הכנסת עדיין לא החליטה על הקדמת הבחירות, אבל במפלגות ובממשלה כבר נערכים למימון הנדרש לצורך קיומן.
עלות הבחירות לכנסת מוערכת ב-2.2 עד 2.7 מיליארד שקל. החישוב מורכב מעלות יום השבתון במשק - 1.5 עד 2 מיליארד שקל - אליו מתווספים תקציב ועדת הבחירות, המוערך בכחצי מיליארד שקל, ותקציב מימון המפלגות בסך כ-185 מיליון שקל.
כל מפלגה מקבלת יחידת מימון בחירות בהיקף של כ-1.36 מיליון שקל, עבור כל אחד מחברי הכנסת שלה. החישוב הסופי של מימון הבחירות שמקבלות המפלגות מהמדינה נעשה לאחר הבחירות לפי ממוצע בין מספר חברי הכנסת שלה בכנסת היוצאת לבין מספרם בכנסת החדשה. כך, היות שחישוב המימון נעשה בעזרת ממוצע, מפלגה שירדה במספר המנדטים תקבל מימון מפלגות גבוה יותר ממספר המנדטים שלה בכנסת החדשה. כך, מדי מערכת בחירות משלמת הכנסת מימון בחירות לסיעות לפי כ-140 חברי כנסת - בעוד שמספרם הוא רק 120.
רוב המפלגות נמצאות בקשיים כלכליים, והן יממנו את מערכת הבחירות מתקציב מימון הבחירות שישולם להן על ידי המדינה. מדו"ח שפירסם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, המתייחס לסוף 2010, היקף חובותיהן המצטבר של המפלגות הוא כ-165 מיליון שקל.
הנתונים שפירסם מבקר המדינה מגלים כי חובות העבודה דאז הוערכו ב-53.38 מיליון שקל, קדימה 33.65 מיליון שקל והליכוד 28.86 מיליון שקל. חלק מהמפלגות אמנם הקטינו את היקף החוב מאז, בזכות התשלום החודשי שמעבירה אליהן הכנסת מכספי מימון המפלגות. לעומת זאת, בסוף 2012 נמצאו ביתרת זכות שתי מפלגות: דגל התורה עם 970.24 אלף שקל, ותע"ל עם 391.42 אלף שקל לזכותן.
יצוין כי בעת הגשת הרשימות של המפלגות לוועדת הבחירות המרכזית (במועד של 100 ימים לפני הבחירות), מקבלות המפלגות מקדמת מימון בחירות בשיעור של כ-800 אלף שקל לכל חבר כנסת מכהן. כך, הליכוד וקדימה יקבלו מקדמת בחירות של כ-22 מיליון שקל כל אחת. מפלגה חדשה שתגיש את רשימתה לכנסת לראשונה, למשל "עתיד" של יאיר לפיד, תקבל מקדמת בחירות של כ-6.8 מיליון שקל. זאת, בתמורה להצגת ערבות בנקאית להשבת הסכום במידה שלא תעבור את אחוז החסימה.
זאת ועוד: עם הקדמת הבחירות ייערכו הבחירות הפנימיות במפלגות - הפריימריז. השרים, חברי הכנסת והמתמודדים יכתתו רגליהם אצל הטייקונים כדי לגייס תרומות למימון הפריימריז. תקרת התרומה מיחיד לחבר כנסת היא כ-10,000 שקל. חברי הכנסת והמתמודדים יכולים לגייס תרומות מתושבי חוץ, אך נאסר עליהם לגייס תרומות מתאגידים וחברות. במצב שכזה, ספק אם הם ירצו להתעמת עם הטייקונים, שמהם יבקשו לפתוח את הארנקים.