יזם הנדל"ן חנן מור, הבונה כעת כ-1,200 דירות ברחבי המדינה, מודאג מריבוי המקרים שבהם הוא נאלץ לדחות את מועד מסירת הדירות לרוכשים. "אני מחפש בנרות הנדסאים, שישמשו אצלי מנהלי עבודה ואחראים על ביצוע פרויקטים, כדי לנסות להדביק את האיחורים בהשלמת בניית הדירות, המגיעים עד 20% ממשך הבנייה המוסכם. אבל המשימה כמעט בלתי אפשרית", הוא מתלונן.
מור מספר כי הוא זקוק כרגע ל-20 מנהלי עבודה, אך אינו מצליח לאייש את המשרות האלה בשום דרך. מודעות באינטרנט ובעיתונות המודפסת או קשרים חברתיים אינם עוזרים. "פשוט אין להשיג", הוא אומר, "הלקוחות שלי מפסידים, אני מפסיד, המשק מפסיד". הפתרון הדחוק של מור: הצבת אנשים שעל פי מקצועם אינם הנדסאים, כמו למשל בנאים, כדי לצמצם את החריגה בלוחות הזמנים.
גם בחברות ההיי-טק המחסור בהנדסאים אקוטי. "על כל מהנדס צריך ארבעה הנדסאים ועוד עשרה טכנאים, אך בעוד שמהנדס אפשר להשיג בקלות - בכל הנוגע להנדסאים או לטכנאים המצב שונה", אומר יצחק סמואל, מנכ"ל EIM, המייצרת מערכות ללוחמה אלקטרונית. "המחסור מאלץ אותי להעסיק מהנדס בתפקיד שמיועד להנדסאי, אף ששכרו גבוה ב-30%, וזה מייקר את מוצרי החברה". עוד מספר סמואל כי בעבר העסיק מהנדסים עולים מממדינות בריה"מ לשעבר, בתפקידים ובמשכורות של הנדסאים, אלא שעובדים אלה הזדקנו ופרשו לגמלאות, והמחסור בהנדסאים שוב גבר.
כמה הנדסאים חסרים במשק? תלוי את מי שואלים. במשרד האוצר מצביעים על מחסור "נסבל" של 2,500 הנדסאים, בהתאחדות התעשיינים מדברים על מחסור בכ-3,500 הנדסאים, והמכללות הטכנולוגיות נוקבות במספר כפול - 7,000. האמת נמצאת כנראה איפשהו באמצע, אך ברור כי מדובר במגמת גידול במחסור ומעסיקים רבים מתריעים כי בקרוב לא תהיה ברירה, אלא לחפש פתרונות מעבר לים ולהזמין לכאן הנדסאים זרים.
המכללות בסכנת סגירה
באחרונה החריף הוויכוח בסוגיית המחסור בהנדסאים, ונוצר עימות חזיתי בין פורום המכללות הטכנולוגיות, המאגד 60 מכללות בישראל, למשרד האוצר. בסדרת מודעות בעיתונות ותשדירי רדיו שפירסם הפורום, הוא מאשים את האוצר באפליה לרעה של סטודנטים להנדסאות על פני סטודנטים במקצועות אחרים, באמצעות סבסוד נמוך יותר של לימודיהם.
"השתתפות המדינה עבור סטודנט למוסיקה מגיעה ל-40 אלף שקל בשנה, לסטודנט לספרות - כ-23 אלף שקל, ולסטודנט הנדסאי הסבסוד הוא רק 7,000 שקל בשנה", אומרת יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות, ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב, העומדת בראש המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה באריאל. לדבריה, הפער גדול אף יותר, מכיוון שהתקצוב הממשלתי הנמוך לסטודנט הנדסאי נקבע למרות העובדה שהוא מחויב ללמוד 1,100 שעות בשנה, לעומת 896 שעות שלומד סטודנט לספרות ופילוסופיה, 840 שעות שלומד סטודנט למוסיקה ו-770 שעות בלבד שלהן מחויב סטודנט לעיצוב.
"נוצר פה אבסורד", טוענת פנחסי-אדיב. "אנו זקוקים למרצים טובים, לציוד עזר ולכיתות מרווחות ולא צפופות. אי אפשר לעמוד בסטנדרטים האלה, כשהמכללות מתוקצבות בסכומים של 7,500 שקל בלבד לסטודנט. עם כל הכבוד, סטודנטים למדעי הרוח תורמים לתוצר במשק אפס עם סיום לימודיהם, לעומת תרומה משמעותית מצד הנדסאים. עקב התקצוב הנמוך בצורה שערורייתית, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע נמצאת בסכנת סגירה ומכללות אחרות נמצאות בקשיים כספיים. בעצם, אין כיום מכללה שאינה נמצאת בסכנה בטווח המיידי או הבינוני".
פנחסי-אדיב רומזת שקיימת בעיה ברמת המרצים במכללות להנדסאים, הקשורה לסבסוד הנמוך של המכללות. לדבריה, שכרו של מרצה במערכת האקדמית נע בין 250 ל-350 שקל בשעה, בעוד שמרצה במכללות (שאינן נחשבות למערכת אקדמית) משתכר 100-120 שקל בשעה, "כי פשוט אין לנו כסף כדי לשלם לו יותר. וכשאין לך תקציב ראוי, איזה מרצה תשכור? כשבא אלי מרצה ומבקש תוספת שכר לכיסוי הוצאות הדלק שלו, אני משפילה מבט ודוחה את בקשתו. זו הרגשה נוראה, כי אני יודעת שאותו מרצה נותן את הנשמה".
במשרד האוצר הדברים נשמעים אחרת לגמרי. הבעיה, כך אומרים שם, אינה נובעת מגובה הסבסוד, אלא מהעיתוי והתנאים להענקתו. הסבסוד ניתן למכללות, כמו גם למוסדות האקדמיים, לפי מספר הסטודנטים המסיימים את לימודיהם. פה יוצא המרצע מן השק: מסתבר שהפער בין מספר הסטודנטים להנדסאות, לבין אלה המשלימים יותר משנתיים של לימודים וזוכים בדיפלומה - אדיר. בדו"ח מ-2008 ציין מבקר המדינה שפחות מ-40% מהסטודנטים להנדסאות מסיימים את לימודיהם. מאז, מודים באוצר - וגם במכללות - המצב לא השתנה.
פנחסי-אדיב מציעה כמה הסברים לכך שהסטודנטים להנדסאות אינם משיגים את הדיפלומה. "כדי להגיע לדיפלומה, על הסטודנט לעבור ארבע בחינות של משרד התמ"ת, שהמרצים שלנו אינם משתתפים בכתיבתן - זאת שלא כמו במערכת האקדמית, שבה אין בחינה חיצונית. מדובר בבחינות קשות מאוד", היא אומרת. "הסטודנט נדרש גם לבצע פרויקט גמר מתיש באחד מתחומי הלימוד, כמו עיצוב או רובוטיקה". סיבה נוספת, לדבריה, היא שהסטודנטים פשוט נחטפים על ידי מקומות העבודה, המשוועים להנדסאים, כבר במהלך שנת הלימודים השנייה. "במיוחד מבוקשים סטודנטים בענפי האלקטרוניקה, הביו-טכנולוגיה, התקשורת, והקולנוע".
באוצר לא מקבלים את ההסברים האלה. "אם בקושי 40% מקבלים את הדיפלומה, ויש מכללות שבהן שרק 20% מהסטודנטים מסיימים את לימודיהם, אין סיבה לבזבז כספי ציבור", אומר בכיר באגף התקציבים. "אם כל כך הרבה סטודנטים נושרים, אז אחת מהשתיים - או שהדרישות מהסטודנטים אינן הגיוניות, או שהסטודנט יכול להיפלט לאחר שנה וחצי של לימודים וללכת לעבוד בתעשייה, כי הוא מספיק מוכשר. "אולי הרפורמה צריכה להיות סגירת חלק מהמכללות".
משרד התמ"ת מציע כפשרה לתקצב את המכללות לפי מספר הסטודנטים הניגשים לאחת מתוך ארבע בחינות הגמר החיצוניות. שינוי כזה יגדיל את התקצוב הניתן ל-19 אלף שקל לסטודנט. התמ"ת פנה באחרונה לאוצר בדרישה לתוספת תקציב של 200 מיליון שקל לטובת הכשרת הנדסאים. בשבועות הקרובים צפויה ההכרעה בנושא.
מי צריך את התעודה?
רחל, בת 24 מחיפה, היא אחת מסטודנטים רבים להנדסאות שאינם מצוידים בדיפלומה אך עושים חיל בתעשייה. "לא רק שוויתרתי על הדיפלומה, אלא גם על אחת מבחינות הגמר של משרד התמ"ת", היא מספרת. "כשנכנסתי לאתר האינטרנט של חברה בתחום האנרגיה המחפשת הנדסאים, לא היססתי לרגע. אני זקוקה להכנסה קבועה, מכיוון שאני מתכננת להקים משפחה.
"שלחתי לחברה קורות חיים וכעבור יומיים זומנתי לראיון עבודה. בשבוע שלאחר מכן כבר שובצתי לעבודה, בצמוד למהנדס הראשי של החברה. אני משתכרת יותר מ-10,000 שקל בחודש, בשעה שחברתי, שהחלה לעבוד במשרד עורכי דין, משתכרת פחות ממחצית שכרי. באשר ליתר בחינות הגמר ולדיפלומה - אולי במשך השנים הבאות אשלים את חובותי אלה. ואולי לא".
דני כפרי, תושב ערד בן 39, הוא סטודנט שנה שנייה במכללת באר שבע. אף שטרם השלים את לימודיו, הוא מועסק כבר שנתיים במפעלי ים המלח כלבורנט, תפקיד שאמור להיות מאויש בידי הנדסאי. "ככה זה כשקיים מחסור כרוני בהנדסאים", הוא מסביר.
לדבריו, לנוכח המצוקה, מפעלים נאלצים להפקיד תפקידים המיועדים להנדסאים בידי עובדים אחרים. יש חברות, כמו טבע, שקולטות אקדמאים מכל התחומים, ועושות להם הסבה לתפקיד הנדסאי כימיה. "הסבסוד הנמוך של מכללות ההנדסאים רק מחריף את בעיית המחסור", אומר כפרי. "אני מקווה שהקדמת הבחירות לא תפגע במאבק המכללות לשינוי שיטת חישוב הסבסוד. בקיץ הקרוב נהיה חלק מהמחאה החברתית".