האירוניה של J.P.MORGAN היא, שהיחידה שאמורה להיות אחראית על ניהול הסיכונים הפיננסים של הבנק, דווקא היא לקחה סיכונים גבוהים, בכוונה לעשות רווחים מעליה צפויה של מחירים של חוזים סינתטיים. אנו שוב חוזרים על תסריטים מהעבר שבמקום שמוסד פיננסי ינצל את שוק הנגזרים בכדי לנהל סיכונים, הבנק משתמש בכספי הלקוחות ( PROPRIETARY TRADING ) בכדי למנף את ההימור. דומה הדבר ליבואן, שבמקום לעשות עסקה עתידית בכדי לקבע את שער החליפין ליבוא שלו, הוא נכנס לעסקות מטבע עתידיות גדולות, שוכח שהוא יבואן ומנצל את החוזים העתידיים לעשות ספקולציות על שער החליפין. בספקולציות כידוע יש גם מפסידים רבים. יותר מפסידים ממרווחים בדרך כלל.
בתחום שוק הנגזרים בארה"ב מפותח מאוד השוק של CDS או CREDIT DEFAULT SWAPS . אילו הם ניירות ערך, חוזים סינתטיים, שמבטחים בנק על מצב של חדלות פירעון מצד הלווים שלוו אשראי נניח מ JP NORGAN. אילו נגזרים שבנק יכול לקנות בכדי לנהל את סיכון חשיפת האשראי שהוא מעניק ללקוחות שלו. כל הבנקים בעולם קונים CDS בכדי לנהל ולהוריד את סיכון האשראי. ה- CDS נסחרים בהפרש ( SPREAD ) של ריבית בנקאית מול הריבית הממשלתית.
עד כאן הכל כשורה. אבל היחידה לניהול סיכונים שממוקמת בלונדון לקחה הימור לא מוצלח, ומכרה CDS בסכומי עתק, ללא שום קשר לרמה הדרושה לגידור האשראי של הבנק עצמו. ההנחה שלהם הייתה שעקב השיפור הכלכלי הצפוי הפרש הריבית או ה SPREAD יקטן וזה יביא לירידת המחירים של ה CDS . מצב שהיה מניב להם רווח שמן.
קנו חוזים פי כמה משצריך
אבל ההיפך קרה: עקב משבר החובות המתחדש בשוק היורו, הבחירות ביוון ובצרפת והסכנה לחדלות פירעון של בנקים באירופה, ה SPREAD הנ"ל עלה חזק לכמעט 400 נקודות בסיס ואז כמובן הנכסים של ה CDS ש JP MORGAN מכר עלו בגדול. עלות ביטוח האשראי גדל עקב עליה בסיכון.
הנה דוגמא: אם נניח הבנק היה צריך רק אלף חוזים בשביל לגדר את העסקים שלו, היחידה לניהול סיכוני אשראי מכרה, נניח, 100 אלף חוזים. שימו לב שעל אלף החוזים הראשונים יש כיסוי אשראי ומבחנת הסיכון אין לא הפסד ולא רווח, חוזים אילו עזרו לבנק לקבע את הסיכון.
אבל שאר החוזים, הם מה שמכנים NAKED (ערומים) ולכן עלית ה SPREAD גורמת להפסדים נטו לבנק. בארה"ב שוקלים לאסור על מוסדות פיננסיים לעשות עסקאות מעין אלה וכנראה המקרה הזה יקדם את האיסור הרגולטורי בתחום במהירות רבה מהצפוי.
הכי מוזר שהיחידה של המומחים בלונדון, "עיר הבירה" של שוק הנגזרים וה-CDS בעולם, מכנים את עצמם "המומחים לניהול סיכונים פיננסיים" עם משכורות של מינימום שבע ספרות פלוס בונוסים, דווקא המומחים נכשלו כינוקות בתחום המומחיות שלהם.
מכאן צפות ועולות מספר שאלות שפתרונם יגיע בזמן הקרוב:
1. האם שני מיליארד הדולר הם ההפסד סופי או שמא רק הפסד ביניים שעלול לגדול? פחד גדול שקיים בשווקים.
2. האם בנקי השקעות נוספים עדיין לא חשפו חוזים סינתטיים אחרים שהסבו הפסדים.
3. ההפסד העצום מבטא תאוות בצע שחשבנו כי הצטננה מאז 2008.
4. היכן הייתה הפעם הרגולציה? נרדמה בשמירה? או שאינה מתמצאת בנבכי תאוות הבצע שמייצרת "פטנטים" כל הזמן?
ד"ר ארי אוליאל, מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. לשעבר יועץ למטבעות לבנק העולמי.