YES הגישה היום לבית המשפט העליון עתירה דחופה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד שר התקשורת, המועצה לשידורי כבלים ולוויין, רשות השידור וחברות הכבלים - זאת בעקבות החלטת השר והמועצה לחייב את YES לשדר את הערוץ הים תיכוני בשפה הערבית של רשות השידור לכל מנוייה.
YES מוחה על כך שרק לאחר שהתקבלה ההחלטה בדבר חובת שידור הערוץ החל משרד התקשורת בהליכי שימוע. חברת הלוויין דורשת כי החובה שהוטלה עליה תבוטל עד לתום הליכי השימוע. לטענת YES, באמצעות עוה"ד גיורא ארדינסט, רמי בן-נתן ותמר פז-תאני, הטלת חובה זו על YES ניתנה בחוסר סמכות, היא פוגעת בזכות הקניין שלה, היא התקבלה בהליך מנהלי בלתי תקין, ואף מהווה אפליה חמורה ובלתי מוצדקת מאחר ונעשתה מבלי שהוטלה חובה דומה על חברות הכבלים, אשר קיבלו פטור משידור הערוץ למנויי השירות האנלוגי.
YES טוענת עוד כי מאחר שהערוץ מיועד בראש ובראשונה לתושבי מדינות ערב, ובישראל מרביתו של הציבור הערבי (שהינו לכאורה, קהל יעד רלוונטי) אינו מנוי ברובו של שידורי טלוויזיה רב ערוצית - פחות מ-8% מבתי האב במגזר הערבי יוכלו לצפות בערוץ זה מכוח החובה שהוטלה. החברה מציינת כי למיטב ידיעתה הנתונים המספריים בדבר חיבור המזגר הערבי לכבלים וללוויין כלל לא היו בפני המועצה והשר כאשר הטילו עליה את חובת העברת הערוץ, ופטרו את חברות הכבלים מחובת העברתו במסגרת השירות האנלוגי.
YES מדגישה בעתירתה, כי בשל מצוקת הקיבולת כל ערוץ אותו תעלה כיום החברה יבוא על חשבונו של ערוץ אחר. היא טוענת שהערוץ אינו ערוץ רלוונטי, בהגדרתו, עבור כ-95% מבין לקוחות YES, ואף הציבור אליו לכאורה פונה הערוץ אינו מעוניין בו.
YES עתרה לבג"ץ נגד הכוונה לחייבה לשדר את הערוץ הערבי של רשות השידור
רוני קורן-דינר
11.7.2002 / 15:53