טוב לעבוד בחברת החשמל?

בשבוע שעבר התפרסמה הרשימה השנתית של החברות שטוב לעבוד בהן בישראל. בתמהיל הבסיסי של הרשימה לא חל במהלך השנים שינוי מהותי. גם השנה מככבות בה חברות רב לאומיות - שבע מהן מוצבות בעשירייה הראשונה, לצידם של שני הבנקים הגדולים. השחקן העשירי, הממוקם במקום השני המכובד (ולא בפעם הראשונה) היא חברה מזן אחר – חברת החשמל.

המונופול הממשלתי חריג ברשימה זו בעיקר בגלל שאלת המוניטין. רוב החברות הכלולות בעשירייה הראשונה הן חברות שרוצים לעבוד בהן משום שהן מעניקות תנאי עבודה טובים וגם תחושה של גאווה. עובדיהן גאים לספר שהם עובדים ב"אינטל" או ב"טבע", ב"מיקרוסופט", "HP" או "גוגל".
אם הם מועסקים בחברות אלו אזי מן הסתם עברו מסלול איכותי של סינון ומיון - הם נבחרו מתוך רבים אחרים שהשתוקקו לעבוד בהן. כשהתקבלו לעבודה בחברות אלו הם קיבלו חותם של ערובה לאיכות.

רכיב זה של גאוות יחידה, של יוקרת הארגון המשפיעה על תדמיתו וגם על תפיסתו העצמית של העובד, אינו מופיע כלל ברשימת הפרמטרים שבוחן דרוג המעסיקים הטובים. בעיני זו החמצה. זו הסיבה שחברת החשמל מתגנבת דרך קבע למקומות הראשונים בדרוג - כי ליבת הדרוג הם שיקולים חומריים, קצרי טווח (כמו תנאי שכר) וארוכי טווח (כמו ביטחון תעסוקתי); או שיקולים אינסטרומנטליים אחרים כמו קידום והכשרה מקצועית.

המוניטין של חברת החשמל שונה מאד משל אחיותיה לעשירייה המובילה. היא לא נתפסת בציבור כארגון חדשני מוביל המעסיק את טובי העובדים, אלא יותר כארגון מסורבל, הרוכב זה שנים על גבו של הציבור. ארגון המעסיק עובדים לא בהכרח על פי איכויותיהם המקצועית, אלא על פי שיוכם המשפחתי. לכן לעובדי חברת חשמל אין תחושה של שייכות לצוות נבחר.

זה ניכר בשטח. במהלך השנים, כאשר שאלתי אנשים למקום עבודתם, הם ענו לי בגאווה ובעיניים מנצנצות "אינטל", "מיקרוסופט", "גוגל" או "טבע". לעומת זאת, את השם "חברת החשמל" הגו בדרך כלל בטון חלוש ובנימה מתנצלת. כאשר שאלתי עובד כזה אם הגיע לחברה בסיוע אביו או אבי אשתו, בדרך כלל אחת משתי החלופות הללו התגלתה כנכונה.

תחושת השייכות והזהות עם הארגון המעסיק המשולבת בגאוות יחידה היא פרמטר רב חשיבות שלא ניתן להתעלם ממנו. זה לא עוד רכיב אינסטרומנטלי, אלא מרכיב רב משמעות בזהות העצמית של העובד, במיתוגו המקצועי ובתדמיתו בקרב האנשים הסובבים אותו. על חברת החשמל עוד לעשות דרך ארוכה לשינוי תחושה זו בקרב עובדיה. על עורכי הדרוג לשלב פרמטר חשוב זה בסקר השנתי שהם עורכים. אני משוכנע כי רבים מהמשיבים על שאלוני הסקר חשים כי רכיב חשוב זה חסר, זה בולט מדי.


שוקי שטאובר כתב עשרה ספרי ניהול ובהם הספר "זה לא רק הכסף"