שוב מופנה הזרקור לעמותות בישראל והפעם בשל מעצרו בערב פסח של מייסדה ומנהלה של עמותת "חזון ישעיה". עמותה שמסייעת לניצולי שואה ונזקקים. על פי החשד, מנהלים בעמותה הונו את התורמים ושלשלו לכיסם עשרות מיליוני שקלים.
העמותות שייכות ל"מגזר השלישי" הפועל, כבכל מדינה דמוקרטית, לצד שני מגזרים אחרים, המגזר הממשלתי והמגזר העסקי. המגזר השלישי קם כתוצאה מכשל הממשלה לספק שירותים ציבוריים וכשל שוק לספק מוצרים פרטיים במחירים סבירים. למעלה מ- 70% מהארגונים ללא כוונת רווח הפעילים היום הינם ארגוני שירות והשאר הם ארגוני סנגור ומימון. מספרם של ארגוני השירות גדל כתוצאה ממדיניות הפרטת השירותים החברתיים הרווחת בשנים האחרונות. מדיניות זו אינה מותירה ברירה אלא למלא את השירותים החסרים על ידי אזרחים בעלי תודעה, אחריות אזרחית וחברתית ושליחות ציבורית. בעשייתם המבורכת הם מקימים ארגונים, מגייסים מתנדבים ומתרימים גופים ואנשים פרטיים. פעילות זו, הנעשית למטרות ציבוריות ללא רווח כספי, מחייבת אמון, ניהול מקצועי, שקיפות מלאה, פיקוח ובקרה עצמיים מעבר לרגולציה של המדינה.
לכן, חמורים שבעתיים מעשיהם, לכאורה, של מנהלי עמותת "חזון ישעיה". ראשית, עקב הפגיעה בניצולי שואה בערב יום השואה, תוך שימוש ציני להשגת כספים במרמה. שנית, פגיעה בערך הדת, בדיבר השמיני "לא תגנוב" ועוד על ידי רב בישראל. שלישית, פגיעה בשם העמותות המספקות שירותים לאוכלוסיות המוחלשות, שמספרם גדל מפאת יוקר המחיה, ושהמדינה זנחה אותם. רביעית, פגיעה באמון התורמים שתרומתם היא סם חיים לקיומן ויכולתן של העמותות לממש את מטרותיהן החברתיות ולספק שירותים ללא פגיעה בחוקי המדינה ובכלכלה.
אז מה עושים?
נשאלת השאלה כיצד ניתן למנוע תופעות חמורות כאלה או לפחות לצמצמן? לשאלה זו שלוש תשובות שמשלימות זו את זו.
רגולציה עצמית - ארגונים ללא כוונת רווח קמים כארגונים פרטיים מתוך רצון לקדם מטרה ציבורית. ככאלה, הם שליחי ציבור, נאמנים לרכוש לא להם ונדרשים לכן להתנהלות תקינה ולהתנהגות מוסרית שיעמדו בכל מבחן ערכי, ציבורי וחוקי. לשם כך עליהם למסד מנגנוני בקרה פנימית וביקורת חיצונית שקופה ציבורית.
פיקוח על ידי הציבור - בעלי עניין בעמותה, הנהנים מהשירותים, התורמים, קרנות ואנשים פרטיים, עמותות אחרות בתחום, ארגוני גג ותשתית, התקשורת ואזרחים מן השורה חייבים להתעניין בנעשה בעמותה, לקבל דיווחים, לשאול שאלות ולהיות בטוחים שהעמותה מתנהלת על פי כל אמת מידה מקצועית וחוקית.
רגולציה ממשלתית - הממשלה והרגולטורים מטעמה, רשם העמותות במשרד המשפטים האחראי על אישור ניהול תקין, הממונה במשרד האוצר על אישור מוסד ציבורי לענייני תרומות (אישור 46), החשב הכללי והמשרד הממשלתי הרלבנטי והרשות המקומית, במקרים שהעמותה מקבלת כספי מדינה או כספי ציבור, חייבים להקפיד בביקורות. המדינה חייבת לרכז את המידע על העמותות ולשקף אותו במלואו (כיום המידע חלקי) לציבור בנגישות, בזמינות, בעדכונו באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ולעודד את הציבור להשתמש בו, לפני שהוא מחליט לרכוש שירות או לתרום לעמותות. לבסוף, היות ומדובר בעבירות שיש בהן עניין ציבורי צריכים לדאוג לענישה מחמירה ומרתיעה בכל מקרה כזה.
יכולתה של חברה להתקיים ושל השלטון לשלוט תלויים, במידה רבה ביכולתם של שלושת הגורמים לבצע כל אחד את תפקידו במלואו תוך שמירה על איזון נכון ביניהם. נכון שתפוח רקוב אחד עלול לפגוע בכולנו אך אל לנו לשכוח שבלי חברה אזרחית חיה, תוססת ותורמת החברה תהיה נכה.
ד"ר ירון סוקולוב, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה וחבר במכון לאחריות חברתית.