בעולם האנרגיה מתחולל שינוי משמעותי: הפקת הגז הטבעי הולכת וגדלה במחירים סבירים בהשוואה למקורות אנרגיה חליפיים של הנפט ותזקיקיו כגון סולר ומזוט, הפחם ודלקים גרעיניים. נראה, שבעתיד הקרוב, ירדו מחירי האנרגיה בעולם בשימושים רבים כמו בהפקת חשמל, חימום ביתי, וצרכים של תעשיות. כבר היום, נהנות מספר הולך וגדל של מדינות משפע גז טבעי במחירים סבירים - במיוחד ארה"ב. לעומת זאת, מדינות ללא שדות גז, שאינן יכולות להתחבר לצינורות גז ונאלצות לייבא גז טבעי, כמו יפן למשל, סובלות ממחירי אנרגיה גבוהים שפוגעים בכושר התחרות העולמי שלהם.
לישראל יש מזל בגילוי שדות הגז הטבעי של תמר, לוויתן וכנראה שדות נוספים בעתיד. ניצול שדות הגז יאפשר מחירי חשמל וגז סבירים בהשוואה בינלאומית וירסן את יוקר המחייה. יתרום לכושר התחרות הבינלאומית של המשק ויעודד צמיחה ממושכת.
רזרבות הגז העולמיות, הזמינות בטכנולוגיה הקיימת היום, מספיקות ליותר מ- 120 שנה של הצריכה השנתית הנוכחית. ואילו סה"כ הגז הזמין על פני כדור הארץ מוערך שיספיק גם ל-250 שנה. יתר על כן, פיתוחים טכנולוגיים, גילויים גיאולוגיים וחשיפה של שכבות פצלים ענקיות הרוויות בגז טבעי (gas from shale ) הופכים את היצע הגז לכמעט בלתי מוגבל ובמחירים סבירים. בארה"ב ,למשל, הפקת גז טבעי מפצלים כבר מהווה 60% מתפוקת הגז הטבעי הכללית. סין, הודו, אינדונזיה וארצות רבות בעולם נמצאות בראשית הדרך של הפקה מסיבית של גז מפצלים.
מקורות האספקה הגדולים של הגז הטבעי והעליה בהיצע הביאו לנפילת מחירי הגז בשנים האחרונות, כפי שמראה הגרף הבא: מחירי הגז הטבעי- חוזים עתידיים: דולר ליחידת נפח- MBtu
הנפילה של מחירי הגז הטבעי בארה"ב , כפי שנרשמה בבורסה של השווקים העתידיים לסחורות בשיקגו ומשתקפת בגרף הנ"ל: מוגזמת. יתכן, שהתמוטטות מחירי הגז הטבעי בשווקים העתידיים היא תולדה של החורף האחרון בארה"ב שהיה חם מהמצופה ולפיכך גרם לעליית מלאים של גז ולירידה דרסטית במחירו וזאת מעל ומעבר לירידה האיטית יותר בקו המגמה של המחיר בטווח הארוך. אם עורכים השוואה בין מחירי הגז הטבעי והנפט הגולמי באותו ערך אנרגטי, מחירי הראשון זולים היום לאין שיעור ממחירי השני. לגז טבעי יש גם יתרונות ברורים על פני מקורות אנרגיה אחרים, במיוחד פחם מזוט ואורניום.
ירידה בעלות ייצור חשמל
ההיצע ההולך וגדל של גז טבעי מאפשר לענות ללחץ הפוליטי- חברתי הקיים במדינות רבות- להפחית את השימוש בפחם ובאנרגיה גרעינית. הראשון ממניעים של שמירת הסביבה ודרישות "הירוקים" והשני ממניעים של סיכון לאחר התאונות ברוסיה ובמיוחד ביפן.
זמינות הגז הטבעי ומחירו הנמוך יחסית למקורות אנרגיה אחרים, יכולה להיות מתורגמת למחירי יצור חשמל נוחים. מחירי אנרגיה נמוכים למשקי הבית- בעיקר לחימום, ואולי חשוב יותר, אנרגיה זולה לתעשייה תביא לעלייה ברמת החיים של המדינות המשופעות בגז.
חשמל זול יכול להביא למהפך גדול בתחבורה. באמצעות רכבים הפועלים חשמלית. הגורם המגביל את מהפיכת הגז הוא הובלת הגז למרחקים גדולים. בעוד, כפי שציינו, כמויות הגז המופקות גדלות, ובהרבה מקרים המחיר יורד, הרי שהובלת הגז נשארה בעיית מחיר מרכזית. עלות בניית צינורות גז ביבשה למרחקים בינוניים של, נניח, 500 ק"מ ואפילו 1000 ק"מ סבירה. ההובלה הימית יקרה מאוד. לדוגמא, רוסיה מייצאת כמויות עצומות של גז מסיביר למערב אירופה והגז מועבר בצינורות למרחקים של אלפי ק"מ וזאת במחיר, שעדין סביר, בסביבת 6 דולר ל- MBtu. לעומת זאת, הובלה ימית של גז דורשת לנזל את הגז והעברתו באניות מיוחדות כשהוא מקורר ב 160- מעלות צלזיוס ולאחר מכן הפיכתו לגז שוב בנמל היעד. המחיר הנוכחי של גז בהובלה ימית, למשל, מאינדונזיה ליפן הוא בסביבות 13 דולר ל- MBtu. מחיר יקר שמעכב שימוש בגז.
"רעיונות מיסוי"
נראה, שהיצע של גז בשפע בעולם ובמחירים סבירים, עלול להפחית את החשיבות של גילוי שדות הגז כמו תמר, ליוויתן אבל זה אינו המצב. למרות ההיצע ההולך וגדל של גז בעולם ובמחירי הפקה סבירים, מחירי ההובלה הימית עדיין גבוהים. מדינות שאין להם מקורות גז מקומיים ו/ או שמועברים בצינורות וצריכים לייבא גז טבעי דרך הים, סובלות ממחירי אנרגיה גבוהים, במיוחד ביצור חשמל, גז לחימום ביתי ולצורכי תעשיה. לכן, המשק הישראלי בר מזל שבעוד שנה, עם ישראל ייהנה ממחירי גז נוחים.
שר האוצר יובל שטייניץ הדגיש בגאווה בתקשורת אין ספור פעמים "כיצד הצליח להוציא יותר מסים... מגילויי שדות הגז שיוזרמו לקופת האוצר...בעוד אולי 6 שנים". אולם, התועלת המשמעותית יותר לכלכלת ישראל תקבע על פי מחיר הגז שיימכר לחברת החשמל ומפעלי האנרגיה והתעשייה על ידי המפיקים. נראה, שמחירי גז בין 4 לתקרת גג של 7 דולר ל MBtuישרתו את המשק הישראלי. כמובן בתנאי שהמחיר ההוגן יועבר לצרכני האנרגיה ולא ישמש לעלית משכורות לחתולים השמנים- עובדי חברת החשמל. או ל"רעיונות" מיסוי חדשים של האוצר.
ד"ר גד אריוביץ', מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. לשעבר כלכלן ראשי בלשכת המכרות של דרום אפריקה.