"הפער בין תעשיית הביוטק הישראלית לתעשייה העולמית גדול - לא ברור אם יצומצם בעתיד הנראה לעין"

בניגוד לתעשיות התוכנה, התקשורת והמכשור הרפואי, הפער בין תעשיית הביוטק הישראלית לתעשייה העולמית הוא גדול, ולא ברור אם וכיצד יוכל להיסגר בעתיד הנראה לעין. כך אמר אבנר לושי, מנכ"ל LTS, חברה לניהול גיוסי הון בתחום מדעי החיים של קסלמן וקסלמן PwC.



לדבריו, אומנם ישראל מצטיינת במספר חברות ביוטק רב בהשוואה לגודלה, המהווה כ-4% מכלל החברות בעולם. אולם שיעור ההכנסות של התעשייה הישראלית בתחום זה הוא כמעט אפסי, כמות החברות הנמצאות בשלבים קליניים מתקדמים נמוכה מאוד והענף טרם השיג את מטרתו העיקרית - שהיא בסופו של יום להרוויח כסף.



לושי, שאמר את הדברים בכנס בתחום הביוטכנולוגיה שערך "פוקוס הארץ" בסוף השבוע, העריך כי חוסר מימוש הפוטנציאל הטמון בענף הביוטק בישראל נובע מהתמקדות יתר בטכנולוגיה, במקום בצורכי השוק. לדבריו, הטיעון כי מדובר בתעשייה שעודנה צעירה הוא בעייתי, בשעה שתעשיות צעירות מקבילות בעולם, כמו בגרמניה ובקנדה, הצליחו להגיע בזמן קצר יחסית לשיעור הכנסות משמעותי.



על אף שהמצב הפוליטי-בטחוני מקשה מאוד על הפעילות העסקית הבינלאומית של חברות ישראליות, הרי שעל התעשייה הישראלית לקבל זאת כהנחת עבודה, ולשאוף להתאמץ ולהצטיין כדי להציג לעולם הזדמנויות עסקיות טובות באמת שגופים בינלאומיים יחזרו אחריהן, אמר לושי. הוא קרא לגורמים המרכיבים את תעשיית הביוטק הישראלית, בהם האקדמיה, מנהלים, משקיעים, יועצים והממשלה, לחבור זה לזה ולפעול לשינוי המצב. הוא הדגיש כי בעוד שתעשיות התוכנה, התקשורת והמכשור הרפואי נבנו על בסיס תעשיות ותיקות יותר, בהן התעשיות הבטחוניות, בשילוב עם ידע מהאקדמיה, הרי שבתחום הביוטק אין כמעט תשתית מדעית שמקורה מחוץ לאקדמיה.



לושי הגדיר את המשקיעים המקומיים בתחום הביוטק כגופים הססניים שרובם נעדרי ידע ויכולת להוביל עסקות בתחום מורכב זה. בהקשר זה, אמר כי קרנות ההון סיכון צריכות להוביל את השוק בבחירותיהן ולא להיות גורם פאסיווי המגיב להצעות שמגיעות אליו. אנשי ההון סיכון צריכים לבלות זמן רב יותר בשוקי היעד: בבתי החולים, אצל המבטחים, בתעשייה הבוגרת ובכנסים מקצועיים. לדבריו, הם צריכים להבין וליישם מה חסר בשווקים ומה מציק להם, על מה הם יהיו מוכנים לשלם. עליהם להקים קבוצות מיקוד (focus groups) בהשתתפות מומחים עולמיים שיסייעו בניתוח מגמות ומהלכים אסטרטגיים, כפי שעושות בעצם חברות התרופות הגדולות.



בנוגע לחממות הביוטכנולוגיות החדשות, אמר לושי כי מבחנן יהיה ביכולתן לתת מענה לבעיות היסוד ולהימנע מלהיכשל במקומות בהם תוכנית החממות נכשלה עד כה. עתיד התעשייה תלוי במידה רבה מאד בפרויקטים שייכנסו בטווח הקרוב לחממות ולכן חשוב כי אלה לא יצמצמו עצמן לתפקיד אדמיניסטרטיווי גרידא, אלא יפעלו לשיפור הסיכויים העסקיים של החברות עוד בשלב הבחירה שלהן וכתנאי לכניסתן לחממות. גם המדען הראשי במשרד התמ"ס נדרש להוביל באימוץ אוריינטציה עסקית שיווקית ולא להתמקד בבדיקות טכנולוגיות בלבד לצורך אישור הפרויקטים.



בין הצעדים עליהם ממליץ לושי: אימוץ מוכוונות שוק, השקעת משאבים בשוק הבינ"ל וברגולציה ופיתוח מודלים עסקיים ייחודיים ומקוריים, ובעיקר קיום שיתופי פעולה רבים ככל הניתן עם חברות אמריקאיות ואירופאיות כבר מהשלבים המוקדמים ביותר, כולל שיתופי פעולה שממומנו על-ידי ההון המקומי.



להערכתו, צעדים אלו יוכלו לסייע לתעשיית הביוטק הישראלית לגשר במהירות יחסית על הפער שנוצר בינה לבין התעשייה העולמית, לסנן בשלב מוקדם פרויקטים חסרי זכות קיום ולתת מענה לחלק מהבעיות הבסיסיות של תעשיה זו: קשר לשווקים, פיתוח עסקי גלובלי, יצירת משאבים ניהוליים והבנה לעומק של האסטרטגיה הרגולטורית הנדרשת.