים ועם הממשלה?
"בהחלט לשבת. אני בעד הידברות, אבל יו"ר ההסתדרות צריך לעבוד עבור מי ששלח אותו, לא עבור החבר הטוב שלו שמייצג את המעסיקים, או חבר טוב אחר שהוא שר האוצר, יובל שטייניץ".
מה בנושא שכר בכירים? זה גם משהו שההסתדרות לטעמך צריכה לטפל בו?
"ברור. שכר הבכירים בישראל הוא שערורייה. אני הגשתי בזמנו הצעת חוק שקובעת ששכר הבכיר בחברה לא יהיה פי 40 משכר המינימום בחברה, אבל הממשלה עוצרת את החקיקה הזו. נושא כזה חייב להיות על שולחן ההסתדרות כי הוא חלק מצדק חברתי, שנוגע לכל העובדים במשק".
"מה הנושא שאתה עוסק בו כרגע?
"הגשנו דרישה להוציא את הקלפיות בבחירות להסתדרות ממקומות העבודה. איפה נשמע דבר כזה? לפעמים הקלפי נמצאת כמטחווי קשת מחדרו של יו"ר הוועד. אם זה לא ניסיון הפחדה של העובדים, אני לא יודע מה כן. לדעתי ננצח גם בנושא הזה. לא צריך 2,000 קלפיות, מספיק 1,000 במקומות מרכזיים. כשהקלפיות היו במקומות העבודה שיעור ההצבעה היה רק 27%, מה שאומר שהעובדים חושבים על החופש שבבחירה".
מי תומך בך היום?
"ועד עובדי עמל תומך בי (רוית דום, בת זוגו של עיני, היא מנכ"לית הרשת), ועד עובדי רשות האכיפה, חלק לא קטן מעובדי אל על, חלק גדול מאנשי רשות הדואר ורבים אחרים".
בוא נלך טיפה קדימה. מה התפקיד הרם ביותר שאתה שואף להגיע אליו?
"שר החינוך, כי מעגל ההשפעה שלו הוא הכי חשוב בישראל. הוא משפיע על מצב הרווחה לאין שיעור לעומת שר הרווחה, שמקבל אנשים בנקודת הקצה. הכל מתחיל מהחינוך, ואיך שתראה המערכת הזו - כך נראה כולנו".