ההצעה המתגבשת באוצר למתווה חדש לחוק טל, שלפיה חרדים יגויסו בגיל 20 בעיקר למשטרה ולשירותי הכבאות, ובמקביל ייקבעו מכסות לתלמידים חכמים שיישארו בישיבות לכל חייהם, מעוררת סערה. הוויכוח המתלהט סביב חוק טל וגיוס החרדים לצבא מעורר תגובות חריפות לשני הכיוונים.
בכיר בממשלה תקף בסוף השבוע את ההצעה וטען כי היא פופוליסטית ומזיקה. לדבריו, הציבור שוגה בהתלהמות אנטי-חרדית, הגורמת לכך שהוא אינו רואה את מגמת ההתקדמות העצומה שהושגה בשנים האחרונות בנוגע לגיוס חרדים לצבא או לשירות אזרחי. לדבריו, הצעד החכם ביותר שיכולה המדינה לנקוט הוא לשמור על המגמה הקיימת, שתביא בתוך שמונה עד עשר שנים לכך ש-66% מהחרדים ישרתו באחד משני המסלולים.
הבכיר התייחס לנתונים שהוצגו לכנסת, שלפיהם ב-2011 שירתו 4,527 חרדים - 1,830 בשירות אזרחי ו-2,697 בשירות צבאי. מדובר בגידול של 21% במספר המשרתים בתוך שנה, וכמעט הכפלה של המספר בתוך שנתיים.
מתוך אלה, 2,372 חרדים גויסו ב-2011 בלבד - 1,282 לצבא ו-1,090 לשירות האזרחי. מספרים אלה משקפים גידול של 20% במספר המתגייסים. יעד הגיוס של חרדים, שנקבע על ידי הממשלה ל-2011, היה 2,400 - ויעד זה כמעט הושג. למעשה, הצבא גייס יותר מהיעד שנקבע לו, והשירות האזרחי פיגר מעט אחרי היעד. אם המגמה של העמידה ביעדים תישמר, הרי שעד 2015 אמורים הצבא השירות האזרחי לגייס כ-4,800 חרדים לשורותיהם מדי שנה.
הנתון המשמעותי ביותר נוגע להיקף הגיוס מתוך השנתון החרדי. ב-2011 השנתון הוערך ב-5,800 חרדים, ומתוכם גויסו 2,372, כלומר 41% מהמחזור. אם תישמר העמידה ביעדים, הרי שעד 2015 תצליח המדינה לגייס 66% מהמחזור.
יש לסייג את הממצא האחרון - 2,372 חרדים שגויסו ב-2012 היו בני 18-28. כלומר, מדובר בגיוס שנעשה מתוך עשרה שנתונים, ולא השנתון היחיד של בני 18. עם זאת, בהנחה שקצב הגיוס יישמר, הרי שלאורך שנים יוצא כי 66% מבני המחזור החרדי עד גיל 28 ישרתו שירות כלשהו בצבא או בשירות האזרחי.
הבכיר ציין, מדובר בנתונים מרשימים ביותר, המלמדים כי המגמות הקיימות של גיוס חרדים עובדות היטב - ואין צורך לשנותן. לדבריו, כל ניסיון לשנות את המגמות הקיימות באמצעות כפיה על החרדים של גיוס בגיל 20 (לפני שהגבר החרדי מתחתן) או באמצעות מכסות על תלמידי ישיבות, תביא לריאקציה שלילית של החרדים ולאובדן ההישגים הקיימים.
"הציבור בישראל צריך לשאול את עצמו אם הוא רוצה להיות צודק או חכם", אמר הבכיר. "אם המטרה היא להיות חכמים, ולהביא לגיוס חרדים - הרי שזה דורש סבלנות. במשך 40 שנה חינכנו את החרדים שהם לא צריכים להתגייס, ואי אפשר לשנות את זה בתוך יום. זה תהליך שלוקח זמן, אבל תהליך שכבר מתרחש - כפי שמלמדים הנתונים. לפיכך, לא צריך לשנות כלום בחוק הקיים, למרות פסיקת בג"ץ, ורק לעודד את המשך המגמות הקיימות. הציבור בישראל צריך ללמוד לנשוך שפתיים, ולהבין שייקח עשר שנים עד שנראה תוצאות עם החרדים".
שחר אילן, סמנכ"ל מחקר והסברה בתנועת חדו"ש, הדוגלת בשוויון בנטל, תוקף גם הוא את האוצר בטענה כי ההצעה היא חסרת תכלית, ונועדה בפועל לטרפד את הניסיון ללחוץ על החרדים להתגייס לצבא. לדברי אילן, השירות האזרחי הקדיש מאמץ רק בגיוס חרדים למשטרה, וגם המשרד לביטחון פנים נרתם לענין והקצה מאות תקנים לשוטרים חרדים מתנדבים, אלא שהמסלול נחל כישלון חרוץ - רק חרדים בודדים הסכימו להתגייס למשטרה. גם לגבי שירותי הכבאות הניסיונות להביא מתנדבים חרדיים נכשלו - שם ועד העובדים בכבאות טירפד זאת.
"המשטרה היא עוד פחות סובלנית כלפי החרדים מאשר הצבא", אומר אילן. "בעיית המדים, השירות יחד עם שוטרות, וכן המראות הבעייתים שחרדים עלולים להיחשף אליהם במסגרת פעילות משטרתית קשים לא פחות מאשר בצבא - והמשטרה אינה פותחת בפני החרדים את ההזמנות של השתלבות בשוק העבודה עם מקצוע אטרקטיבי, כפי שעושים מסלולי השח"ר בצבא. לפיכך, אין שום סיבה שהחרדים יעדיפו משטרה על פני צבא. בפועל, האוצר שולח את החרדים לשני המסלולים עם הכי הרבה בעיות, מה שמעלה ריח של ניסיון חבלה מצד האוצר בגיוס של חרדים לצבא".
עוד בנושא:
תכנית האוצר: חרדים יגויסו למשטרה ולכבאות