החששות מגידול חד בגירעון, שדחפו את הממשלה להקדמת הבחירות, מתבררים היום כנכונים. הגירעון של אפריל עשוי להגיע לרמה של 2.6 מיליארד שקל, קפיצה חדה בהשוואה לגירעון של מיליארד שקל באפריל בשנה שעברה ו-1.1 מיליארד שקל באפריל 2010 - כך עולה מאומדנים שפירסם היום החשב הכללי באוצר. עם זאת, מדובר בגירעון נמוך מהערכות כלכלנים שצפו גירעון של יותר מ-3 מיליארד שקל באפריל.
הגירעון הגבוה באפריל מביא את הגירעון המצטבר מתחילת השנה לרמה של 3.6 מיליארד שקל. לכאורה, מדובר בגירעון נמוך יחסית שיאפשר עמידה ביעד הגירעון השנתי של 18.4 מיליארד שקל. אם היקף הגירעון יישמר ברמה דומה גם בשמונת החודשים הנותרים של השנה, יסתכם הגירעון השנתי בכ-11 מיליארד שקל.
אולם, אם לוקחים בחשבון את ההכנסות החד פעמיות ממסים בינואר, שנבעו מהקדמת תשלומים על רקע העלאות המס עליהן החליטה הממשלה והסתכמו בכ-5 מיליארד שקל, מדובר על קפיצה בגירעון הממשלתי מתחילת השנה. ללא הכנסות חד פעמיות אלה, היה הגירעון מתחילת השנה 8.6 מיליארד שקל, שבמונחים שנתיים מסתכם לגירעון של 26 מיליארד שקל.
העלייה שנרשמה בגירעון נובע מגידול בצד ההוצאות וירידה בהכנסות ממסים (בניכוי הכנסות חד פעמיות). מתחילת השנה, הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה בכ-70.5 מיליארד שקל, גידול של 9% לעומת 64.6 מיליארד שלק בתקופה המקבילה אשתקד. גביית המסים מתחילת השנה הסתכמה ב-74.7 מיליארד שקל או כ-70 מיליארד שקל בניכוי ההכנסות פעמיות לעומת 72.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הקדמת הבחירות, מעריכים כלכלנים, תביא לשיפור במשמעת התקציבית של הממשלה ותאפשר לה להתמודד בצורה טובה יותר עם הגירעון התופח. זו אולי הסיבה לכך שהגידול בגירעון לא בא לידי ביטוי בפעילות המימונית של הממשלה. באפריל נרשם גיוס הון נטו שלילי בהיקף כולל של כ-3.1 מיליארד שקל, רובו ככולו מקומי. כלומר, היקף הגיוסים של הממשלה בשוק ההון היה נמוך ביותר מ-3 מיליארד שקל מהיקף הפדיונות. מגמה זה צפויה להימשך גם במאי עם פדיון נטו של כ-2 מיליארד שקל נוספים.
ירידה במיסי מקרקעין; עליה במע"מ על יבוא
היקף המסים שגבתה הממשלה באפריל נותר ללא שינוי ביחס לאפריל בשנה שעברה והסתכם בקרוב ל-17 מיליארד שקל. ירידה משמעותית במיוחד בהיקף הגביה נרשמה במסי מקרקעין (-36%-) שהיו נמוכים ב-200 מיליון שקל ביחס לשנה שעברה. אובדן ההכנסות קוזז בירידה בהיקף דומה בהחזרי מס הכנסה.
במקביל, בתחום המסים העקיפים נרשמה ירידה חדה יחסית של 3% בגביית המע"מ, המהווה סעיף ההכנסה הגדול ביותר. סעיף המע"מ המקומי צנח בשיעור חד של 5% ואילו המע"מ על מוצרי יבוא דווקא צמח ב-17%