"ישראל ערוכה היטב לתרחישי משבר לא חריפים, הכוללים עזיבה של מדינה אחת או כמה מדינות בודדות את גוש היורו, וזאת מאחר שהחשיפה הישירה של ישראל למדינות החלשות ביותר בגוש היורו - יוון, ספרד, פורטוגל ואירלנד - היא מוגבלת" - כך קובע בנק ישראל, בעקבות בדיקות שערך במסגרת היערכות להחרפת המשבר העולמי. בבנק ישראל מכינים ארסנל של כלים למקרה של החרפת המשבר, ובהם גם הרחבה כמותית.
בבנק ישראל פועל זה כשנה צוות מיוחד, עם נציגים של מחלקות המחקר, השווקים והפיקוח על הבנקים, בראשותו של בארי טאף - יועץ בכיר של הנגיד לענייני מדיניות מוניטרית. הצוות נפגש מדי שבוע ומבצע הערכות לגבי השלכות אפשריות של תרחישי משבר שונים על המשק - החל מתרחישים קלים של מיתון בלבד באירופה, דרך תרחישים בינוניים של נטישת יוון ואף מדינות נוספות את גוש היורו, וכלה בתרחיש החמור מכל של קריסת גוש היורו.
הצוות בודק את ההשלכות של תרחישי משבר שונים על שער החליפין, יתרות המט"ח, היצוא והצמיחה הכלכלית של המשק. בהתאם, הצוות מכין תוכניות מגירה לתגובות אפשריות לתרחישים, בתחומים של התערבות בשווקים, פיקוח על מוסדות פיננסיים, יציבות מערכתית, מדיניות מוניטרית ועידוד הצמיחה.
צוות ההיערכות מעריך כי מיתון באירופה הוא כבר ודאי, וההערכה הזו כבר נלקחה בחשבון גם בתחזיות הצמיחה וגם בתוכנית המוניטרית. בנוגע להתפרצות משבר פיננסי - הוודאות נמוכה יותר מכיוון שמדובר בתרחישים מסובכים יותר לחיזוי. למעשה, בבנק מודים כי הם מתקשים להיערך לתרחיש החמור מכל, של קריסת גוש היורו, פשוט מכיוון שמדובר בתרחיש חסר תקדים, ולכן אף גורם בעולם אינו יודע לחזות אילו השלכות, כלכליות ופסיכולוגיות יכולות להיות לו.
בנוגע לתרחישים מתונים יותר, כמו עזיבת יוון ואולי אף כמה מדינות בודדות נוספות את גוש היורו, ההערכה של בנק ישראל אופטימית יחסית. בבנק קובעים, באופן ודאי, כי החשיפה הישירה של ישראל למדינות החלשות בגוש - בעיקר יוון, ספרד, פורטוגל ואירלנד - מוגבלת. כלומר, משבר כלכלי חמור שיפרוץ באחת או יותר ממדינות אלה, בגלל פרישתן מהיורו, לא יסכן את הכלכלה הישראלית במידה משמעותית.
עם זאת, בבנק מתקשים להעריך מה יהיו ההשלכות העקיפות של נטישת מדינה אחת או יותר את גוש היורו - משמע, אם תפרוץ בהלה בשווקים העולמיים ומה יהיו השלכותיה.
לאור זאת, בבנק ישראל סבורים כי ההיערכות הטובה בשלב זה היא רק לחזק את המשק - כלומר לנקוט מדיניות תקציבית ומדיניות ריבית אחראית, ש"משאירה תחמושת בידי המדינה להגיב בשעת חירום". בבנק אמנם מודאגים מכך שהמדיניות התקציבית כבר ביזבזה חלק מהתחמושת - הגירעון בתקציב גבוה - אבל קובעים כי "המצב שלנו הוא לא הכי טוב בעולם - אבל בוודאי גם לא הכי גרוע בעולם. זה לא שהמחסנית שלנו ריקה".
גם לגבי מדיניות הריבית, שנמצאת ברמה נמוכה יחסית, בבנק מרגיעים כי "המחסנית שלנו, יחסית למדינות אחרות בעולם, די מלאה" ומזכירים כי לצד הפחתות ריבית - יש לבנק ישראל בקנה גם כלים נוספים להתערבות לשם הגדלת היצע הנזילות במשק. בין אלה ניתן להזכיר את רכישות האג"ח של ממשלת ישראל בידי בנק ישראל ב-2008, וכן כלי התערבות נוספת בשווקים שעדיין לא נוסו בישראל. למעשה, בבנק מודים כי נבחנת אפשרות של התערבות מאסיבית בשווקים הפתוחים בדרך של הרחבה כמותית - רכישת אג"ח או מק"מים - במטרה להזרים נזילות, אם כלי הריבית ממצה את עצמו. "כל הבנקים המרכזיים בעולם משתמשים בכלי הזה, שכבר לא נחשב לחריג או לא אורתודוקסי".
בסך הכל, בבנק ישראל מעריכים כי המצב הכלכלי העולמי קשה, אבל ישראל לא תיתפס מופתעת על ידי משבר שיפרוץ בעולם - וכי אנחנו ערוכים בצורה טובה יחסית, בהתחשב באי הוודאות הגדול שאופף חלק מתרחישי הקיצון.
בנק ישראל: "ערוכים לעזיבת מדינות את גוש היורו"
מירב ארלוזורוב
3.6.2012 / 9:17