מנכ"ל האוצר לשעבר: "טיפשי לא לנצל גז זול ממצרים"

    מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אליאב מסביר את ההיגיון מאחורי חתימת הסכם הגז עם מצרים אך טען כי בכל מקרה היה צורך לפתח מגוון מקורות אנרגיה - כמו אנרגיה סולארית

    איתי טרילניק

    "אנו נמצאים ברגע דרמטי. מצד אחד, מחיר החשמל הסולארי יורד בהדרגה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות, ומצד שני, מתחוללת בין מצרים לישראל דרמה גיאו-פוליטית, שמדגימה את יתרונות שילוב החשמל הסולארי בשיעור ניכר מייצור החשמל. כשיש לנו את האנרגיה הסולארית מתחת לאף, זה אבסורד שלא לפתח אותה" - במלים אלה התייחס אתמול מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, לדיווחים ממצרים אודות ביטול הסכם אספקת הגז הטבעי לישראל. זאת, ברקע ניתוח כדאיות כלכלית חדש שביצע ביחד עם ד"ר מאיר אמיר, כדי לאמוד את התועלת האמיתית של יצור החשמל הסולארי במשק.

    "החשמל הסולארי מאפשר לגוון את מקורות אספקת החשמל ולהסתמך על חשמל מייצור מקומי. בנוסף, הוא מבוזר מאוד, פגיע הרבה פחות לחבלות, סביבתי יותר, והוא מאוד מתאים ליתרון היחסי של ישראל בנתוני הקרינה", אמר אריאב ל-TheMarker.

    "גם בתקופת המו"מ עם המצרים היה ברור שישראל לא יכולה להסתמך רק על מקור אנרגיה אחד", הוסיף אריאב. "לא ניתן היה לצפות את נפילתו של מובארק, אבל גם אם יש לך מקור יציב יחסית, חייבים לדאוג לגיוון מקורות האנרגיה. בסופו של דבר, כשיש גז זמין במחירים אטרקטיביים ויתרונות סביבתיים, זו שטות שלא לנצל אותו".

    עוד בוואלה! NEWS

    צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה

    בפני עידן חדש

    לפני שנה פרסמו אריאב ואמיר עבודת ניתוח כלכלית שהכינו עבור חברת האנרגיה הסולארית ערבה פאוור (APC), שבה הביעו תמיכה נחרצת בהמשך עידוד תעשיית ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות ואף בהרחבת יעדי הייצור שקבעה הממשלה. זאת, תוך התמקדות בעידוד ייצור החשמל הסולארי ובמינופו ליצירת תועלות כלכליות, תעסוקתיות וטכנולוגיות נוספות.

    נקודת המוצא של עבודתם היתה כי כדי להשוות את המחיר שבו מבטיחה המדינה לרכוש את החשמל הסולארי מהיזמים הפרטיים למחיר שמשלם הציבור בפועל לחברת החשמל ולאחרים, יש להשוות את התעריף הסולארי לעלות ייצור החשמל שהוא מחליף. כלומר, לא להשוותו לתעריף הממוצע של חברת החשמל, אלא לעלות הספציפית של אמצעי הייצור המושבת למשק באותה השעה.

    תוצאת החישוב שפורסם אז היתה כי עלות התועלת המשקית שבייצור חשמל סולארי למשק היא 77.5-83.7 אגורות לקוט"ש. זאת, לעומת תעריף חברת החשמל הכללי, שהיה אז 50.3 אגורות לקוט"ש (כולל מע"מ).

    כעת, חישבו אריאב ואמיר את הנתונים מחדש, ברקע תג המחיר הגבוה יחסית של הגז בעסקת חברת החשמל עם שותפות תמר, ובתוספת עלות הביטחון האנרגטי שבייצור החשמל הסולארי והתרומה לתעסוקה בפריפריה.

    "הדו"ח הקודם שהגשנו ניסה לכמת את התועלות למשק של החשמל הסולארי", מסביר אריאב את החידוש. "אחרי שהממשלה כבר קבעה מכסות נוספות, הדו"ח הנוכחי מנסה להצביע על עידן הגריד פאריטי - כלומר, על נקודת האיזון שבין ייצור חשמל מדלקים מאובנים לבין ייצור חשמל סולארי".

    לפי הדו"ח החדש שהכינו עבור איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, התועלת הגלומה בייצור חשמל סולארי במשק היא 79.3 אגורות לקוט"ש. קרוב יותר לתעריף החשמל הכללי במשק, שהוא כיום כ-62.5 אגורות לקוט"ש, אך נמוך מהתעריף שמבטיחה כיום רשות החשמל ליצרני החשמל הסולארי בכל ההסדרות (90-122 אגורות).

    הדו"ח הוגש השבוע לוועדה בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, הדנה בקביעת התעריף הכלכלי לייצוא חשמל באנרגיות מתחדשות. לוועדה הוגש גם דו"ח נוסף שנחשף ב-TheMarker, ונכתב בידי החשב הכללי לשעבר באוצר, ירון זליכה. דו"ח זה, שנכתב בהזמנת חברת SBY, קבע כי העלות האמיתית לייצור חשמל, בתוספת עלויות סביבתיות, מגיעה לכדי 108 אגורות לקוט"ש, וכי לייצור חשמל על גגות מבנים קיים יתרון של עוד כ-7 אגורות נוספות לקוט"ש.

    הדו"חות מנוגדים לעמדת אגף התקציבים באוצר, שערך בעבר חישובים משלו על התועלת בייצור חשמל סולארי, ומצא כי זו מסתכמת ב-40.6 אגורות לקוט"ש בלבד. באוצר שללו את הטענה כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות הייצור של חברת החשמל, וטענו כי סבסוד הענף כפול מן התועלת שמגולמת בו עבור משק הישראלי.

    "עומד מאחורי המספרים"

    לטענת אריאב ואמיר, עלות ייצור החשמל הסולארי בשעות העומס שוות ערך לעלות של 50.2 אגורות לקוט"ש במתקני חברת החשמל. מדובר בסכום עלויות הדלקים (19.6 אגורות לקוט"ש), ההשקעה הנחסכת בתחנות כוח (17.6), עלויות התפעול (9.2), חיסכון בשימוש בסולר לגיבוי (2.8) וצמצום אי אספקת החשמל למשק (1).

    חישוב האוצר העלה כי העלות הממוצעת השנתית לייצור חשמל קונבנציונלי היא 28.6 אגורות לקוט"ש בלבד. "כל ניתוח כלכלי המשווה את עלות הייצור הסולארי לעלות הקוט"ש במחז"מים (תחנות כוח במחזור משולב - שנחשבות יעילות מאוד, א"ט), העובדים 7,500 שעות בשנה בנצילות של 58%, מחטיא את המטרה ומציג באור לא נכון את השיקולים הכלכליים העומדים בבסיס הדיון", השיבו לכך אריאב ואמיר בהתרסה.

    לעלות ייצור החשמל מוסיפים אריאב ואמיר עוד 9 אגורות לקוט"ש בגין התועלת הגלומה בביטחון האנרגטי שביצור החשמל הסולארי, בשל ביזור המתקנים ואי תלות בזרימת גז. נתון זו יובא מחישוב עלות ייצור החשמל בתחנת D המתוכננת באשקלון - לאחר שהוסבה מהפעלה בגז בלבד להפעלה משולבת פחם.

    כמו כן, כימתו החוקרים את העלות הסביבתית שבייצור חשמל קונבנציונלי ב-19.2 אגורות לקוט"ש. החישוב מתבסס על עלות פליטת המזהמים על ידי שימוש בתמהיל דלקים המאפיין את ייצור חשמל בשעת השיא. גם כאן, מדובר בעלות גבוהה מזו שחישב משרד האוצר - 12 אגורות לקוט"ש. העלות נמוכה משמעותית מהעלות הסביבתית שקבע דו"ח זליכה - 41.37 אגורות לקוט"ש.

    "אני עומד מאחורי המספרים שלנו", משיב אריאב. "זליכה הגיע למספר שלו לאחר חישוב של ערך עתידי. בכלל, החישוב שעשה לא התחשב בפרופיל הייצור של חשמל סולארי, אלא בעלות ממוצעת לייצור חשמל. העלות שלנו מעוגנת בהרבה חישובים אחרים".

    "לנקוט במדיניות עקבית"

    החשמל הסולארי, המיוצר בעיקר בפריפריה, עשוי לתרום גם לתעסוקה באזור. לפיכך, קובעים אריאב ואמיר, יש להוסיף לכדאיותו עוד אגורה אחת לקוט"ש. האומדן מתבסס על נכונות המדינה לשלם עד 15% מעלות כוח האדם למפעלים באזורי עדיפות לאומית.

    לסיכום, אריאב ואמיר טוענים כי המחיר שאותו כדאי לשלם עבור ייצור חשמל סולארי עומד על 79.3 אגורות לקוט"ש. עם זאת, נטען, ירידת מחירי הפאנלים הסולאריים עשוייה לגרור בעתיד רווחים מופרזים ליזמים. לפיכך, טוענים השניים כי המחיר שבו נקבו צריך להיות המקסימלי - ובמקביל לאפשר ודאות רגולטורית ליזמים במדיניות התכנון, הקצאת הקרקע והמיסוי. "היות ותהליך התכנון עד למימוש הוא ארוך, יש לנקוט במדיניות עקבית, כדי לאפשר לשוק הפרטי להיערך ולא להיות מופתע משינויי כיוון קיצוניים, כפי שאירעו לא פעם בשנים האחרונות", נכתב.

    באחרונה פנו מספר חברות סולאריות לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, וטענו כי יסכימו לקבל תעריף של 75 אגורות לקוט"ש בלבד אם ישוחררו עבורן מכסות ללא הגבלה. במקביל, זכתה באחרונה קבוצת אשלים סאן במכרז הפוטו-וולטאי באשלים, במחיר של 54 אגורות לקוט"ש בלבד. "תוצאות המכרז מעידות על הפוטנציאל הגדול של הפרויקט הסולארי, אשר בשלב כה מוקדם של פיתוחו כבר מציע מחירים הקרובים לעלות הישירה של ייצור חשמל פוסילי", כתבו אריאב ואמיר בדו"ח. לטענתם, יש לשקול את הארכת התקופה שבה מבטיחה המדינה ליזמים כי תרכוש מהם חשמל סולארי בתעריף מתמרץ מ-20 שנה ל-25-30 שנה, על מנת להוזיל את מחירו.

    "הגענו למצב שכבר אי אפשר לדבר על סבסוד אנרגיה סולארית. מצאנו את תעריף האיזון, לפחות ל-1,000 מגה-ואט הסולאריים הקרובים. אנחנו לא מתיימרים לומר שהם יהיו יצרני החשמל הכי זולים במערכת. אבל הם כן הזולים ביותר בשעות שיא הצריכה", אמר אריאב. באשר למתקפות האוצר הצפויות כנגד הדו"ח השיב: "ויכוחים מקצועיים הם לגיטימיים, אבל אתה לא יכול לחכות עד שהמחיר יתאים לך. אתה רוצה ליצור אווירה עסקית ולדחוף את התחום כתעשיית ינוקא, כך שכשהמחיר יירד, התעשייה תהיה מוכנה לפעול. אחרת, אתה מפסיד שנים - גם במחירי אנרגיה וגם מבחינה סביבתית. לכן, כדאי לקבוע יעדים לאנרגיה מתחדשת, גם כשהמחיר יותר יקר".

    יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, איתן פרנס, אמר בתגובה: "דווקא בשבוע שבו מתקיים יום כדור הארץ, במקום לחגוג את קידום תעשיית האנרגיה מתחדשת, אנחנו נאלצים לחיות במציאות שבה שר האנרגיה והמים יכול לקדם מכסות להקמת מתקני אנרגיה סולארית לקראת הקיץ - ואינו עושה זאת. צריך להבין שאנרגיה סולארית היא לא חלום, אלא מציאות קיימת, שהממשלה פשוט מסרבת ליישם".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully