האם התעשייה מתבגרת או מתמוטטת?

מאת עודד חרמוני



המשבר המתמשך מתחיל לתת את אותותיו בתעשיית ההון סיכון הישראלית, המחפשת דרכים חדשות להפחית את הסיכונים המאפיינים את פעילותה ובמקרה הגרוע יותר - לשרוד.בחודשיים האחרונים הורגשה קפיצת מדרגה במשבר בתעשיית ההון סיכון שהתבטאה בנקיטת צעדים שבעבר נחשבו לבלתי אפשריים: החזרת הון למשקיעים והקטנת היקפי קרנות, מיזוג בין קרנות קטנות ליצירת קרנות בינוניות, עזיבת מנהלים בכירים בקרנות שהשאירו אחריהם חברות פורפוטליו ללא חונך, הקטנת דמי הניהול ואיומים של משקיעים כי לא יעמדו בהתחייבויותיהם.



בשבוע שעבר, בדו"ח הרבעוני של תעשיית ההון סיכון Moneytree, העריכה פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן (PwC) כי גיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ שבים להיקפיהם מלפני שלוש שנים. להערכתה, ברבעון השני של 2002 גייסו 70 חברות סטארט-אפ ישראליות כ-217 מיליון דולר מקרנות הון סיכון - ירידה של 36% לעומת הרבעון הקודם וחזרה לנתוני הרבעון השני של 99', שבו גייסו החברות 222 מיליון דולר. בתעשייה חוששים כי היקף ההשקעות ב-2002 כולה יסתכם בכחצי מיליארד דולר, ומכאן שהקרנות יוכלו לתמוך רק בכשליש ממספר החברות שבהן תמכו ב-2001.



מיזוגי קרנות



רבים בתעשייה צופים כי בתוך שנה יפחת מספר חברות הניהול של קרנות פעילות בישראל מכ-60 כיום לכ-30-20 בלבד, בעקבות עסקת המיזוג שנחתמה בין הקרנות ניורון ופלטינום בשבוע שעבר. לפני חצי שנה הועלה לראשונה רעיון המיזוג בין קרנות בישראל, ואיש בקהילת ההון סיכון לא האמין שהדבר אפשרי. המכשולים העיקריים בפני מיזוגים היו מבנים משפטיים מסובכים של חברות הניהול, היעדר מנגנונים לטיפול בהשקעות קודמות ובעיקר חילוקי דעות על רקע אישי שנראו כמחסומים שלא ניתן להתגבר עליהם.



בעמק הסיליקון ובבוסטון, שני מרכזי ההון סיכון הגדולים בעולם, הוגדר המיזוג של ניורון ופלטינום כ"תקדים ישראלי נוסף". בשבוע שעבר הודיעו שתי הקרנות על חתימת הסכם ראשוני למיזוג ביניהן, שיוביל להקמת קרן אחת בהיקף של 110 מיליון דולר. כל קרן הביאה עמה 55 מיליון דולר שגייסה, מהם 30 מיליון דולר פנויים להשקעה.



בחצי השנה האחרונה דובר על ניורון כמועמדת אידיאלית למיזוג, לאחר שבמשך שנתיים לא הצליחה לגייס 100 מיליון דולר לקרן השנייה שלה ונאלצה להסתפק בכמחצית מהסכום. "זו קרן טכנולוגית עם צוות טוב אך חסר מזל. אין להם עדיין מימושים, ולכן באווירה הקשה כיום, קרן כזו לא תוכל לגייס עוד כסף", אמרו בתעשייה.



מיזוג ניורון-פלטינום הוא הסנונית הראשונה המבשרת את מגמת המיזוגים העומדת לפקוד את התעשייה. בימים האחרונים העריכו בתעשייה שקרן פלנוס שבבעלות קבוצת דברת מתכננת למזג בתוכה את קרן גולדנגייט של דיסקונט שוקי הון. מנהל באחת משתי הקרנות אמר בשבוע שעבר כי אין מדובר במשא ומתן ארוך, ולא ברור אם בסופו יצליחו לגשר על הפערים ולהתמזג.



קרנות נוספות, שהחלו בגיוסי ההון שלהן בסוף 2000 ולא הצליחו להשלים אותם, הן מועמדות טבעיות למיזוגים. בתעשייה מזכירים את הקרן הראשונה של פנטין אירופה, בהיקף של 30 מיליון דולר, כמועמדת למיזוג, ובקרן אישרו בעבר כי הם במגעים. קרנות נוספות הנחשבות למועמדות למיזוג הן אינפיניטי, דור ובוטוצ'לי.



"כיום כולם מדברים על מיזוגים, אך הבעיות האנושיות ממשיכות להוות מכשול", אמר יוסי ריבק, מנכ"ל דיסקונט שוקי הון השותפה בכעשר קרנות הון סיכון בישראל. "אנחנו מעודדים את הקרנות להתמזג. מנקודת הראות שלנו כמשקיעים, יש היגיון למזג קרנות קטנות עם קרנות גדולות ובכך לחסוך עלויות וליצור מסה גדולה יותר של ניסיון ניהולי והון פנוי".



פרישת שותפים ותיקים



אחת מהתוצאות הצפויות של המיזוגים היא האצה במגמת הפרישה של שותפים ותיקים מהקרנות. קהילת ההון סיכון מונה פחות מ-200 שותפים, ובחודשים האחרונים פורשים רבים מהם מחברות הניהול ועוברים לקרנות מתחרות או עוזבים לחלוטין את התחום.



רשימת הפורשים ארוכה: יובל כהן, שותף בכיר ב-JVP פרש מהקרן עם תום גיוס הקרן הרביעית והוא מקים גוף השקעות חדש; גיורא ביתן, שותף בכיר בגיזה, פרש ממנה לאחר חמש שנים ובשבוע שעבר מונה לסמנכ"ל הכספים של ECI טלקום; משה שחף, שותף בקרן פורמולה, עבר לקרן ורטקס במקום גדעון שיכמן, שפרש מהקרן לפני כמה חודשים; בשבועות האחרונים פרשו גם יאיר סאקוב, שותף ב-AIG-אוריון, בת שבע אלרן מקונקורד, אניה אלדן מפלטינום וערן דוידסון מיורופאנד.



כמה מהקרנות הגדולות, שעדיין לא נפגעו ממכת הפרישות, עתידות להקטין את מספר השותפים המועסקים בהן לנוכח הקשיים לגייס קרנות המשך. בחלקן מתלוננים שותפים על אבטלה סמויה, וטוענים כי דמי הניהול שיתקבלו מגיוס הקרנות הבאות לא יוכלו לממן את כל השותפים הפועלים בהן כיום.



הקטנת היקפי הון והחזרתו למשקיעים



המשקיעים בקרנות הישראליות מתחילים גם הם לאבד את סבלנותם. חלקם דורשים מהקרנות להקטין את היקף ההון שהן מנהלות ואת שיעור דמי הניהול של הקרנות. אחרים מאיימים שלא יעמדו בהתחייבויות להשקעה שנתנו לחברות הניהול.



קרן BRM, בניהולם של ניר ברקת, מנשה עזרא וצ'רלי פדרמן, הפחיתה לפני שלושה חודשים את דמי הניהול שהיא גובה - מ-2.75% ל-2.15% - ובכך ויתרה על כמיליון דולר בשנה. בשבוע שעבר נקטה הקרן צעד מרחיק לכת אף יותר, ושיחררה את המשקיעים בה מהתחייבויות להשקעה בהיקף של 100 מיליון דולר שניתנו במסגרת הקרן האחרונה שלה, שגיוסה הושלם בשנה שעברה. הקרן החדשה של BRM תנהל 150 מיליון דולר במקום 251 מיליון דולר שגייסה במקור. בד בבד העלתה BRM את דמי הניהול שהיא גובה מהמשקיעים.



בתעשייה חוששים כי קרנות אחרות ילכו בדרכה של BRM; מנהלי קרנות אומרים כיום כי גוברת דרישת המשקיעים להפחתת דמי הניהול. ואולם הפחתת היקפי הקרנות עדיין אינה נפוצה. לבד מ-BRM, בשלב זה הועלתה הצעה להפחית את היקף ההון המנוהל בקרן נוספת אחת בלבד, אך הדבר עדיין לא נעשה. הקרנות הגדולות בישראל: פיטנגו ו-JVP, המנהלות יותר מ-400 מיליון דולר כל אחת, לא יידרשו לעשות זאת בשלב זה, מאחר שעד