בעקבות דו"ח ההאזנות: "מרדוק מחוסל בבריטניה"

"רופרט מרדוק מחוסל בבריטניה כמו שקונרד בלאק ורוברט מקסוול חוסלו לפניו" - כך כתב פרשן המדיה של "גרדיאן" מייקל וולף, בתגובה לדו"ח הפרלמנטרי הקשה שבו נאמר בריש גלי: "מרדוק איננו אדם הראוי לנהל תאגיד בינלאומי גדול".

מרדוק הוא הבעלים והמנכ"ל של חברת המדיה ניוז קורפ . חטיבת העיתונות שלה, ניוז אינטרנשיונל, היתה אחראית לסדרה של האזנות סתר בבריטניה, לא רק לידוענים כמו יו גרנט, ראשי ממשלות ופוליטיקאים, כי אם לקורבנות מלחמה ופשעים. הפרשייה התפוצצה בשנה שעברה בעזרת חשיפה של "גרדיאן". הדו"ח הפרלמנטרי הוא חלק מחקירה נרחבת בנוגע לשימוש באמצעים לא חוקיים בעיתונות הבריטית, שבמהלכה נחשפה השפעתו המעוררת אימה של מרדוק על מנהיגי בריטניה, ועל טובות ההנאה העסקיות שהם הרעיפו עליו בתמורה לתמיכה של אמצעי התקשורת שלו בהם. ההאשמה העיקרית בדו"ח שפורסם ביום שלישי היא שמרדוק היה עיוור במכוון לפשעים שהתבצעו בחברה בניהולו. במילים בריטיות מנומסות נאמר בעצם שמרדוק ידע מה קורה, ואין ספק שהוא אישר את ההאזנות.

הדו"ח של הוועדה עשוי להיראות בעיקרו כעניין פורמלי, שלא ייגע בעסקיו של מרדוק. לוועדות של הפרלמנט אין הסמכויות הניהוליות שיש לוועדות של הקונגרס האמריקאי. למסקנות אין משקל משפטי. מניות ניוז קורפ ובריטיש סקיי של מרדוק הגיבו באדישות רבה לחדשות, אולם אין ספק שמדובר בצומת דרכים מאוד קריטי וחריג עבור מרדוק. הטייקון, שנהנה מחסינות יוצאת דופן במשך עשרות שנים, נמצא תחת התקפה גלויה שפוגעת קשות במוניטין שלו ומסכנת את הירושה שלה מחכים ילדיו.

לפני פרוץ הפרשייה, מרדוק התעתד להשתלט במלואה על בריטיש סקיי, רשת הטלוויזיה בלוויין שנהפכה לשדרנית הטלוויזיה הדומיננטית בבריטניה. עם ההשתלטות, היה מרדוק מחזיק בכיסו את כל שוק התקשורת הבריטי הענקי והחשוב, כיוון שסקיי היתה מאפשרת לו גישה לקהל שבוי של עיתונים ואתרי אינטרנט. הוא היה יכול לחסל יריבים רבים בתחומי תקשורת מגוונים. ייתכן שאין זה מקרה ש"גרדיאן" התאמץ כל כך לחשוף את הפרשייה במועד סמוך כל כך להחלטה של הרגולטור על מכירת סקיי – שהתבטלה כמובן בעקבות הגילויים.

האם מרדוק אכן מחוסל? אם החלטת הוועדה תגרום לכך שרשיונה של ניוז קורפ לשדר בבריטניה ייפסל, העסקים של מרדוק בבריטניה יצטמצמו מאוד, במיוחד לנוכח העובדה שהחקירה הנוכחית עלולה לפגוע גם בעסקי העיתונים שלו.

בנו של מרדוק, ג'יימס, כבר התפטר מדירקטוריון בריטיש סקיי. המרדוקים מרחיקים את עצמם מהחברה ועלולים להיאלץ לוותר על הבעלות שכבר יש להם בה. את הבעלות בניוז קורפ הם חישקו באמצעות מבנה מניות שמעניק להם אחוז גדול של מניות שליטה. אולם הסכנה היא שבארה"ב רשיונות השידור בטלוויזיה שיש להם עלולים להיפסל בגלל התעלולים שלהם בבריטניה, וכך גם באוסטרליה.

קונרד בלאק היה חבר בית הלורדים בבריטניה והמוציא לאור של "דיילי טלגרף" (וגם "ג'רוזלם פוסט" במשך תקופה מסוימת). הוא הורשע בהונאה ונגזר עליו עונש מאסר, שאת חלקו ריצה. רוברט מקסוול היה המוציא לאור של "דיילי מירור" והבעלים של אימפריית מדיה נרחבת, שכללה חצי ממניות MTV אירופה, ואפילו היה הבעלים של משחק המחשב טטריס. גם מקסוול קיבל תעודה נכשלת מידי משרד המסחר והתעשייה של בריטניה, שקבע כי "אינו אדם שניתן לסמוך עליו להיות מנהל אמין של חברה ציבורית". מקסוול מת בנסיבות חשודות בנפילה מהיאכטה שלו, והאימפריה שלו קרסה תוך זמן קצר, עם חשיפתן של בעיות פיננסיות רבות.

רופרט מרדוק חזק, עשיר וגדול בהרבה משני האנשים הללו, אולם ההשוואה היא בלתי נמנעת. כדברי האימרה באנגלית, ככל שאתה עולה גבוה יותר, הנפילה שלך גדולה יותר.

עוד על פרשת מרדוק:

הפרלמנט הבריטי: "מרדוק לא ראוי לנהל חברה"
ב"סקיי" הודו: פרצנו לתיבות מיילים