פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שכרה של רוסק עמינח בלאומי: 180 אלף שקל לחודש

      רקפת רוסק עמינח נכנסת לתפקידה כמנכ"ל קבוצת לאומי. מהם האתגרים העומדים בפניה? לאיזה כיוון תבחר לקחת את הקבוצה? הודיעה על סבב מינויים בהנהלת הבנק

      רקפת רוסק עמינח, שתיכנס היום באופו רשמי לכס המנכ"ל של בנק לאומי , תזכה למשכורת חודשית של 180 אלף בחודש. כך מדווח הבוקר (ג') בנק לאומי, שפירסם את תנאי ההתקשרות של המנכ"לית החדשה.

      עם כניסתה לתפקיד הודיעה היום רקפת רוסק עמינח על מספר שינויים בהנהלת הבנק, בחטיבה העסקית של הבנק ובמערך בנייה ונדל"ן. קובי הבר ימונה לראש החטיבה העסקית ויהיה אחראי על המערך העסקי, החטיבה למימון מורכב ונדל"ן, ומערך האשראי של הבנק. איציק נאור ימונה לראש המערך העסקי, מלכיאל שחר ימונה לראש מערך האשראי ודוד שפנר ימונה לראש מערך בנייה ונדל"ן. יואל מינץ יוקדם לחבר הנהלה ויעמוד בראש חטיבה חדשה שתיקרא חטיבה לאשראי מורכב ונדל"ן.

      "ועדת הביקורת ודירקטוריון הבנק סבורים כי תנאי ההתקשרות עם המנכ"ל הינם סבירים ועומדים באמות המידה הנהוגות במערכת הבנקאית בישראל ובשים לב לגודלו ולהיקף פעילותו של הבנק ובהתחשב במאפייני תפקיד המנכ"ל הראשי של קבוצת לאומי, וניסיונה וכישוריה של המנכ"ל הראשי" אמרו הבוקר בהנהלת לאומי.

      הרגע שרקפת רוסק עמינח חלמה עליו בשמונה השנים האחרונות יתממש הבוקר. רוסק עמינח תתיישב בראשונה על כיסא מנכ"ל קבוצת לאומי במקומה של גליה מאור, שפורשת היום מתפקידה. לכבוד הפרידה מהבנק יקיים היום דירקטוריון הבנק ישיבה. בעוד כשבועיים יקיים הבנק אירוע פרידה חגיגי ממאור בנמל תל אביב, שאליו הוזמנו בכירי המשק.

      רוסק עמינח ניצלה את השבועות האחרונים למנוחה וטיילה עם משפחתה בחופשה בדרום אפריקה. בסוף השבוע היא חגגה בביתו של הראל ויזל, מבעלי השליטה ברשת פוקס , עם בכירי המשק את יום העצמאות ואת יום הולדתו ה-46. ואולם אחרי החגיגות, צפויה לרוסק עמינח עבודה רבה וקשה כדי להחזיר את בנק לאומי לפסגה.

      התוכנית האסטרטגית של רוסק עמינח בשנים האחרונות היתה להגיע לכיסא המנכ"ל. עתה כשיעד הזה הושג, רוסק עמינח תצטרך לגבש תוכנית אסטרטגית לקבוצת לאומי. אחת השאלות שנותרות בשלב זה ללא תשובה ותברר רק בהמשך היא לאן היא מעוניינת לקחת את לאומי ומה הם מנועי הצמיחה שבהם היא תתמקד.

      רוסק עמינח נכנסת לתפקיד המאתגר בחייה בתקופה לא פשוטה מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. זו תקופה של פיקוח קפדני של הרגולטור כשלאומי נמצא בעמדת נחיתות מול המתחרה שלו, בנק הפועלים, המצוי בתהליך התאוששות מהמשבר שפקד אותו לפני שלוש שנים.

      לאומי הוא הבנק הגדול במערכת מבחינת נתח השוק (29.93%) בגיוס פיקדונות הציבור, והוא קטן רק במעט מבנק הפועלים בצד האשראי עם נתח שוק של 29.2%, לעומת נתח שוק של 29.8% לבנק הפועלים.

      ואולם במונחי רווחיות, לאומי מזדנב הרחק מאחורי הפועלים. ב-2011 הציג לאומי תשואה על ההון של 8.3% בלבד, שעה שהפועלים הצליח לייצר באותה הסביבה העסקית תשואה של 12%.

      רקפת רוסק עמינח נכנסת ללאומי (TheMarker)
      (TheMarker)

      המשקיעים מתמחרים את לאומי במכפיל הון נמוך מזה של הפועלים (0.74 ללאומי, לעומת 0.78 להפועלים), נתון המשקף ציפיות המשקיעים כי הפועלים ימשיך להוביל בתקופה הנראית לעין. כדי להחזיר את לאומי לעמדת ההובלה, יידרש הבנק תחילה לסיים להרכיב את צוות ההנהלה, כשלאומי נמצא כיום בעיצומו של הליך החלפת הדורות בבנק.

      "אנחנו נפרדים ממנכ"לית שכיהנה 17 שנה, הטביעה את חותמה והיתה אבן יסוד בעיצוב לאומי לאחר המשברים שהוא עבר בשנות ה-80. במקביל, אנחנו חווים החלפה של דור מנהלים בכירים ותיקים מאוד בבנק. למעשה, כמחצית מההנהלה הוותיקה ששירתה בבנק עשרות שנים עוזבת", אמר השבוע יו"ר לאומי, דוד ברודט, בראיון למגזין הבנקאות של איגוד הבנקים.

      לכן לאומי יצטרך לסגור פערים מול הפועלים תוך כדי תנועה ותוך גיבוש ההנהלה בראשותה של רוסק עמינח ומינוי מחליף שלה בתפקיד ראש החטיבה העסקית. לפי ההערכות, תהיה זו הפתעה אם רוסק עמינח לא תמנה את יואל מינץ לראש החטיבה העסקית, שמשמש כיום כראש מערך בנייה ונדל"ן בחטיבה העסקית. הוא קודם באוגוסט 2011 למעמד של סמנכ"ל בבנק.

      ואולם בין אם מדובר יהיה במינץ או במנהל אחר, האתגר לא יהיה פשוט. 2012 מסתמנת כשנה שבה מספר גדל והולך של לווים מגלה סימני מצוקה, על רקע מצב הכלכלה האירופית והקושי של חברות מקומיות רבות למחזר איגרות חוב. טיפול בלווים בעייתיים עלול להיות קשה, על אחת כמה וכמה בשנה שבה מתבצעים חילופים בחטיבה העסקית.

      הצורך לטפל גם בצד ההוצאות

      כדי לסגור את הפער מול הפועלים רוסק עמינח תצטרך להפשיל שרוולים ולטפל גם בצד ההוצאות. ההוצאות התפעוליות של הבנק ב-2011 היו 74% מהכנסות הבנק. הוצאות השכר של הבנק תפחו מ-4.2 מיליארד שקל ב-2007 ל-5.07 מיליארד שקל ב-2011. הוצאות הבנק בגין אחזקת בניינים וציוד התנפחה מ-1.27 מיליארד שקל ב-2007 ל-1.7 מיליארד שקל ב-2011.

      על רקע זה החליט הבנק ליישם השנה תוכנית התייעלות רוחבית, שאמורה להביא לקיצוץ של 800 משרות, ולקיצוץ בשטחי הסניפים ובהוצאות הרכש. ואולם במערכת הבנקאות מעריכים כי לצד הכוונות הטובות של הבנק, יישום התוכנית יהיה מורכב בהרבה מהתוכניות על הנייר, וכי לנוכח מרכיב הטייס האוטומטי בשכר העובדים, שבו שכר העובדים מטפס מדי שנה בכ-5%, במקרה הטוב תוכנית ההתייעלות תסייע לבנק להקפיא את המשך הגידול בצד ההוצאות.

      טיפול בהוצאות עלול ליצור חיכוכים לא נעימים בייחוד למנכ"ל שזה עתה נכנס לתפקידו, אך היקף ההוצאות הנוכחי של הבנק לא יותירו לרוסק עמינח ברירה אלא לגשת למלאכת הקיצוצים.

      חזית נוספת - המחאה החברתית

      לצד הצורך בטיפול בין השאר בבעיית ההוצאות, הבנק יצטרך גם להתנהל השנה ברגישות גבוהה מבעבר מול החזית הצפויה של המחאה החברתית. מאמצים שיווקיים רבים של הבנק בשנה האחרונה לא צלחו, על אף הכוונות הטובות של הבנק.

      כך, מבצע התרומות "2 מיליון סיבות" בוטל בשל הלחץ הציבורי עקב השתתפות התנועה הימנית "אם תרצו" בין המתמודדים לקבלת התרומה; אירוע לציון 110 שנה לבנק בלונדון זכה גם הוא לביקורת ציבורית וביקורת של חברי כנסת; ואפילו פוסט הזדהות ליום השואה שהעלה הבנק לעמוד הפייסבוק הצליח לעורר עליו מחאה אינטרנטית.

      אירועים אלו מדגישים את המתח הרב שבין לאומי לבין הציבור, והם יחייבו את הבנק לנהוג בחוכמה כדי להימנע מלסבך את עצמו במהלכים נוספים בהמשך. בעידן שבו מחאת קוטג' הצליחה להוביל להתפטרותה של זהבית כהן מתנובה, גם רוסק עמינח תצטרך להתייחס ברצינות לעניין החברתי.

      רקפת רוסק עמינח נכנסת ללאומי (TheMarker)
      (TheMarker)

      בנוסף, הבנק מתמודד עם שורה של חקירות המתנהלות בכמה יבשות. אמנם לחקירות לא צפויות להיות השלכות מהותיות על תוצאות הבנק (מעבר לפגיעה התדמיתית), אך מטבען הן עלולות להסיט את תשומת הלב הניהולית ממלאכת העשייה העסקית לכיבוי שריפות בגזרות השונות.

      לאומי מתמודד גם עם בדיקה של רשות ניירות ערך לגבי פרט מטעה שלכאורה ניתן בתשקיף, ברומניה מתמודד הבנק עם חקירה של הרשויות שנפתחה בעקבות תלונה של לקוח שהבנק עיכב לו כספים, ובשווייץ ובארה"ב מתמודד הבנק עם חקירות של רשויות המס בעניין העלמות מס של לקוחות הבנק. כאמור אף לא אחת מהחקירות האלו צפויה לחולל זעזועים בבנק.

      סוגיות לא פשוטות נוספות שבהן רוסק עמינח צפויה לעסוק בהן השנה הן מדיניות ההשקעות הריאליות של הבנק, ובהן אחזקה של 18% בחברה לישראל שבשליטת עידן עופר, 9.8% בחברת הביטוח מגדל, 4.9% בחברת הסלולר פרטנר שבשליטת אילן בן דב ואחזקות נוספות שאינן בתחום הליבה של הבנק. סוגיית האחזקות הריאליות עולה על הפרק לנוכח הצורך לשפר את יחס הלימות ההון, שדורש מהבנק בחינה מחודשת של תחום ההשקעות הריאליות.

      קשרי חברות קרובים

      קשרי החברות הקרובים של רוסק עמינח עם חלק מהלווים הגדולים במשק יאלצו את הבנק לגבש לגביה כללים מיוחדים שיאפשרו לה לנהל פעילות בהיקף של 365 מיליארד שקל ללא חשש של ניגודי עניינים. דובר בנק לאומי סירב אתמול לפרט מהם ההסדרים שהבנק גיבש כדי למנוע חשש לניגודי עניינים.

      בשל היותה ידידה אישית של עידן עופר, רוסק עמינח לא תוכל להיות מעורבת בקבלת החלטות לגבי המשך האחזקה של לאומי בחברה לישראל בשווי נוכחי של 3.4 מיליארד שקל. לאחר שמניית החברה לישראל איבדה ב-12 החודשים האחרונים כ-40%, נראה כי בלאומי פיספסו הזדמנות לממש חלק מהאחזקה הרשומה בספריה במחירים היסטוריים, ובכך לשפר את הרווחיות הירודה.

      הבנק גם יזדקק לבחון אם קיימת הצדקה להמשך אחזקה בנציגויותיו בעולם, שלא תמיד מצדיקות עצמן מבחינה כלכלית. ואולם ברמה היומיומית, המצב הכלכלי המאתגר בעולם כמו בישראל צפוי להציב אתגר לא פשוט לרוסק עמינח. למרות התדמית שיצרה לעצמה רוסק עמינח כמנהלת אשראי העסקי המצליחה במערכת הבנקאות, גם היא וגם המחליף שלה יצטרכו להתמודד עם כמה תיקים לא פשוטים שעלולים ליצור סדקים בתיק האשראי.

      כך, למשל, חוב מאתגר שעמו תצטרך רוסק עמינח להתמודד הוא הלוואה של כ-500 מיליון שקל שלאומי נתן ומיחזר במהלך השנים האחרונות לחברת גנדן הולדינגס (החברה האם של אי.די.בי אחזקות) שבשליטת נוחי דנקנר ומשפחתו.

      החובות של גנדן הולדינגס ללאומי מסתכמים ב-400-500 מיליון שקל. נכון לדיווח האחרון, כנגד חוב זה שיעבדה גנדן 30.7% מהמניות של אי.די.בי אחזקות, ששווי השוק שלהן הוא 390 מיליון שקל, ולא ידוע אם ניתנו ללאומי ביטחונות נוספים. כיום יש לאי.די.בי אחזקות גירעון של לפחות 800 מיליון שקל בהון עצמי.

      במצב כזה ובהנחה שרוסק עמינח לא תדרוש פירעון מיידי של החוב, מלבד לנסות ולקבל ביטחונות נוספים, לבנק לא נותר הרבה מה לעשות, אלא לקוות שאי.די.בי תתאושש כך שלא יהיה צורך בהפרשות לחובות מסופקים. בלאומי מסרבים להתייחס לנושא, אבל אומרים כי בבנק "מרגישים בנוח" עם האשראי של גנדן, ומדגישים כי מדובר בסכום שאינו מאיים על איתנותו של הבנק.

      טייקון נוסף שעלול לגרום לכאבי ראש לרוסק עמינח הוא יצחק תשובה. יתרת האשראי של לאומי לחברת דלק נדל"ן הכושלת שבשליטתו נאמדת ב-244 מיליון שקל, וכפי שזה נראה הביטחונות שמחזיק לאומי עלולים שלא להספיק והבנק עלול לבצע הפרשות נוספות שהיקפן הכולל (כולל הפרשות בעבר) עשוי להגיע ל-100-150 מיליון שקל.

      לקוחות נוספים "ידועים" באגף אשראים מיוחדים של לאומי הם רוני אלרואי (חתנו של תשובה), שקבוצת קמן אחזקות שבשליטתו חייבת ללאומי כ-100 מיליון שקל (חלק ניכר מהחוב כבר נמחק לפי הערכות); ואילן בן דב, בעל השליטה בחברת טאו תשואות.

      רוסק עמינח אמנם הצליחה במהלך המשבר של 2008-2009 לגבות מטאו חוב של יותר ממיליארד שקל, אך עדיין לטאו יש חוב כלפי לאומי בסך כ-150 מיליון שקל. החוב אמנם מגובה בביטחונות, אך במסגרת ההסדר עם בעלי האג"ח לאומי נאלץ לפרוס חצי מהחוב לתקופה ארוכה יותר.

      רוסק עמינח תצטרך גם לקבל החלטות לגבי המשך האחזקה של לאומי (5%) בחברת התקשורת פרטנר (שאף היא בשליטת בן דב), שבעקבות ירידת מנייתה נאלץ לאומי לבצע מחיקה של 239 מיליון שקל ב-2011. לאומי השקיע בפרטנר ב-2009 יותר מ-500 מיליון שקל, וכפי שזה היה נראה בבנק טעו כשהתמהמו ולא מימשו אחזקה זו לפני השינויים הרגולאטוריים שחלו בענף התקשורת וההסתבכות של בן דב עם טאו. כעת בלאומי ימתינו עד שתתברר זהות הקונה החדש בפרטנר.

      בינתיים המקורבים ללאומי טוענים כי לבנק יש מספיק ביטחונות חזקים בגין מימון מחדש של כ-2.5 מיליארד שקל שלאומי הוביל ב-2011 לחברה הייעודית שדרכה מחזיקים קרן איפקס ומבטח שמיר בשליטה בקונצרן המזון תנובה.

      ואולם אם הביצועים של תנובה ימשיכו להיחלש והחברה תצטרך לבצע השקעות חדשות, ייתכן שלאומי ידרוש לחזק את הביטחונות. מדובר ברשימה חלקית שייתכן כי תגדל בעתיד הקרוב. היתרון של רוסק הוא שחלק גדול מהאשראים האלו היא מכירה מקרוב, כי היא זו שטיפלה בהם.