דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג') עוסק בהרחבה בחשש לניגודי העניינים בבנק ישראל וברשות ני"ע כתוצאה מהעסקתו של יועץ התקשורת זמיר דחבש, בעליה של חברת יחסי הציבור שלום תל אביב. דחבש ייעץ במקביל לשני הרגולטורים ולגופים עסקיים הכפופים לרגולטורים אלו.
בדו"ח המבקר נכתב כי "נסיבות שבהן הגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותיו של אותו היועץ יכולות ליצור פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח למפוקח ולהעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי".
מעבר לכך נכתב בדו"ח המבקר כי ניגודי עניינים עלולים להיווצר גם בין בנק ישראל לבין רשות ני"ע "מאחר שלא תמיד מטרותיהם עולות בקנה אחד. כך למשל, חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות שעליה אמונה הרשות עלולה לפגוע בעת מצבים קיצוניים ביציבות המערכת הבנקאית, שעליה אמון הבנק".
דחבש משמש כיועץ תקשורת של בנק ישראל מתחילת 2006 בתמורה ל-23.35 אלף שקל לחודש. לרשות ני"ע ייעץ דחבש מתחילת 2009 ועד למועד פרישתו של יו"ר הרשות לשעבר, פרופ' זהר גושן, במאי 2011. הרשות העסיקה את דחבש כיועץ בתמורה ל-15.4 שקל בחודש. שני הגופים התקשרו עם דחבש ללא מכרז, בנימוק כי מדובר ב"יחסי אמון מיוחדים". מבקר המדינה לא קיבל טיעון זה והעיר לבנק ישראל ולרשות ני"ע.
בין הגופים המפוקחים על ידי בנק ישראל שהעסיקו את דחבש כיועץ תקשורת ניתן למנות את חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד וענקית הבנקאות הבריטית ברקליס, שקיבלה בחודש אוגוסט האחרון רשיון לנהל פעילות בנקאית בישראל והיתר לפתיחת סניף בישראל. לאחר שברקליס קיבל היתר מבנק ישראל, הפסיק דחבש לייעץ למחלקת הפיקוח על הבנקים, אולם הוא ממשיך לייעץ לבנק ישראל.
בין הגופים המפוקחים על ידי רשות ני"ע שהעסיקו את דחבש כיועץ ניתן למנות את בית ההשקעות IBI, חברת דלק אנרגיה מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, החברות טאו סאני וסקיילקס שבשליטת אילן בן דב, עיתון מעריב (נסחר בבורסה כחברה ציבורית ועל כן כפוף לפיקוח של ראשות ני"ע) וחברת פריגו. משרד שלום תל אביב מייעץ גם לאיקאה ישראל שבבעלות מתיו ברונפמן. ברונפמן נמנה על בעלי השליטה בבנק דיסקונט שכפוף לפיקוח של בנק ישראל.
עם סיום כהונתו של זהר גושן כיו"ר רשות ני"ע סיים גם דחבש את עבודתו כיועץ תקשורת של הרשות. כיום, מעסיקה רשות ני"ע את חברת יחסי הציבור רובינס שטינמץ אשר גם לה לקוחות המפוקחים על ידי רשות ני"ע.
דו"ח המבקר מצטט מתוך מסמכי בנק ישראל לעניין חידוש ההתקשרות עם דחבש בשנת 2008. במסמכים אלו נכתב כי דחבש "שותף בשנתיים האחרונות לנושאים הרגישים ביותר בבנק וזוכה לאמונם של הנגיד, המנכ"ל, המפקח על הבנקים, ראש המטה לנגיד, הדובר, ובכירי הבנק עימם הוא עובד". עוד נכתב במסמכי ההתקשרות כי "יכולתו של היועץ להתמודד בהצלחה עם מצבים מורכבים, עם מצבי משבר ועם מגוון הנושאים הרחב שבהם עוסק הבנק, גם הם טעמים להגדירו כספק יחיד".
אולם, בניגוד לעמדת בנק ישראל, מבקר המדינה סבר כי לא היה מקום כי בנק ישראל יגדיר את דחבש כספק יחיד. "לדעת משרד מבקר המדינה, אין די בנימוקים שלעיל לבסס התקשרות זו ולהצדיקה בהנמקה של ספק יחיד, ולמעשה השימוש שנעשה בתקנה זו אינו תקין".
פרופ' זהר גושן, יו"ר רשות ני"ע לשעבר, השיב גם הוא לביקורת מצד מבקר המדינה ואמר כי "אין זה ראוי לציין רק את החשש לניגוד עניינים כשיקול מכריע בהחלטה, ולהתעלם הן מהיתרונות של אותו יועץ, והן מהחסרונות של האלטרנטיבות. גם במקרה זה, בהינתן הפתרון שנמצא לבעיית ניגוד העניינים, והפיקוח השוטף שנעשה ברמת היו"ר, השימוש ביועץ החיצוני לצד הדובר הפנימי הסב לרשות יתרונות עצומים ואפשר להגשים יעדים חשובים בתוכנית העבודה של הרשות. אכן, במהלך כל תקופת עבודתו לא נתגלתה ולו בעיה אחת שנבעה מקיומו של ניגוד עניינים תיאורטי זה".
בעוד שבנק ישראל החל ב-2009 לתעד את עבודתו של דחבש וקיים מדי תקופה דיון בנושאים הנוגעים לעבודתו של דחבש, הרי שברשות ני"ע לא נמצא כל תיעוד לגבי התחומים שבהם הועסק. יו"ר הרשות דאז הסביר לנציגי משרד מבקר המדינה כי "מאחר שיועץ התקשורת עבד לפי תכנית עבודה שנתית עם יעדים, ומאחר שהוא אישית עבד באופן שוטף עם יועץ התקשורת, הוא ניהל גם בקרה על כך שהיועץ לא יעמוד במצב של ניגוד עניינים מול הרשות, וכי לא נמצא מקרה שבו היועץ פעל תוך ניגוד עניינים". אולם הסבר זה לא היה מקובל על מבקר המדינה שציין כי "משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי נוכח החשש לניגוד עניינים, היה מקום שהיא תמסד מנגנון פיקוח ובקרה שוטף על עבודתו של היועץ ובכלל זה תיעוד שיטתי על מנת לאפשר פיקוח על כך שהיועץ יעמוד בהסדר לניגוד העניינים שעליו חתם. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה, על מנת להבטיח התנהלות ציבורית תקינה.
בתגובה לביקורת זו הרשות מסרה כי "הרשות דורשת מהיועץ האסטרטגי-תקשורתי הנוכחי לדווח בכתב, באופן שוטף, על הנושאים בהם הינו מטפל. כמו כן, הונחתה הדוברת החדשה של הרשות לתעד בנוהל את חלוקת תחומי הפעילות בינה לבין היועץ ולפרט נושאים אלו בכתב".
ממשרדו של זמיר דחבש נמסר בתגובה כי "שלום תל-אביב לא פעלה ולא פועלת בניגוד עניינים. דו"ח המבקר אינו מציין שפעולה כזו התרחשה בפועל, וכל התייחסותו היא לחשש תיאורטי בלבד. החברה פעלה בשקיפות מלאה מול רשות ני"ע ותמשיך לפעול כך עם בנק ישראל, תוך שהיא ממשיכה ליישם מנגנון ברור למניעת ניגוד עניינים בין כל לקוחותיה".
דו"ח המבקר: חשש לניגוד אינטרסים בבנק ישראל
סיון איזסקו
1.5.2012 / 16:16