שווי הקרקעות המדינה עומד נכון לסוף שנת 2011 על מעט יותר מ-300 מיליארד שקל. על פי אומדן שמתפרסם היום בפעם הראשונה, כל דונם פנוי המיועד למגורים שווה לממשלה 1.4 מיליון שקל בממוצע. ההיקף של שטחים כאלה מכל מקום מצומצם והם מהווים 0.7% בלבד מקרקעות המדינה.
נתוני שווי הקרקעות מופיעים במסגרת הדו"ח הכספי השנתי של ממשלת ישראל לשנת 2011. החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הגישה היום את הדו"ח, הכולל פירוט הפעילות הכלכלית של 152 ישויות הקשורות לממשלה (משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות, הביטוח הלאומי ועוד). בנוסף לאומדן שווי הקרקעות, גם השווי הנכסי של התמלוגים ממאגרי הגז של ישראל מופיע בדו"ח בפעם הראשונה.
"על רקע פרשיות הקריסה של גופים פיננסים ומדינות בעולם בשנים האחרונות, הדו"ח הכספי מהווה מרכיב משמעותי בניהול תקין של נכסי המדינה והתחייבויותיה", כתב שר האוצר יובל שטייניץ בהקדמה לדו"ח. עריכת הדו"ח מובילה לדבריו לשיפור בפעילות הממשלה ובכלל זה תאפשר ניהול סיכונים מושכל.
קרקעות ותמלוגי גז
שתי הבשורות בדו"ח הכספי לשנת 2011 הן כאמור אומדן שווי הקרקעות השייכות לממשלה ואומדן שווי התמלוגים שתקבל המדינה בגין משאבי טבע. מבדיקה שערך משרד האוצר בשיתוף עם השמאי הממשלתי במשרד המשפטים ועם מינהל מקרקעי ישראל עולה כי שווי הקרקעות המוחזקות על ידי המדינה הוא 304 מיליארד שקל. מדובר על מעט יותר מ-16 מיליון דונם בסך הכל. 12 מיליון דונם מתוכן הן קרקעות פנויות ששוויין מוערך בכ-290 מיליארד שקל ו-4 מיליון דונם הנותרים הן קרקעות תפוסות המוחכרות על ידי הממשלה ושוויין מוערך בכ-13 מיליארד שקל.
מתוך סך הקרקעות הפנויות, שיעור זעום של 0.7% (82 אלף דונם) מוגדר כקרקע למגורים. על פי החישוב, מחיר כל דונם כזה הוא בממוצע 1.4 מיליון שקל. לעומת זאת, 98% מהקרקעות הפנויות מוגדרות כשטחי חקלאות ושטחים פתוחים, ושם המחיר הממוצע לדונם אדמה הוא 11 אלף שקל בלבד.
במהלך שנת 2011 נבדק בפעם הראשונה השווי של התמלוגים שצפויה לקבל הממשלה ממשאבי הטבע שברשותה. על פי האומדן, השווי הנוכחי של תמלוגים בתחום הנפט והגז הוא 5.4 מיליארד שקל. זאת, כאשר רק מאגרי הגז הפעילים (תמר, ים תטיס ונועה) נלקחו בחשבון. בנוסף, שווי התמלוגים של המדינה מתעשיית האשלג מוערך ב-4.5 מיליארד שקל. שווי תמלוגים ממחצבי חול, חצץ ופוספטים שווה 2 מיליארד שקל נוספים.
עיקר הדו"ח נוגע מכל מקום להכנסות ולהוצאות של הממשלה המורחבת בשנת 2011. סך ההכנסות עלה בשנה זו ב-30 מיליארד שקל ל-364 מיליארד שקל. סך ההוצאות עלה ב-16 מיליארד שקל בלבד ל-477 מיליארד שקל. הגירעון החשבונאי נטו של ממשלת ישראל רשם לפיכך ירידה מרמה של 127 מיליארד שקל בשנת 2010 לרמה של 113 מיליארד ב-2011.
עם זאת, באוצר מציינים שנתון זה אינו משקף את הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל מאחר שהוא מחושב באמצעות שיטות מדידה שונות בתכלית המבוססות על כלל חשבונאות מקובלים. "כללים אלה מבטאים שינויים בנכסים והתחייבויות שאינם כרוכים בזרימת מזומנים ולא משתקפים בהכרח בתקציב המדינה", מסבירים באוצר. כך למשל, הגידול בהתחייבויות הממשלה לעובדים בעקבות הסכמי השכר החדשים במשק אינן באות לידי ביטוי באופן מיידי, אבל הוא כלול בדו"ח החשבונאי.
נתון מעניין נוסף המופיע בדו"ח הכספי נוגע לרגישות של החוב של הממשלה לבסיסי הצמדה שונים. ניתוחי רגישות של ההלוואות של ממשלת ישראל מעלים כי כל עלייה של 1% במדד המחירים לצרכן מביאה להפסד של 4.6 מיליארד שקל. עלייה של 1% בשער הדולר תביא להפסד של קצת פחות ממיליארד שקל, ואילו רגישותו של החוב לשער היורו כמעט וזניחה. עם זאת, כאשר מדובר על רגישות למט"ח ייש לציין כי יתרות המט"ח הגדולות שמחזיק בנק ישראל מאזנות את התמונה ומניבות רווחים במקרה של היחלשות השקל.