משפט שלמה של איפקס

קרן איפקס שנכנסה לישראל כבר מזמן, והרחיבה את פעילותה עם רכישת בזק ב-2005 ומינויה של זהבית כהן למנהלת הסניף הישראלי - נקלעה למלכוד. למעשה נראה שהיא אינה יכולה יותר לפעול כאן. הסיבה היא שילוב של הכישלון העסקי שלה יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות שאושרו אתמול על ידי ממשלת ישראל.

ההמלצות מחייבות את איפקס למכור את אחד מנכסי הענק שהיא מחזיקה בישראל - פסגות ותנובה. הוועדה קבעה כי בהיקפי פעילות כאלה יש להפריד בין בעלות על נכס ריאלי (תנובה) לנכס פיננסי (פסגות). לכאורה היה הגיוני שאיפקס תמכור את פסגות, ותישאר עם תנובה.

ראשית, כבעלת תנובה יכולה איפקס להיחשב למשקיע ריאלי ולבצע כאן עוד עסקות רבות. ואילו כבעלת הבית בפסגות היא תישאר תקועה עם נכס אחד בלבד, מבלי יכולת לבצע רכישות - לא רק בתחום הריאלי אלא גם בתחום הפיננסי. זאת משום שפסגות שולטת על נתחי שוק גדולים, ואינה יכולה כמעט לגדול באמצעות רכישות (הגבלות שמעוגנות בחקיקת המלצות ועדת בכר).

שוויה של תנובה ירד לאחר שהחברה נקלעה לשנה איומה עם מחאת הקוטג'; סבלה מהמחאה החברתית; מחקירת רשות ההגבלים ומהחלפת שני יושבי ראש. מה עוד שאיפקס נקבה בשווי גבוה מדי לתנובה, יותר מ-8 מיליארד שקל, שלא תוכל לעמוד בו. ברור שזה לא זמן אידיאלי למכור חברה.

ובכל זאת איפקס מתקדמת יותר במכירת תנובה מאשר פסגות. הסיבה: גם השווי של פסגות ירד, וכאן המצב קצת יותר מסובך: פסגות נרכשה לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל (3.5 מיליארד שקל בניכוי החוב) והיא רשומה בספרי איפקס בשווי דומה (איפקס העלתה את שווי פסגות ואז הפחיתה אותו).

ואולם פסגות לא שווה 3 מיליארד שקל, ויש הטוענים שגם לא 2 מיליארד שקל. הבעיה של איפקס היא שמעתה כל הפחתת שווי תמחק גם חלק מההון העצמי של החברה שמחזיקה את פסגות מכיוון שהיא ממונפת.

שלא כמו פסגות, שנרכשה במחיר מופרך, תנובה נרכשה במחיר מצחיק. לכן מכירת פסגות תחייב את איפקס להכיר בהפסד גדול בדיוק כאשר היא מגייסת את קרן איפקס 8. כך נותרת הקרן הגדולה והוותיקה בעידן החדש של אחרי ועדת הריכוזיות באופן הכי לא מוכן שאפשר: במקום להתייצב יחד עם כל החזקים והנזילים, ולאסוף חברות כמו פרטנר, או חברות אחרות שימכרו הטייקונים - היא נעמדת בצד עם נכסים עמוסי בעיות, בלי יכולת לקנות כמעט כלום.