פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נמאס מבטן גב? אפשר גם להתנדב בטיול

      למי שנופש רגוע או טיול לא מספיק, ישנה כיום אפשרות לשלב בחופשתו גם פעילות התנדבותית במקומות שונים בעולם. מעזרה לנפגעי רעידות אדמה ועד מניעת ציד לווייתנים. מדריך

      טיול בחו"ל הוא כמעט תמיד חוויה ייחודית ומלאת עניין. ואולם מדי פעם, כשמואסים בביקורים באתרים מתוירים לעייפה, בשווקים ובפלאי טבע, אפשר לגוון את הטיול ולהעניק לו משמעות חדשה באמצעות פעילות התנדבותית למען תושבי המקום או חיות הבר הנמצאות בו.

      כך, למשל, באיסלנד מוזמנים התיירים להשתתף במאמץ להצלת הלוויתנים; בהאיטי הם יכולים לסייע בשיקום פגעיה של רעידת האדמה שאירעה שם ב-2010; ובאפריקה אפשר גם לעבוד לתקופה קצובה במרכזי שיקום לחיות הבר של היבשת.

      "בכל שנה אנחנו מארגנים למאות ישראלים פעילות התנדבותית בחו"ל בתחומים שונים", מספר יונתן טל, בעלים משותף בארגון GoEco, המקשר בין ישראלים לבין ארגוני התנדבות שונים בעולם. לדבריו, "קהל היעד שלנו כולל חבר'ה צעירים אחרי צבא, אך גם בני 50 פלוס, שהילדים שלהם עזבו את הבית ויש להם זמן לטייל".

      כיצד בונים טיול הכולל פרק התנדבותי? לדברי טל, ראשית כל יש להחליט מהו התחום הרצוי. "יש אנשים שמתחברים יותר לטבע ולבעלי חיים, ויש אנשים שמתחברים לפעילות עם אנשים", אומר טל, ומוסיף שפרמטר נוסף הוא משך הטיול הצפוי.

      רוב המסעות שמארגן GoEco נמשכים שבועיים לפחות, במטרה לאפשר למטיילים להפיק את המירב מהטיול ומההתנדבות גם יחד. לדברי טל, "אמנם יש פעילויות התנדבות שאפשר לעשות בשבוע אחד, אבל לרוב צריך יותר זמן. צריך לזכור שכל מהות החוויה הוא התנדבות - ואם היא לא ראויה ומתגמלת עבור שני הצדדים, ובעיקר עבור הארגון המארח, אז זה לא שווה".

      ואולם דמיאן יפה, מנכ"ל החברה הגיאוגרפית, המוציאה טיולים מאורגנים וטיולים בקבוצות קטנות, מספר כי "ניתן לשלב התנדבות לפרקי זמן קצרים של יום-יומיים בלוח הזמנים של טיול ארוך יותר". לדבריו, "כך, שני הצדדים מרוויחים - המקומיים מקבלים סיוע, והתיירים מקבלים טעימה מהמקום באופן בלתי אמצעי, כי הם זוכים ללמוד על החיים של המקומיים מפי האנשים עצמם".

      אף שמדובר בפעילות התנדבותית, הדבר כרוך בתשלום. "המתנדבים רוצים לקבל רמת שירותים ומחיה גבוהה יותר מזו שנהוגה במקום", מסביר טל.

      גובה התשלום משתנה בהתאם לרמת השירותים שלה זוכים המתנדבים. כך לדוגמה, שירלי רפפורט, שיצאה להתנדב בכפר בנפאל, שילמה 30 שקל ליום - אך התגוררה בבית שלא תמיד היה בו חשמל, והשירותים היו בחוץ.

      "צריך להבין שהמשפחה שאצלה אתה מתארח לא יכולה לתת לך יותר ממה שיש לה", היא אומרת. לעומתה, רקפת וקובי שוורץ, שהתנדבו בבית יתומים בתאילנד עם שלושת ילדיהם, שילמו 1,350 דולר לשבוע - אך זכו במגורים שהם מגדירים נוחים מאוד, וכן בארוחת בוקר מדי יום.

      שיעור אנגלית בנפאל

      • מי: שירלי רפפורט, 25
      • איפה: כפר באזור קטמנדו, נפאל
      • משך ההתנדבות: שלושה שבועות
      • חברה: תבל בצדק
      • מחיר: כ-650 שקל

      במרץ השנה, כאשר הסתיימה ויזת השהייה של רפפורט בהודו לאחר שישה חודשי טיול, היא חשבה לחזור לישראל. אבל אז שמעה מחברה על עמותת "תבל בצדק", המפעילה תוכניות למתנדבים ישראליים בנפאל ובהאיטי.

      "הרעיון המרכזי של העמותה הוא לתת למקומיים כלים ליצירת פיתוח קהילתי", מספרת רפפורט. "לימדנו את מורה הכפר אנגלית, כדי שיוכל אחר כך להמשיך ללמד את שאר התושבים; ערכנו הרצאות לנשים על תכנון משפחה; עשינו פעילויות תיאטרון עם הילדים וגם עזרנו בפיתוח של מועדון נוער בכפר, והכל יחד עם הנוער".

      רפפורט מסבירה כי כוונת ההתנדבות היא לאו דווקא לשנות את עולמם של אנשי הכפר, אלא לסייע להם להרגיש בנוח במקום שהם נמצאים בו. "הם מאמינים שכל מה שקורה בעיר הגדולה ובעולם המערבי טוב יותר ממה שקורה בכפר שלהם. צעירים רבים עוברים לערים אך מוצאים עצמם בסוף בשכונות העוני. המטרה שלנו היתה לגרום להם להרגיש שזה בסדר להישאר בכפר".

      ערך מוסף: "למדתי שיש דרך חיים אחרת, שבה עובדים עם חברים ומשפחה. אין בוס והדד ליין הוא שלך. אני חושבת שזה מתכון לאושר".

      מיקרוסקופ בתאילנד

      • מי: משפחת שוורץ - רקפת, 42, עוסקת במחקר במכון וולקני; קובי, 53, איש מחשבים; אורי, 13; דניאל, 12; ותומר, 4.5
      • איפה: בית היתומים בסינגבורי, צפונית לבנגקוק, תאילנד
      • משך ההתנדבות: שבוע מתוך שלושה שבועות של טיול
      • חברה: GoEco
      • מחיר: 1,350 דולר לשבוע

      רקפת שוורץ: "רצינו לציין את גיל המצווה של הילדים הגדולים עם ערך מוסף, לתת להם הרגשה של בגרות. אני לא רואה ערך חינוכי במסיבה ראוותנית כמו שנהוג לעשות כיום. הילדים רגילים לקבל ולקבל, והיה לנו חשוב שהם יידעו גם לתת בלי לקבל תמורה".

      משפחת שוורץ, שיצאה לתאילנד בפברואר השנה, בחרה להתנדב בבית יתומים שכן שם מוצע מגוון פעילויות רחב, המתאים לכל המשפחה. "ביום הראשון ניקינו וצבענו את הכניסה שנהרסה בהצפות שהיו במקום", מספרת שוורץ.

      "קובי המשיך בעבודה הזו כל השבוע, אך שאר המשפחה בחרה ללכת לכיוון אחר. כשראינו שכל שאר המתנדבים בוחרים בעבודות צביעה ואף אחד לא עושה פעילות חברתית עם הילדים החלטנו שזה יהיה באחריותנו.

      "הבאנו מהבית מיקרוסקופ שהתגלה כאטרקציה, ועשינו שיעור טבע בחוץ. בנוסף תרמנו להם שתי מזוודות עם צעצועים, צבעים, פאזלים ועוד. הילדים דוברי אנגלית, אז הם גם העבירו כמה שיעורים קצרים בשפה לתושבי המקום. בפעילות נוספת הראינו להם את מפת העולם וסיפרנו להם איזו דרך ארוכה עשינו כדי לראות אותם".

      ערך מוסף: "זה איפשר לילדים לראות צד אחר של העולם ועזר להם להתבגר. ההתנדבות הזו השאירה אצלנו טעם של עוד ואנחנו מאמינים שנחזור לשם בעתיד. השמחה של הילדים בבית היתומים שווה משהו שאי אפשר לתאר במלים", אומרת שוורץ.

      בונים בית בבורמה

      • מי: שלומית עופר, 68, גמלאית
      • איפה: בורמה
      • משך ההתנדבות: יום התנדבות מתוך שבועיים של טיול
      • חברה: החברה הגיאוגרפית
      • מחיר: לא היתה עלות ספציפית להתנדבות

      במרץ השנה, יצאה עופר לטיול בבורמה. בעיצומו של הטיול, מדריך הקבוצה, שבעצמו התגורר בבורמה במשך כמה שנים, סיפר לחברי הקבוצה על משפחה באחד הכפרים שהבית שלה נשרף, ושאל אם ירצו להגיע לשם ולעזור למשפחה ולשאר בני הכפר לבנות בית חדש. "זה היה כבר אחרי עשרה ימים שטיילנו בבורמה וראינו את העוני של האנשים. מבחינתנו, זה היה כאילו חזרנו מאה שנה אחורה. בדיעבד, ההתנדבות היתה אחד השיאים של הטיול", מספרת עופר.

      "כשהגענו לאתר של הבית החדש כבר היו יסודות מעצי במבוק מוכנים, אבל המקומיים לא נתנו לנו להצטרף לעבודה עד שהרצפה היתה מוכנה. רק אז עלינו על היסודות והתחלנו לחבר את הרצפה לעמודים. את הקירות ואת הגג הם הביאו מוכנים. פשוט ראינו מה המקומיים עושים, זה היה כמו לבנות סוכה - ותוך כמה שעות הבית כבר עמד. מעבר לכך גם תרמנו כסף למשפחה כדי שיוכלו לקנות ציוד לבית, ריהוט ובגדים שנשרפו. זו לא היתה עבודה פיסית קשה ועשינו את זה בשמחה", משחזרת עופר.

      ערך מוסף: "אני מטיילת הרבה והייתי בהרבה מקומות בעולם, אבל עוד לא יצא לי לחוות חוויה מדהימה שכזו. בטיולים רגילים, כשמגיעים בקבוצה, המקומיים מוכנים לקראתך וזה נהפך להיות קצת מסחרי. פה הרגשתי כאילו הייתי אחת מבני המקום, וזה לא היה קורה בשום דרך אחרת. בחיים גם לא הייתי זוכה לבנות בית".

      בריכה לטיגריסים

      • מי: איתן בן אפרים, 50, עצמאי
      • איפה: פורט אליזבת, דרום אפריקה
      • משך ההתנדבות: שמונה ימי התנדבות ועוד יומיים טיולי ספארי באזור
      • חברה: GoEco
      • מחיר: 1,800 דולר לשבוע, כולל טיסות

      לפני כשנה, בן אפרים ושניים מחבריו הטובים רצו לעשות טיול בסגנון אחר. "אנחנו חברים מכיתה א' ובילינו יחד בהרבה מקומות בעולם, אבל נמאס לנו מהטיולים של לונדון ופראג", הוא מספר. "הגענו לגיל מסוים שבו מבחינה כלכלית כבר יש לנו את מה שאנחנו צריכים, אז הגיע הזמן לתרום.

      שלושתנו אוהבים מאוד בעלי חיים, אז אחד החברים הציע לחפש טיול בעולם שישלב התנדבות בתחום הזה. בחרנו לעבוד באפריקה, בחווה שבה משקמים אריות וטיגריסים ואז מחזירים אותם לטבע. מדובר במקום תיירותי, אבל ידענו שמכמות התיירים שמגיעה לשם אין די רווחים כדי להחזיק את המקום, ושבזכותנו ובזכות עוד מתנדבים כמונו החווה הזו תוכל להמשיך לפעול.

      "בכל בוקר התחלקנו לצוותים עם שאר המתנדבים. חלק פנו לנקות את החיות, חלק את הכלובים, אחרים עסקו בניכוש עשבים שוטים או שתלו דשא. זכינו גם להאכיל גורי אריות בני ארבעה חודשים בבקבוק. התגבשנו בחווה לצוות של תשעה ישראלים והחלטנו שהמטרה שלנו היא להשאיר חותם. כדי לממש זאת, התנדבנו לעשות בריכת מים לרענון עבור הטיגריסים. לא הזיז לנו החום הדרום-אפריקאי ובמשך שלושה ימים חפרנו שם בריכה בגודל שמספיק לשני טיגריסים. קנינו בכספנו את האביזרים כדי להתקין את הבריכה, ואחרי שלושה ימים של עבודה מאומצת מילאנו את הבריכה. הטיגריסים השתוללו במים וזה היה מחזה מרהיב. זה בהחלט היה הקטע הכי מרגש בטיול".

      ערך מוסף: "מדובר במקום מדהים. איפה עוד אפשר לקום כל בוקר ולראות ג'ירפות וזברות, קופים, אריות וטיגריסים? הרגשנו כאילו אנחנו בגן עדן".