האוצר בוחן ויתור על חלק מהמס לחברות הענק

משרד האוצר בוחן הצעה למחול לחברות גלובליות על כשליש לפחות מחבות המס שלהן ולאפשר להן להוציא דיווידנדים מישראל - כך מסרו מקורבים לאוצר. לדבריהם, ההערכות הן כי בסוף התהליך תקבל המדינה מסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל.

הדיונים באוצר עוסקים במיסוי שיאפשר לחברות גלובליות להוציא מישראל רווחים צבורים ("כלואים") בהיקף של כ-100 מיליארד שקל. על חלק מהכספים שולם מס מלא, ועל חלקם מס חלקי במסגרת הטבות שקיבלו החברות תמורת השקעה בפריפריה. על פי כללי חוק עידוד השקעות הון במועד בו קיבלו את הטבות המס - אם יוציאו כספים מישראל או יחלקו דיווידנדים יהיה עליהן להשלים את המס למקובל במדינה לחברות שלא מקבלות הטבות.

לדוגמה, אם חברה שילמה מס חברות של 10% ועתה בכוונתה להוציא כספים מהארץ, עליה להשלים את המס ל 25%. כלומר, להוסיף 15%. על פי אחת ההצעות הנבחנות במשרד האוצר, רשות המסים תוותר לאותן חברות על שליש מההפרש, כלומר, על 5% לפחות מהמס. בנוסף, יהיה עליה לשלם מס דיווידנד בשיעור של 15%. המשמעות היא, שסך הכל תשלם החברה תוספת של 25% מס.

מקורות בתעשייה אמרו אתמול: מס אפקטיבי של 20%-25% יהיה טוב לחברות הגלובליות ולמשק במיוחד בשנים הקשות 2012-2013.

עם זאת, באוצר עדיין חלוקות הדעות. ישנה גישה שלפיה אם חלק מהחברות יזכו להקלה, תהיה בכך אפליה לרעה של חברות אחרות, שבחרו במסלולי תמיכה אחרים, כמו מענק. הגישה הנגדית גורסת, כי המדינה הכירה בכך, שהמגבלה שכולאת כספים בישראל אינה נכונה לקופת המדינה ולצמיחה הכלכלית של החברות, לכן אין טעם לדבוק בה עתה, ויש לעודד חברות להוציא כספים ולשלם מסים. דילמה נוספת נוגעת בשאלה מהו המעמד של הוצאת כספים לצורך הקמת חברה בת, או חברת ארנק (שנועדה לזכות בהטבות מס אך אין לה פעילות עסקית ממשית) ¬ האם תידרש לשאת במלוא חבות המס, או שתזכה בהקלות?

שר האוצר, יובל שטייניץ יידרש להכריע בנושא. על פי המקורות, תחילה יוחלט אם יש להעניק הטבת מס לחברות. ההערכה היא, כי ישנה נטיה למתן ההטבה. בהמשך יוחלט מה יהיה גובה ההטבה.

הדיון עולה בקנה אחד עם דיון אחר במשרד האוצר לגבי מקורות נוספים לכיסוי הגירעון בתקציב 2013. באוצר העריכו כי לא ניתן יהיה לדרוש מהחברות מס מלא, מכיוון שבמקרה כזה יקטן העניין שלהן לחזור להשקיע בישראל. על רקע זה החלו דיונים לזיהוי הנקודה שבה ניתן יהיה לקבל מס מרבי מבלי לפגוע באינטרס החברות לחזור להשקיע בישראל.

הכרעת שר האוצר תיקבע בתום ישיבה שתתקיים בלשכתו שבה ישתתפו, בין היתר, מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנכ"ל האוצר, דורון כהן, ומנהלת אגף הכנסות המדינה, פרידה ישראלי. בישיבה יוכרע אם החברות הכלואות ישלמו מסים כחוק, או שהן ייהנו מהקלות.

המושג "חברות כלואות" מתייחס לחברות הפעילות בישראל, בדרך כלל גדולות מאוד, שיש להן פעילות גם בחו"ל ומערכת יחסים מיוחדת עם רשות המסים. החברות האלה קיבלו מענקים נדיבים ממדינת ישראל, לפי החוק לעידוד השקעות הון, ועם השנים צברו רווחים נאים, שאותם הן מבקשות להשקיע בחו"ל. בשל הוויכוח על היקף המסים שהן אמורות לשלם, הן לא יכולות כביכול להוציא את הרווחים לחו"ל, ולכן הן מכונות "חברות כלואות".

עם "החברות הכלואות" הפעילות בישראל כן נמנות בין היתר טבע , צ'ק פוינט, אינטל , מוטורולה ו אמדוקס . תשלום המס האפקטיבי משקלל בתוכו את ההטבות שהחברה מקבלת מהמדינה שבה היא בחרה להשקיע ומראה מהו המס האמיתי שהיא משלמת.

ככלל, המדינות מעוניינות למשוך אליהן את החברות ולכן מעניקות להן הטבות כגון מענקי פיתוח, הנחה בארנונה ועוד הטבות כספיות שונות או שוות כסף. הטבות אלה עוגנו בחוק לעידוד השקעות הון, שמטרתו לאפשר לישראל להתמודד בעולם עם הטבות המס שמקבלות חברות בינלאומיות.

המס האפקטיבי ששילמה חברת טבע ב-2011 הוא 4% (8% ב-2010). חברת צ'ק פוינט מדווחת על מס אפקטיבי של 20% - שאינו משתנה בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, החברה דיווחה כי היא נמצאת במשא ומתן מתקדם עם רשויות המס בישראל על הסדרת הליך המיסוי.

באמדוקס המס מורכב יותר. החברה לא מפרטת מהו המס המשולם בישראל, אך מציינת כי מס החברות בישראל ב-2010 היה 25%, והמס האפקטיבי ששילמה היה נמוך מכך. מדו"חות החברה עולה כי המס האפקטיבי הממוצע שלה בעולם הוא 12%.

שתי החברות הנוספות שנמצאות על שולחן הדיונים, מוטורולה ואינטל ישראל, הן חברות בנות בחברה העולמית, ואינן ציבוריות. על פי הערכות, אינטל משלמת מס ממוצע של 12%.

ב-2005 קיבלה אינטל מענק בסך 2.48 מיליארד שקל בגין השקעה של כ-21 מיליארד שקל. ב-2011 קיבלה מענק בסך 740 מיליון שקל בגין השקעה של כ-10 מיליארד שקל. סך הכל קיבלה אינטל בתקופה זו מענקים בסך 3.223 מיליארד שקל. עתה בוחנת החברה את חבות המס שלה למשיכת 12 מיליארד שקל. לגישתה, עליה לשלם מס בשיעור של כ-15%.

"לא הגיוני לדרוש מחברות גלובליות לשלם כעת 50% מס, שמורכב מ-36% מס חברות ו-15% מס דיווידנד על הרווחים שצברו" - טוען אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה ולשעבר נשיא מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר של מוטורולה העולמית.

מוטורולה ישראל, שנוסדה ב 1964, היא ככל הנראה אחת החברות שצברו רווחים בהיקף של מיליארדי שקלים. לדברי ינאי, "עדיף שמשרד האוצר ומשרד התמ"ת יגיעו להבנות עם החברות על חבות המס שלהן, ולא יכפו עליהן את מלוא המס".

ינאי מסביר כי "יש הטעיה משמעותית בהצגת מסלולי התמיכה של המדינה בחוק עידוד השקעות הון. אומרים לך, לך לפריפריה ותקבל אפס מס. זה בלוף בלתי ייאמן. זה לא אפס אלא דחיית מס. ברגע שאתה רוצה למשוך את הכסף, אתה מחויב במס, אלא אם אתה משקיע במדינה, אבל יש גבול כמה ניתן להשקיע בישראל. אני מקווה מאוד שמשרדי התמ"ת והאוצר יגיעו להבנה עם החברות. אם מוטורולה היתה יודעת את זה, היא לא היתה משקיעה. להקים מפעל בפריפריה עולה המון ¬ בהכשרת אנשים, בנסיעות. טעינו כשלא הבנו את זה".

לדבריו, "החברות הגלובליות יכבדו את החוק, אבל אולי לא יחזרו להשקיע בישראל. אני מקווה שיעבדו עם היגיון, כדי שתעשיית ההיי-טק בישראל תישמר ותגדל"