וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היכונו לקיץ חם: הפוליטיקה מגיעה למחאה

המחירים ממשיכים לעלו וההיגיון שמאחורי המחאה החברתית הול ומתברר כנכון. ד"ר ישראל בוקסר סבור שהיא תחזור הקיץ ובגדול. והפעם כבר לא בטוח שבאופן רגוע

הציבור התוודע לאחרונה לשורה של אירועים, ששזורים אחד בשני. ראשית, התקשורת מדווחת זה מכבר, שלמרות המחאה הציבורית, הציבור ממשיך לשלם מחירים גבוהים מאוד על מוצרים ושירותים, שמחיריהם יעלו עוד יותר בקרוב בגין עליית מחירי הדלק והחשמל. מידי יום נחשפות השוואות המראות את הפערים הגדולים בין המחירים בישראל לעומת אלו שבחו"ל.

שנית, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יצק שמן רותח למדורה, כאשר הודיע שהפערים החברתיים התרחבו ושהמחירים שהציבור משלם גבוהים מאוד. בפועל מצהיר למעשה הנגיד, שרציונל המחאה מהקיץ האחרון היה מוצדק, אך מטרות המחאה לא הושגו.

שלישית, אנו שומעים, כבומרנג, את ראש הממשלה מדבר על יציבות, צמיחה ואבטלה נמוכה. מסקר שפורסם לאחרונה, עולה, כי כוחה של מפלגת העבודה נמצא בקו עליה. ברור שעליה זו, נישאת על גל של תפישה ציבורית, הרואה עכשיו את מפלגת העבודה, ככזו, שיכולה להיטיב עם הציבור.

לבסוף מופז, מנהיג קדימה החדש, מסביר שהוא יהיה זה שינהל את המחאה הציבורית הקרובה. מבחינת קדימה, זו הזדמנות פוליטית, כדי לשנות את תוצאות הסקרים האחרונים, ולעלות על הגל הציבורי הנכון. למרות שספק אם מופז הביטחוניסט יזוהה לפתע ככלכלן רגיש.

מחאה ופוליטיקה

המחאה בקיץ האחרות התאפיינה כא-פוליטית. ראשי המחאה הצהירו על כך חדשות לבקרים. גם הזרם המרכזי של המוחים - מעמד הביניים, דיבר בפרוש על נושאים שבמהות: מחירים ודיור ולא על נושאים מדיניים או מפלגתיים. פוליטיקאים שניסו לקשור למחאה מגמות פוליטיות, ירדו מהר מהעץ. התוצאה של המחאה היתה פוליטית - רגולציה וטרכטנברג. בפועל המחירים לא ירדו.

זו הסיבה המרכזית לכך שהמחאה תתחיל מחדש בעוצמה מוגברת ובקרוב. מה שקורה עכשיו, בשונה מהעבר, זו פוליטיקה לשמה, כאשר פוליטיקאים בכירים, כמו ראש הממשלה ומנהיגי מפלגות מרכזיות, מנסים להשתמש במחאה הצפויה, לצורך השגת מטרותיהם הפוליטיות. זהו מימד חדש בפוליטיקה הישראלית, לפיו מפלגות פוליטיות, ינסו לרצות את ציבור המוחים, שיש לו פוטנציאל אלקטוראלי מהותי.

מחאה אלימה?

ראשית ניתן לקבוע, כי מה שיהיה, לא ידמה למה שהיה. אם בשל המעורבות הפוליטית המאסיבית שתהיה בתהליך, כאשר צפוי שאף פוליטיקאי לא יאפשר ליריבו לכבוש את השטח. מעורבות פוליטית נושאת פנים רבות. יש לקוות, שהמעורבות הצפויה לא תגרום לזעזועים חברתיים מיותרים.

בנוסף, לתהליכים של מחאה יש דינאמיות והתפתחות. יש מי שמוכן להתחייב על כך, שמאפייני המחאה יהיו שקטים ובלתי אלימים, כבעבר?. צריך גם להבין שמדיניות כלכלית מאוזנת מתאימה לימים רגועים. יצר השלטון חזק ממנה. המסקנה: יהיו פריצות תקציב. יהיו הקלות במיסים עקיפים. המע"מ על מוצרי יסוד ירד. וכנראה שהמיסים הישירים יעלו, אבל לא בקרוב. מהי התובנה העולה מהדיון: השכל הישר אומר שניתן למנוע את המחאה, על ידי טיפול אמיתי, יסודי ואפקטיבי בנושאים החברתיים שעל הפרק. זה גם יהיה זול הרבה יותר, מכל נתינה, שתינשא על גלי מחאה ציבורית נוספת. אבל כידוע, בישראל כמו בישראל, נותנים רק כאשר שוברים את הכלים. חשוב להוסיף, שמתח ביטחוני, ישנה מיד את סדר היום הלאומי, מה שקורה תדיר במקומותינו.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully