על המסך בחדר הבקרה של משרד התחבורה מסומן כל כלי רכב בנקודה, ועל מפת האזור שמוצגת עליו כעת הצטברו הנקודות לנחילים, הנעים לכיוון כתמים גדולים וצבעוניים. מנהלי התנועה רוכנים מעל הצגים ומתחילים לטפל בעומסי התנועה המסתמנים: בכמה כבישים שונה בלחיצת כפתור כיוון הנסיעה בנתיב הראשי, בצמתים מרכזיים שונה סדר תזמון הרמזורים.
במקביל קיבלו הנהגים בזמן אמת דיווח אודות סדרי התנועה המשתנים היישר למכשיר הסלולרי שלהם באמצעות אפליקציה שהורידו מאתר משרד התחבורה, ודרכה הם יוכוונו לדרכים עמוסות פחות. אם יעדיפו לוותר ולהשאיר את רכבם בבית, יוכלו לגלוש לאתר התחבורה הציבורית ולהזמין מסלול אוטובוס שמתאים להם.
התרחיש הבדיוני הזה עוד רחוק כמובן מהמציאות התחבורתית של ימינו, אבל זוהי אחת התוכניות שאותן מגבשת בימים אלה ועדת היגוי חדשה שהוקמה במשרד התחבורה בראשות המדען הראשי במשרד, ד"ר אמיר זיו-אב. בוועדה חברים נציגי החברות הממשלתיות הרלבנטיות כמו החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה), חוצה ישראל ונתיבי איילון, וכן נציגי השלטון המקומי.
מטרת הוועדה היא לגבש אסטרטגיה לניהול עתידי של התנועה בכבישי ישראל תוך ציון מטרות כלליות. תחת הוועדה פועל צוות פרויקטים, שתפקידו לתכנן את הארכיטקטורה הטכנולוגית הנדרשת ליישום היעדים ולגבש תקנים מתאימים לתקשורת בין מערכות ניהול התנועה. עד סוף השנה, מבטיח זיו-אב, תסיים הוועדה את ניסוח המדיניות.
עיון בעיקרי התוכנית העתידנית מגלה כי היא נשענת על מרכיבים מוכרים במערך התחבורה של ימינו. כך למשל, בקרת רמזורים מתבצעת כבר כיום על ידי העיריות הגדולות בצמתים מרכזיים בערים, האפשרות לבחור בכבישים עמוסים פחות קיימת באפליקציית waze הסלולרית, ואפילו נתיב בכיוון מתחלף כבר מיושם בתל אביב. "בישראל יש איים של ידע ושל טכנולוגיה מתקדמת, והמטרה שלנו היא לחבר את כולם לכדי מערכת אחת", מסביר זיו-אב.
אנטנה זעירה בכל רכב חדש
המהלך נועד להפחית את הצפיפות הגואה בכבישי ישראל, וליתר דיוק, להתמודד עמה. בעוד מספר המכוניות על הכבישים ונפח הנסועה בהם גדלים, שטח הכבישים גדל גם הוא, אך בשיעור שלא מצליח להדביק את הצורך התחבורתי. במטרופולין תל אביב כבר הגיע השטח הסלול למיצוי כמעט מלא, ולכן הפתרון היחיד שנותר עבור הנוסעים בו הוא ניהול התנועה לשם ויסות ביקושים.
ניהול תנועה פירושו קודם כל לאתר את מיקומם של כל כלי הרכב בזמן אמת. לכן כמה מהרעיונות שהועלו בפני הוועדה עוסקים בהתקנת אנטנה לוויינית זעירה בכל רכב, שתשדר את מיקומו באופן רציף, בהתקנת חיישנים באוטובוסים שידווחו אם הם ריקים או מלאים נוסעים - וכן בסימון ייחודי לרכבי חירום והצלה. נתונים אלה ירוכזו במערכת נתונים אחת, ויוצעו לציבור במעין אפליקציית "Waze ממשלתי", שתאגור את כלל הנתונים הרלבנטיים לתנועה ברחבי הארץ, ברכב פרטי או בתחבורה הציבורית.
בעתיד הרחוק יוכל המשדר במכונית הפרטית לאפשר גם תשלום אוטומטי בחניונים ובכבישי אגרה - ומנגד, לחייב בקנסות אוטומטיים. באשר לסוגיית הפרטיות, זו עדיין נבחנת, אולם במשרד התחבורה מבטיחים כי המידע על מיקום המכוניות לא יהיה מלווה בזיהוי בעליה.
באשר לנוסעי התחבורה הציבורית, אלה יוכלו לדעת בדיוק באילו קווים כדאי להם לעשות שימוש ומתי, וכן לעקוב אחר מועד הגעתם לתחנה או ליעד. כיום כבר ישנן אפליקציות שמיועדות לסייע בכך, ובראשן TranzMate, אבל אלה אינן יכולות לדעת היכן בדיוק נמצא האוטובוס בזמן נתון. ריכוז המידע יוכל לשמש גם את חברות התחבורה הציבורית, שיוכלו לווסת את גודל האוטובוסים ואת תדירות יציאתם בזמן אמת בהתאם לרמת הביקושים בשטח. כמו כן יאפשר המידע לחברות להגמיש את מסלולי האוטובוסים, ואף להציע בעתיד מסלולי תחבורה ציבורית לפי הזמנת הלקוחות.
ניהול התנועה ימנף את תשתית בקרת התנועה העירונית החלקית שקיימת כיום. מרכזי בקרת התנועה של עיריות תל אביב וירושלים נחשבים אמנם למתקדמים, ובעזרת מצלמות המותקנות בצמתים עמוסים יכולים הבקרים לשנות את תוכנית הפעלת הרמזורים ולהקל על התנועה בנתיב גדוש, על חשבון זמן המתנה ארוך יותר בנתיב פנוי. התוכנית של משרד התחבורה, עם זאת, היא לקבוע תקן ופרוטוקול תקשורת אחיד למרכזים האלה, כדי לאפשר למרכזי הבקרה השונים לגבות זה את זה.
מדובר בשלושה מרכזי בקרה עירוניים אשר ירחיבו את סמכותם ולא ישלטו רק ברמזורים, אלא גם בנתיבים מתחלפים ובשלטים אלקטרוניים. בכך, ייהפכו למרכזים מטרופוליניים, אשר יפעלו לצד מרכז בקרה רביעי ארצי.
כך למשל יחלוש מרכז הבקרה של תל אביב גם על רמזורי דרך השלום ברמת גן, משם זורמת תנועה רבה לתוך העיר. מרכז הבקרה הארצי ירושת אף הוא למצלמות העירוניות, ואלה ישמשו לא רק לניהול תנועה אלא גם לאכיפה, כמו במקרים של בריונות כביש וכניסת רכב פרטי לנתיב תחבורה ציבורית. מרכז הבקרה הארצי לא ינהל את התנועה בתוך הערים, אלא יתערב בבעיות שיתפתחו רק בכבישים בין-עירוניים ובמחלפים. תפקידו יהיה גם לנהל את הממשק שבין זרם התנועה בערים לכיוון הכבישים הבין-עירוניים, באמצעות רמזורי רמפות שיווסתו את הכניסה לכבישים ראשיים.
בינתיים: פיילוט למיסוי גודש
בזמן שמשרד התחבורה מגבש אסטרטגיות, במעצ לא ממתינים ועומדים לפרסם בשנית מכרז להתקנת מערכות ITS (מערכות תחבורה חכמות), לאחר שמכרז קודם שפירסמו נכשל. המכרז, בהיקף של כ-300 מיליון שקל, יכלול רישות של כבישים מרכזיים לאורך 250 ק"מ במצלמות ובגלאי נפח תנועה, שילוו במערכת אלגוריתמים לניהול תנועה שתפעיל שלטים אלקטרוניים ותאפשר בקרה על התנועה השוטפת.
עם הכבישים שירושתו נמנים כביש ירושלים-תל אביב (כביש מס' 1), כביש החוף (מס' 2), וכבישים מס' 4, 5 ו-443. בנוסף דנים כיום בממשלה בדרכים יצירתיות אחרות לניהול תנועה, הכרוכות גם בניסוי לניטור מיקומה של כל מכונית. כך למשל בוחנת כיום ועדה משותפת למשרדי האוצר והתחבורה מיסוי נסועה שיחליף את מס הקנייה המוטל על מכוניות.
לפי התוכנית ("המודל ההולנדי"), כל נהג ישלם מס לפי מרחק הנסיעה, לפי סוג המכונית (מבחינת דרגת הזיהום) ולפי הזמן והמקום שבהם נסע בה. כלומר, נסיעה בכביש אזורי בפריפריה, בשעות הערב ובמכונית קטנה תגבה מהנהג מס נסיעה מופחת משמעותית ביחס לכניסה לתל אביב בשעות הבוקר ברכב שטח גדול. כדי לגבות מס שכזה חייבת רשות המסים לדעת היכן נסעה כל מכונית. כדי לבחון אם ניטור שכזה אפשרי תערוך בשנה הבאה חברת חוצה ישראל ניסוי ראשון מסוגו לניטור רציף של תנועת כלי רכב.