הבחירות להסתדרות: המעביד חייב לשחרר העובד?

יום הבחירות להסתדרות הכללית אינו יום שבתון אלא יום עבודה רגיל. לכן, עובד המבקש להצביע בבחירות להסתדרות אינו פטור מביצוע העבודה. על פי תקנון הבחירות להסתדרות, יש לעובד שלוש אפשרויות הצבעה: בקלפי שבאזור מגוריו, שלרוב תהיה פתוחה בין 08:00 ל-22:00; בקלפי במקום העבודה, ששעות הפתיחה שלה מותאמות לשעות העבודה (חלקן נפתחות בשעה חמש בבוקר); או הצבעה בקלפי ניידת, העוברת במסלול ובשעות ידועים מראש. השאלה האם מעסיק חייב להיענות לבקשת עובד לצאת מהעבודה (או להפסיק את העבודה) על מנת להצביע, טרם התבררה בפסיקה.

על פניו, זמן פעילות הקלפיות (14 שעות ביום) מאפשר לעובד לממש את זכותו לבחור לפני ואחרי יום העבודה, שאורכו הוא 8.6 שעות. אפילו אם נדרש העובד לבצע 3 שעות נוספות ביום, אין בכך כדי לפגוע בזכותו לבחור. עיון בפסיקה מעלה, כי בתי המשפט אומנם מגנים על הזכות לבחור, אולם ההגנה היא יחסית.

במקרה אחד, בית המשפט העליון התבקש לכפות על ועדת הבחירות לכנסת לקבוע הסדרים שיאפשרו לאסירים ועצירים לבחור לכנסת. נקבע, כי המחוקק הוא זה שצריך לקבוע את ההסדרים של ההצבעה של אלו שמנועים מלהצביע בקלפי שליד אזור מגוריהם. לאחר מכן, תוקן החוק באופן המאפשר לקבוצות אוכלוסייה שונות (אסירים, חולים המאושפזים בבתי חולים ועוד) להצביע שלא בקלפי שבאזור מגוריהם.

במקרה אחר, ביקשה מועמדת בפריימריז של הליכוד לאפשר לחיילים להשתתף בבחירות הפנימיות. הרמטכ"ל סרב לאפשר זאת, מאחר והשתתפות שכזו, במתכונת בה נערכות הבחירות הפנימיות, תאפשר זיהוי פוליטי של המשתתפים. בית המשפט העליון קבע, כי אמנם חברות במפלגה היא זכות חוקתית, אך בהתנגשות מול היותו של צה"ל צבא המדינה והעם הרי שאין להתערב בהחלטת הרמטכ"ל.

הזכות לבחור למוסדות ההסתדרות נתפסת כחלק מחופש ההתאגדות. לפיכך, אם העובד מעלה בפני המעסיק קושי לממש את זכותו לבחור בשל צרכי העבודה, ומציע למעסיק הסדר להשלמת שעות העבודה שיחזיר עקב מימוש הזכות לבחור – על המעסיק לגלות גמישות, כל עוד אין בכך פגיעה חמורה בעבודה וכל עוד לא נגרם נזק כלכלי עקב ההיעדרות. מובן כי אם התיר המעסיק את ההיעדרות הוא אינו מחויב בתשלום שכר עבור זמן ההיעדרות, מאחר שהעובד לא עמד לרשות העבודה בזמן זה.