וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יום כדור הארץ: מה מעכב את הרפורמות הירוקות?

איתי טרילניק

22.4.2012 / 8:57

הרפורמות שמקדם המשרד להגנת הסביבה נתקלות לעתים לקשיי יישום והשפעותיהן צפויות להיות מורגשות רק עוד מספר שנים. אז מה מעכב את המיחזור והפחתת זיהום האוויר?

יום כדור הארץ הבינלאומי יחול היום, ובמסגרתו יערך גם הטקס השנתי להענקת אותות "הגלובוס הירוק" על ידי ארגון חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. בשנה שעברה זכה באות השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. זאת, כהוקרה לפועלו למען הגדלת תקציבי המשרד וקידום השיקולים הסביבתיים במסגרת קבלת ההחלטות בממשלה. עם זאת, הרפורמות שמקדם בימים אלה המשרד נקלעות לעתים לקשיי יישום, וצפויות להשפיע באופן מהותי על הסביבה רק עוד מספר שנים.

כך למשל, אחד ממוקדי הפעילות של המשרד הוא הטיפול בפסולת, נושא שהוקצו לו מאות מיליוני שקלים בשנה האחרונה. זאת, עבור קידום מעבר ל"הפרדה במקור" של הפסולת הביתית לזרם אורגני (שאריות מזון) ו"יבש" (אריזות ומרכיבי פסולת אחרים) - על מנת להגדיל את שיעור החומרים הניתנים למיחזור באשפה. בשנה האחרונה הקצה המשרד 350 מיליון שקל ל-31 רשויות מקומיות, כתמיכה בהקמת מערך הפרדה במקור. בנוסף, תיקצב המשרד תמיכות בגובה 250 מיליון שקל להקמה ולשדרוג של תחנות מעבר ומיון לפסולת. המשרד הכין גם תוכנית אב להקמת אתרי טיפול מתקדמים בפסולת, וסימן לצורך כך כ-300 אתרים פוטנציאליים באזורי תעשייה ברחבי המדינה. עם זאת, שיעור המיחזור בפסולת הביתית לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות, ועומד על כ-20%. מערך הטיפול באשפה הממויינת עדיין לא קם, ושיעור המיחזור צפוי להשתנות רק כאשר תשתיות ההפרדה והמיחזור יפעלו בהיקפים גדולים יותר.

השעבוד לצמיחה המזהמת

לצד זאת, חרט המשרד על דגלו יישום מנגנונים כלכליים לטיפול בבעיות סביבתיות. כך, על פי עקרון "אחריות יצרן מורחבת", נכנס בשנה שעברה לתוקף חוק האריזות, המחייב יצרנים ויבואנים למחזר שיעור מסויים ממשקל האריזות שמכרו ביחד עם המוצרים. זאת, על ידי השתתפות בתאגיד מיחזור, שירכוש את פסולת האריזות שבפחים הביתיים מהרשויות המקומיות וידאג למיחזורה.

אלא שהרפורמה הזאת מתקדמת לאט מהצפוי. רק לפני כארבעה חודשים הוכר תאגיד ת.מ.י.ר של התאחדות התעשיינים כתאגיד מיחזור על פי החוק. בנוסף, צצה המחלוקת הצפויה בין ת.מ.י.ר, הרשויות המקומיות ושאר הגורמים המעורבים, על התמורה שיקבלו הרשויות לטון אריזות. עד כה חתם התאגיד על הסכמים רק עם העיר בת ים ועוד חמש מועצות אזוריות. לפיכך, מסתמן כי יעד מיחזור האריזות שנקבע בחוק ב-2012 ל-40% לזכוכית, נייר וקרטון, 30% למתכת, 22.5% לפלסטיק ו-15% לעץ - לא יתממש.

רפורמות ירוקות. TheMarker
רפורמות ירוקות/TheMarker

המשרד מקדם גם את חוק הפסולת האלקטרונית, הקובע אחריות דומה של יצרני ויבואני מכשירי אלקטרוניקה לדאוג למיחזורם. החוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת, והשלמת החקיקה צפויה במושב הכנסת הקרוב. עם זאת, גם כאן צפויים עוד מאבקים על אחוזי המיחזור הנדרשים, מנגנוני ההתחשבנות ומידת ההדרגתיות ביישום החוק.

חבלי לידה דומים עבר מיחזור הבקבוקים, אך בסופו של דבר הביאה המדיניות לעליית שיעור המיחזור. כיום ממוחזרים כ-72% מהבקבוקים הקטנים נושאי הפיקדון ו-40.5% מהגדולים, שאינם נושאים אותו. שיעור המיחזור צפוי לעלות ככל שנפרשים יותר ויותר מתקני איסוף ("כלובים"), על פי תקן של כלוב לכל 400 נפש בערים.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

הממשלה עוברת על החוק

זיהום אוויר הוא תחום מרכזי נוסף בפעילות המשרד להגנת הסביבה. אך גם כאן מציבה חלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה אתגרים גדולים למשרד. כך, למשל, חלק גדול מזיהום האוויר נוצר כתוצאה מפליטות של כלי רכב. המשרד קורא להגברת השימוש בתחבורה ציבורית ולהשקעה בתשתית הנדרשת, אך אינו מעורב ישירות בנושאי תחבורה. כשנדרשת השקעה ממשלתית בענייני איכות האוויר, נתקל המשרד בקשיים מול האוצר. כך, מתנגדים באוצר להגדיל את מסגרת התקציב לפרוייקט גריטת כלי רכב ישנים ומזהמים.

המחלוקות בין משרד הגנת הסביבה לאוצר מביאות את הממשלה אף לעבור על החוק. על פי חוק אוויר נקי, עד סוף 2011 היתה אמורה הממשלה לאשר תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר. עם זאת, התוכנית שהגיש המשרד בעלות 690 מיליון שקל נתקלה בהתנגדות האוצר ולא אושרה. כתוצאה מכך, עד לרגע זה אין למדינת ישראל תוכנית לאומית בעניין.

רפורמות ירוקות. TheMarker
רפורמות ירוקות/TheMarker

מוקד חיכוך נוסף בנושא זיהום האוויר הוא עם משרד האנרגיה והמים. המשרד להגנת הסביבה התנגד לבניית תחנת כוח פחמית באשקלון, ומסרב לאפשר לחברת החשמל להפעיל תחנות כוח נוספות במזוט מזהם, למרות מצוקת ייצור החשמל. במשרד טוענים כי בסמכות שר האנרגיה להכריז על מצב חירום במשק החשמל, ולבטל את תוקף הצווים המונעים הפעלת תחנות במזוט. לטענתם, רק במצב חירום יש לאפשר להפעיל תחנות כוח באופן מזהם. מנגד, נטען כי מצב החירום הצפוי בקיץ נגרם בשל אותם צווים, ולפיכך אין זה מצב חירום של ממש.

חיכוך נוסף עם משרד האנרגיה הוא בנושא קידוחי הגז והנפט. לראשונה החל המשרד השנה לדרוש ממפעילי הקידוחים בים לפנות אליו בבקשה לקבל אישורי הזרמת שפכים לים. זאת, למורת רוחו של משרד האנרגיה, שגייס בעצמו מומחה לצורך הפיקוח הסביבתי, ובאופן כללי מבקש להקטין את המגבלות על הקידוחים למינימום האפשרי.

בלי מחלוקות יש הצלחות

כאשר אין מחלוקת בנוגע לסמכויות, מגיע המשרד להגנת הסביבה להישגים. לפני כחודש עבר בקריאה שניה ושלישית חוק מרשם המזהמים, שנועד להביא את ישראל לרמת הדיווח הסביבתי ב-OECD. על פי גישת "מה שנמדד מנוהל", מפעלים יידרשו לדווח על מעבר חומרים מזהמים דרכם, על כמות המזהמים שפלטו או עברו לטיפול ועל הפסולת שלהם. המידע יהיה נגיש באמצעות האינטרנט, וכל אדם הגר בסמוך למפעל יוכל לדעת את רמת הזיהום הנפלטת ממנו. המשרד הפעיל גם מנגנון דיווח וולונטרי לפליטות גזי חממה, שאליו הצטרפו עד כה כ-30 חברות וארגונים. בעתיד צפוי המנגנון הוולונטרי להפוך למחייב, בדומה למרשם המזהמים.

הצלחה נוספת היא ההחלטה, שהתקבלה לפני כחודש, להעביר את מיכל האמוניה ממפרץ חיפה ולהקים במקומו מפעל לייצור אמוניה בנגב. זאת, בשל החשש מאסון סביבתי ובריאותי במקרה של פגיעה בו. המשרד ממשיך בפרויקט פינוי האסבסט היקר, שבו הושקעו עד היום כ-30 מיליון שקל. כמו כן, פורסמו תקנים חדשים לבנייה חסכונית באנרגיה, ו-158 בניינים ירוקים נמצאים בתהליכי תכנון.

אחד האתגרים הסביבתיים המשמעותיים בישראל הוא שמירה על שטחים פתוחים מפני בנייה חסרת רסן. במיוחד מדאיגה את ארגוני הסביבה הרפורמה המדוברת בתכנון ובנייה, שנועדה להסיר מגבלות, בהן התנגדויות על רקע סביבתי, בפני תוכניות פיתוח. היוזמה תקבל היום את אות "הגלובוס השחור", המסמל את היותה איום משמעותי על הסביבה בישראל. ארדן עצמו הביע בעבר את התנגדותו לתוכנית, המקודמת על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. המשך הדיונים ברפורמה צפוי להמשיך עם חזרת הכנסת מהפגרה, אחרי יום העצמאות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully