פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם המכס ייעלה או יופחת?

      למרות ההכרזות על הפחתת מסים עושה רושם כי הממשלה צפוייה להעלות את מסי הייבוא והמכסים. עורכי הדין גיל נדל ועומר וגנר תוהים על מי יגולגל המחיר

      בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג נדמה היה כי המדינה נוקטת צעדים שונים שמטרתם להקל על נטל המסים. כותרות רבות בעיתונות צפו כי 2012 תהיה שנה זולה יותר, משום שמסי היבוא על מוצרים שאין להם ייצור מקומי, יוסרו לחלוטין. בין היתר, המליצה ועדת טרכטנברג להפחית את מסי היבוא על מוצרים שונים, ובעקבות זאת, ביטלה המדינה, מכס על מוצרים רבים ב-1.1.12. יתכן מאד כי גם ועדת המזון שהקים משרד התמ"ת תמליץ על הפחתת מיסוי על מוצרי מזון מיובאים מסוימים. כמובן שתוצאת הפחתת מסי היבוא גררה ירידה בהכנסות המדינה ממסי יבוא השנה.

      למרות זאת, הצהרות משרד האוצר על גזרות בתקציב 2013 לאור המצב הכלכלי, מצביעות דווקא על מגמה של עליה במיסוי העקיף. להערכתנו, החלטת ועדת הכספים המצמצמת את הפטור ממס על קניית סיגריות בדיוטי פרי ומעלה את המסים על מוצרי טבק במאות אחוזים היא רק פתיח למדיניות חדשה לגביית מסים עקיפים של משרד האוצר.

      מה תעשה המדינה?

      הסיבה העיקרית לירידה בגביית מסי היבוא, היא ההאטה במשק המורידה את נפח פעילות היבוא לישראל, ובמשתמע מכך, את מסי היבוא. לפי נתוני רשות המסים, ברבעון הראשון של 2012 חלה ירידה משמעותית ביבוא של טלוויזיות, מכשירי DVD ווידאו, וכלי רכב, לעומת הרבעון המקביל בשנת 2011.

      בניגוד גמור להצהרות על הפחתת המסים ולסימני ההאטה במשק, נתוני רשות המסים ותחזית גביית המסים מצביעים על מגמה הפוכה. בשנת 2011 גבתה המדינה מס קניה בשווי של 16 מיליארד שקל ומכס בשווי של 2.9 מיליארד שקל לעומת 18 מיליארד שקל שצפויים להיכנס לקופת המדינה ב-2012 ממסי קניה ו- 3.1 מיליארד שקל מהמכס.

      אם כן, להערכתנו, על מנת למלא אחר צפי גביית המסים ב-2012, מניסיון העבר, המדינה עשויה להכניס את היד עמוק יותר לכיסם של יבואנים רבים, לבצע בקרה ואכיפה מקיפה יותר משביצעה בעבר, ולדרוש בדרכים רבות ומגוונות, יותר מיסי יבוא.

      למשל: המדינה יכולה לפסול תעודות מקור (המעניקות פטור ממכס) ולדרוש מכס רטרואקטיבי מיבואנים. כמו כן, המדינה יכולה לבצע "הרמות ערך" ביבוא אשר יביאו להגדלת גביית המסים או לקבוע סיווגים חדשים לטובין לצרכי מכס, שיביאו לגביית מסים נוספת. מהלך שפחות ננקט בעבר אולם סביר לא פחות, הוא שהמדינה יכולה לדרוש גירעונות מע"מ יבוא, כולל ריבית הצמדה וקנסות פיגורים. למשל, במקרים בהם המכס יבצע "הרמת ערך" על טובין שממילא פטורים ממכס, יידרש גרעון מע"מ בלבד.

      מהלכים כאלה ואחרים של המכס, עשויים להביא בשורה התחתונה גם לייקור המוצרים עבור הצרכנים, אשר יישאו באותם מסי יבוא ש"יגולגלו" אליהם על ידי היבואנים. אמנם, בחירות אין באופק ולכן לא תהיה גם כלכלת בחירות, אולם באחרונה מופרחות לחלל האויר הערכות כי המדינה לא תרצה להעלות מיסים ישירים, אשר פוגעים בצורה ישירה יותר בצרכנים. נדמה גם שאין בממשלה הזו רצון לפגוע בבעלי ההון ולכן, להערכתנו, האמצעי של האוצר להגדיל את הכנסות המדינה, יגיע מהכיוון של גבייה מוגדלת של מסים עקיפים.

      בשורה התחתונה, למרות ההצהרות הבומבסטיות כי שנת 2012 תהיה זולה יותר ופחות מיסי יבוא ייגבו, האינדיקציות מצביעות על כיוון אחר. היבואנים צריכים להיות ערים לכך, שתוספת הגבייה הנ"ל לעומת שנים עברו, תבוא בהכרח מכיסם. וכך, יד אחת נותנת לכאורה אך יד אחרת לוקחת.

      עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, משרד עו"ד גיל נדל המתמחה בדיני היבוא והיצוא והסחר הבינלאומי.