היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות.
דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת.
מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת.
היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל.
כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגיה מציע להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנרגיה לקבוע קריטריונים מידתיים ושוויוניים להפסקות חשמל יזומות, או כהגדרת הצעת המחליטים: "הקריטריונים שלפיהם ינותקו צרכנים בעת הצורך, בשל עודף ביקוש על יכולת היצע החשמל במשק". לפיכך, עשויה העלות הכלכלית של ניתוק החשמל לכל מגזר להשפיע על שיקול הדעת של הרגולטורים בהחלטה אם לנתק מחשמל אזורים הומוגניים יחסית מבחינת תמהיל הפעילות שהם מאכלסים.
חישוב אומדן העלות של אי-אספקת חשמל למשק נושא בחשיבות לא רק עבור חישוב הנזק הכלכלי המשקי, אלא גם לצורך ביסוס ההצדקה הכלכלית למימון פעולות המניעה הממשלתיות. כך, ככל שהעלות הנגרמת מאי-אספקת חשמל גבוהה יותר - גוברת הכדאיות הכלכלית בהשקעות הנדרשות לצמצום אירועי אי-האספקה. לפיכך, נתונים אלה שבמחקר עשויים להוות את הבסיס להחלטות הממשלה אם לממן הסדרי חיסכון בחשמל והפעלת גנרטורים פרטיים, ובאיזה היקף.
הנזק גדל ב-9% מאז 2005
עלות אי-אספקת חשמל למשק נמדדת לפי הנזק הנגרם בגין כל קווט"ש לא מסופק. כל נזק שכזה נבדק בשני תרחישים: ברגע הפסקת חשמל ועם הימשכותה. זאת, משום שההפסד שנגרם לבית עסק למשל כתוצאה משעה ראשונה אחת של הפסקת חשמל אינו זהה לנזק שהסבה לו השעה ה-16 ברציפות.
המחקר הראשון לחישוב עלות אי-אספקת חשמל בוצע לראשונה על ידי חברת החשמל ב-1991 ארבע שנים לאחר מכן עודכנו נתוני המחקר, ועלות אי-אספקת החשמל נקבעה על 6 דולרים לקווט"ש לא מסופק - כרבע מהעלות כיום.
"מאז בוצע המחקר המקורי, חלו שינויים רבים המשפיעים על עלות אי-האספקה, ובהם רמת אמינות אספקת החשמל, מאפייני צריכת החשמל, היקף השימוש במכשירי חשמל, מחיר החשמל ופרמטרים נוספים", נכתב בדו"ח שהוגש למשרד האנרגיה. ב-2007 הוגש לידי המשרד מחקר חדש שבוצע על ידי חברת ERCG של פרופ' אשר בלס. מחקר זה כבר בוסס על סקרים, שאלונים וראיונות עומק שנערכו ב-2005 בקרב צרכנים שונים. לצורך מחקר זה, למשל, נאספו נתונים בקרב 557 משקי בית, 260 חברות תעשייה, 127 חברות מסחריות, 56 גופים ציבוריים ו-3 חברות מתחום שאיבת המים.
ב-2010 הזמין המשרד עדכון למחקר הקודם, וזה הוגש כאמור לפני כחצי שנה. מהמחקר המחודש עולה כי העלות המיידית של הפסקת חשמל למשק נאמדת ב-121.4 שקל לקווט"ש לעומת 111 שקל לקווט"ש ב-2005 (גידול של 9.4%). עלות הפסקת חשמל נמשכת נאמד ב-111.3 שקל לקווט"ש (גידול של 9.1% לעומת הדו"ח הקודם).
עלות הפסקת החשמל למשקי הבית, שחלקם בצריכת החשמל בפועל הוא 33%, נאמדת כיום ב-53 שקל לקווט"ש - גידול של כ-10% לעומת 2005. זאת, כאשר עלות אי-אספקה בסוף השבוע גבוהה יותר מאשר בימי חול. במחקר נמצא עוד שהעלות בקרב צרכנים שהכנסתם גבוהה מהממוצע במשק, גבוהה גם ב-80% בהשוואה ליתר הצרכנים. עלות אי-האספקה במגזר הביתי קפצה "רק" ב-100% ביחס לאומדני שנות ה-90. את העלייה הזאת הסבירו בדו"ח בין היתר בעליית ההכנסה הפנויה ובגידול בתלות במכשור חשמלי בבתים.
במגזר העסקי-ציבורי, שאף הוא אחראי ל-33%, מצריכת החשמל בפועל במשק, נאמדת עלות אי-האספקה הממוצעת ב-213 שקל לקווט"ש לא מסופק, וב-187 שקל לקווט"ש בהפסקת חשמל נמשכת - גידול של כ-8% לעומת הנתונים הקודמים. במגזר התעשייתי (24% מצריכת החשמל) נאמדת עלות אי-האספקה ב-116 שקל לקווט"ש וביישובים החקלאים ב-114 שקל לקווט"ש.
לצורך חישוב גס של העלות המשקית לשעת אי-אספקת חשמל, חולק מספר הקווט"שים הנמכרים בשנת הדו"ח בישראל: כ-46 מיליארד קווט"ש (ללא הרשות הפלסטינית) בחלק היחסי של כל מגזר, והוכפל בעלות המגזרית לשעת אי-אספקה.
במקרה של הפסקות חשמל יזומות, נוטה חברת החשמל להשבית את האספקה לאזורים גיאוגרפים מסוימים ונמנעת מהשבתה כוללת של אספקת החשמל למשק. כך, הסתכמו הנזקים הישירים כתוצאה מהפסקות החשמל ביולי 2006 ב-25 מיליון שקל בלבד. ואולם, מצוקת משק החשמל בקיץ הקרוב שונה במאפייניה בשל משבר הגז הטבעי, וסך הנזק שחושב לפני חמש שנים בוסס על אומדן של 6 דולרים לקווט"ש בלבד.