רגע לפני התרגיל: הממשלה דחתה הצעה להגדלת היצע הדיור הציבורי

יוזמה של שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס להגדלת מאגר הדיור הציבורי טורפדה אמש בישיבת הממשלה, כאשר הממשלה דחתה את הצעת החוק שהעלה אטיאס, לפיה 5% מכלל הדירות שייבנו בכל פרויקט שיוקם על קרקעות מדינה ייועדו לדיור ציבורי. יש לציין כי ההצעה הועלתה בטרם נודע כי לא יתקיימו בחירות.

ההצעה הובאה לשולחן הממשלה על רקע מצוקה חריפה בתחום כתוצאה ממחסור חמור בדירות לדיור הציבורי. על פי נתוני משרד השיכון, כיום ישנן כ-2,400 משפחות זכאיות אשר טרם שוכנו. בין הזכאיות אימהות חד הוריות, נכים וקשישים.

השר אטיאס זועם על דחיית הצעתו, ובתגובה שנמסרה מטעמו נאמר כי "שרי הליכוד בלחץ". אטיאס עצמו אמר כי "ש"ס היא היחידה שנאבקת בממשלה למען הדיור הציבורי והשכבות החלשות", וציין כי "לצערי שרי הליכוד הפנו עורף לחלשים ביותר בחברה ועשו יד אחת עם משרד האוצר כדי לחסל את הדיר הציבורי בישראל. בכוונתי להמשיך להאבק כדי להעביר החלטה צודקת זו".

סמנכ"ל חברת עמידר, המנהלת את מרבית דירות הדיור הציבורי בישראל, ערן כהן, אמר בתגובה להחלטת הממשלה כי "כחברה הלאומית לשיכון אנו מצרים על ההחלטה שלא לקבל את תכנית השר אטיאס. למרות החלטת הממשלה החשובה על הגדלת הסיוע בשר דירה, יש לזכור שאלפי משפחות זכאיות ממתינות עדיין לדיור ציבורי. נחלנו בעבר אכזבה מוועדת טרטנברג וכעת נדחתה גם תכנית אטיאס, אך אנו מקווים כי בעתיד הכנסת והממשלה ימצאו את הדרך להגדיל את מלאי הדירות ולהחזיר את הדיור הציבורי בישראל למקומו הראוי".

בקואליציה לדיור בר השגה (שורה של ארגונים שהתאגדו למען מטרה זו) זעמו על החלטת הממשלה, אותה הגדירו כ"מבישה". לדברי גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר בקואליציה, "מדובר בחקיקה חשובה ביותר שמבטאת רעיון של צדק חלוקתי במקרקעי המדינה, שאמורים לשרת גם את האוכלוסיות העניות. אם היוזמה היתה יוצאת לפועל, מאגר הדיור הציבורי היה יכול לגדול בכ-2,000 דירות בשנה, דבר שהיה מאפשר את הרחבת הקריטריונים לזכאות לדיור הציבורי לאוכלוסיות נוספות, כמו משפחות חד-הוריות".

לדברי גן-מור, היבט חיובי נוסף בהצעת החוק הוא שהיא אינה מקדמת ריכוזי עוני, אלא פועלת לשילוב משפחות הדיור הציבורי בשכונות נורמטיביות שיאפשרו להן הזדמנות לחינוך טוב יותר ולנגישות גבוהה יותר לשרותים איכותיים. "היוזמה היתה יכולה לסמן את תחילתו של שיקום הדיור הציבורי בישראל, שיובש וקוצץ על-ידי ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. זו בושה שהממשלה מכשילה יוזמה חשובה שכזו".

מאז שנת 1999 נחתך מספר הדירות הציבוריות בישראל בכ-30%, זאת לאחר חקיקת חוק הדיור הציבורי, אשר איפשר לזכאים המתגוררים בדירות דיור ציבורי לרכוש מהמדינה את דירותיהם בהנחות מפליגות של עד 80%. עשרות אלפי משפחות מימשו זכות זו, וממאגר של כ-110 אלף דירות ציבוריות שהיה בידי המדינה בשנת 1999 נותרו כיום בידיה כ-66 אלף בלבד. על פי החוק, אמורות היו הכנסות המדינה ממכירת הדירות לממן את בניתן ורכישתן של דירות חדשות חדשות לדיור הציבורי, אלא שבאותן הכנסות שמוערכות בכ-2 מיליארד שקל מעולם לא נעשה שימוש למטרה זו.