פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הטבות מס לתורמים – החלשים דורשים שינוי

      בהשוואה לעולם ישראל מערימה קשיים על תרומות לארגוני החברה האזרחית. ד"ר ניסן לימור סבור כי על המדינה לשפר את הטבות המס אותן היא מעניקה לתורמים

      מדינות נוהגות לתת הטבת מס לארגוני החברה האזרחית כדי לעודד את פעילותם כספקי שירותים חברתיים. הסדרי המס, הניתנים לארגונים ולתורמיהם, נועדו להעמיד משאבים אזרחיים לפעילויותם לתועלת הציבור. ישראל אינה שונה בעניין זה וקיים הסדר בדין באשר להטבות מס לארגונים ולתורמיהם. עם זאת, ההסדר הקיים בישראל שונה ממדינות אחרות ומידת התמרוץ בו נמוכה. נבקש לבחון את השונות, משמעותה והסדרים חילופיים אפשריים. ההסדר הנוהג בישראל מתבסס על שני סעיפים בפקודת מס הכנסה: סעיף 9 (2) – המקנה לארגון המוכר כ 'מוסד ציבורי' פטור ממס מהכנסות שאינן מעסק וסעיף 46 – מאפשר לתורם, שתרם למוסד ציבורי להנות מזיכוי מס.

      החוק וההוראות בישראל אינם מקנים את זכות ההטבה לתורם בשל מעמדו של הארגון כ'מוסד ציבורי', כי אם, מתנים זאת בקבלת אישור נוסף. קרי – הליך דו – שלבי: תחילה על הארגון להיות מוכר כ'מוסד ציבורי' (לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה), ובנוסף, עליו לקבל אישור לעניין סעיף 46, מוועדת הכספים של הכנסת. הליך שיוצר שני סוגי 'מוסד ציבורי' – זה הנהנה מיכולת להעניק הטבת מס לתורמיו וזה שאינו. ההחלטה לגבי מי ייהנה ומי לאו, נתונה בידי ועדת הכספים. התניה של גוף פוליטי, אינה מקובלת בעולם.

      33000 עמותות רשומות

      כיום, רשומות כ- 33,000 עמותות, אולם, רק לכ- 4,500 מהן יש אישור על פי סעיף 46. כלומר, רק לכ- 14% מהן יש מעמד המקנה לתורמיהם הטבת מס. גם אם ננכה את הארגונים הבלתי פעילים, עדיין נקבל תת – אוכלוסייה, חלקית וקטנה ביחס לכלל הארגונים, שתורמיהם ייהנו מהטבת מס.

      נציין את סוגיית היחסים בין כספי הציבור לכספי תרומות. יש הטוענים כי קיים מתאם בין השניים. מחקרים שנעשו לא הצליחו להוכיח את מהות הקשר, את הגורמים המשפיעים או את מידת ההשפעה ההדדית, אם בכלל. במחקר שערכה אסנת חזן (חזן, 2010), נמצא כי בעוד שמדיניות המס בישראל, כפי שהיא משתקפת מהסדרי הטבות המס לתורמים, הייתה אפקטיבית לגבי גידול בהיקף התרומות של תורמים שכבר תרמו בעבר, אותה מדיניות לא הייתה אפקטיבית לתמרץ כניסת תורמים חדשים. לכן המדיניות הקיימת וההסדרים אין בהם כדי למשוך תורמים נוספים ולהגדיל את הנתינה.

      כאמור, מדינות בעולם נוהגות לתת הטבת מס בגין תרומות לארגוני צדקה מתוך הכרה בחיוניות מפעלי הצדקה שארגונים אזרחיים ודתיים, מקיימים לתועלת החברה והמדינה. מתן הטבת מס מעוגן בחוקי המס, בכל מדינה ושיטתה. הטבת מס אינה נתפסת כמענק עקיף לארגון מסוים, כי אם, חלק מסיועה של מדינה לפיתוח ולעידוד החברה האזרחית והמגזר השלישי. מענק שוקל כמובן על תקציב הממשל.

      הטבות מס לתורמים הן שדה נרחב, הנחלק בחוקי המס של המדינות השונות לסוגי תורמים, תוך הבחנה בין תורם פרטי לתורם מוסדי. חוקי המס מתבססים על גישה כלכלית המניחה כי אדם פועל באופן רציונלי ולפיכך, היקף נתינתו תלוי בעלותה. הטבות מס מכוונות לשני מישורי השפעה: ראשון – על ידי מתן הטבת מס, הממשלה 'מוזילה' את מחיר התרומה לפרט. שני – הטבות מס מגדילות את ההכנסה הפנויה ומאפשרת לפרט להגדיל את נתינתו. שילוב נכון של שני משפיעים אלה, יכול להניב את התוצאה היעילה. חובה לבצע את השינוי בישראל במהירות למען התורמים ובעיקר עבור הנתרמים הזכאים לסיוע בכבוד גם אם בחלקו אינו מתקציב המדינה.

      ד"ר ניסן לימור, ראש המכון לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים – אור יהודה. עמית מחקר בכיר מכון ואן ליר.