ממשלת ספרד הגיבה בזעם להלאמה הדרמטית של חברת האנרגיה YPF על ידי ממשלת ארגנטינה. נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדז-קירשנר, הכריזה לפני מספר ימים כי ממשלתה מעבירה לידיה באופן מיידי את YPF, חברת האנרגיה הגדולה במדינה שעד לתחילת השבוע הייתה בשליטת ענקית האנרגיה הספרדית רפסול.
ומה עם החצי השני?
שר החוץ הספרדי חוסה מנואל מארגאיו אמר כי מדובר ב"סופה של ידידות ארוכת שנים" בין המדינות, והממשלה התחייבה לנקוט בימים הקרובים שורה של צעדים תקיפים נגד ארגנטינה, בתגובה להשתלטות שנתפשת בעיניה כצעד של עוינות. ראש ממשלת ספרד השמרני מריאנו ראחוי יצא למקסיקו ולקולומביה, בין המדינות הבודדות באמריקה הלטינית שבשליטת הימין, כדי לגייס תמיכה במערכה נגד החלטת ממשלת ארגנטינה. רספול מצידה הודיעה כי תפתח בהליכים משפטיים נגד הממשלה, מפני שלטענתה מדובר בצעד לא חוקי. גם שרת החוץ של ארה"ב, הילרי קלינטון, מתחה ביקורת קשה בעקבות המהלך ואף ז'וזה מנואל ברוסו, נשיא הנציבות האירופאית, הצטרף למקהלה. "זהו צעד מסוכן" אמרו כולם. ואכן זהו "צעד מסוכן" אבל רק עבור המעצמות הקפיטליסטיות השקועות במשבר כלכלי ממושך.
דקות לפני ההודעה הנשיאותית השתלטו אנשי הממשל על המשרדים הראשיים של YPF בבואנוס איירס, כשהם מרחיקים את מנהלי החברה מהמקום ומחליפים את מנעולי הדלתות. קירשנר אמרה כי ארגנטינה תעביר לספרדים פיצוי כספי, אך לא מסרה את גובהו. על פי הערכות של רפסול, מדובר ב-10 מיליארד דולר לפחות. 57% השליטה של רפסול ב?YPF יעברו, כאמור, לידי הממשלה הארגנטינאית ואילו שאר המניות יישארו ביד בעליהן הנוכחיים - משקיעים פרטיים ובראשם משפחת אשכנזי, מחוג ידידיה והתומכיה של הנשיאה, המחזיקה בכ?25% ממניות החברה. הממשלה הצדיקה את ההשתלטות בחוסר השקעה מספקת של YPF בחיפוש והפקת נפט וגז בטריטוריה הארגנטינית, מצב שלדבריה עלול "לייבש" את המשק המקומי. העלייה בעלות יבוא הדלק העלתה את מחסור האנרגיה לראש סדר העדיפויות של הממשלה הארגנטינית, בתקופה שבה המצב הפיננסי בכלכלה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית הולך ומחמיר.
רפסול מכחישה את ההאשמות וטוענת שהשקיעה יותר מ?10 מיליארד דולר בארגנטינה בשלוש השנים האחרונות. "קירשנר החליטה להשתלט על החברה כדי להסיט את תשומת הלב מהמשבר החברתי והכלכלי בארגנטינה", אמר נשיא רפסול אנטוניו ברופאו, שהאשים את בואנוס איירס ביצירת קמפיין שלילי נגד החברה בחודשים האחרונים במטרה להוריד את ערך המניות ולהוזיל את ההשתלטות. אגב, ארגנטינה דחתה את דרישתה של רפסול לפצותה ב-10 מיליארד דולר בגין ההלאמה, כי החברה לא השקיעה מספיק במדינה ועוד הבריחה רווחים ללא תשלום מס הוגן על הכנסותיה. המעניין היא שהחברה כמעט ולא משלמת מס, גם מרווחיה במדינות אחרות ובהן ספרד. רפסול היא "ספרדית" כי בעליה הם בעלי הון ספרדים. אבל התאגיד רשום במקלט מס וכמעט ואינו משלם מסים לספרד. כך, שלצד המחאות של ממשלת ההון והשלטון הספרדית, מגזרים רבים בספרד פרסמו הודעות עידוד ותמיכה בצעדיה של ממשלת ארגנטינה. תנועת "אנשי הסביבה בפעולה" הפועלים לאורכה ולרוחבה של ספרד פרסמה הודעה לפיה "בהתייצבה לצידה של הנהלת רפסול, הממשלה מתייצבת לצידם של אלה הפוגעים בסביבה, השוללים את זכויות היסוד של העמים המקוריים (הכוונה לאינדיאנים, א.ד.), המזהמים את האוויר, את הים והיבשה; המקדמים קשרים ניאו-קולוניאליים עם עמי העולם, הפועלים ללא הפוגה לחיסול מקומות העבודה באמצעות ההפרטות ולריכוז ההון בידי המתי מעט".
גם בארגנטינה, החלטת הממשלה זכתה לגיבוי ציבורי רב. אבל יש שהזכירו שהנשיאה ובעלה, הנשיא המנוח, תמכו בהחלטת ההפרטה כאשר כיהנו כחברי סנאט בשנות ה-90 בעת ממשלתו של הנשיא דאז, קרלוס סאול מנם. ועוד: רבים שואלים מדוע הולאם רק חלקה "הספרדי" של הבעלות, אבל נותרה בעינה הבעלות הפרטית של משפחת אשכנזי. "ומה עם החצי השני?" שאלו השבוע מפגינים רבים, ביניהם עובדי חברת הנפט הרבים שפוטרו בעת ההפרטה בשנות ה-90. תנועות חברתיות, איגודי עובדים (ביניהם איגוד עובדי הנפט והגז) ומפלגות שמאל דורשות "הלאמה מלאה" והפיכת YPF לחברה ציבורית שבבעלות מלאה של המדינה ובניהול עובדיה. לכך הנשיאה לא מוכנה. אבל התסיסה החברתית בארגנטינה לא פוסקת ואשתקד נרשמו יותר מחאות חברתיות ושביתות לעומת אלה שנרשמו ב-2001, שנת השפל הגדולה בעקבות המשבר הכלכלי. נדמה שהמילה האחרונה בהלאמת חברת הנפט הלאומית טרם נאמרה.
* ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il