הערכות: הריבית תרד ל-2% כבר ברבעון השלישי

ריבית בנק ישראל לא השתנתה בחמשת החודשים האחרונים, אך נראה שהחודש בנק ישראל לא יעמוד בלחצים ויפחית את הריבית ב-0.25%. כלכלני בנק ההשקעות הגלובלי מריל לינץ' מעריכים בסקירה שפרסמו היום שברבעון השלישי בנק ישראל יוריד את הריבית פעם נוספת כבר ברבעון השלישי כך שהיא תעמוד על 2%.

"הכלכלה המקומית היתה יציבה עד כה אבל אי הוודאות החיצונית העלתה בצורה משמעותית את חששות בנק ישראל בפגישת הועדה המוניטרית האחרונה", כתבו במריל לינץ'. "בינתיים, לחצי האינפלציה המקומיים נראים סבירים ומאפשרים הקלה מוניטרית נוספת".

נוסף על כך, במריל לינץ' מזכירים את המשך היחלשותו של השקל כגורם נוסף התומך בהפחתות ריבית. ביום שישי הגיע שער הדולר לשיא של 3 שנים ברמה של 3.91 שקלים. גם היורו התחזק ברבע אחוז. הפחתת ריבית על ידי בנק ישראל תקטין את פער הריביות מול העולם, ובעיקר מול ארה"ב בה הריבית עומדת על 0.25% ואינה צפויה לעלות בשנה הקרובה.

אינדיקציה נוספת שמחזקת את ההערכה שבנק ישראל יוריד את הריבית ניתן לקבל משוק ההון. במריל לינץ' מזכירים שמאז נפילת להמן ברודרס, בכל אחת מחמש הפעמים שבהן נרשמו ירידות שערים בשוק המניות של תל אביב, בנק ישראל הגיב בעצירת העלאות הריבית או לחלופין בהורדת ריבית מיד לאחר מכן. מאז תחילת מאי, יש לציין, ירד מדד תל אביב 25 ביותר מ-10%.

ומה בנוגע לאפשרות של ירידה חדה יותר בריבית? במריל לינץ' סבורים שיש אפשרות כזו. עם זאת, הם מוסיפים, גם במקרה של התממשות התרחיש הגרוע ביותר, בו יוון עוזבת את גוש היורו, ריבית בנק ישראל לא תגיע לרמת השפל של 0.5% שנרשמה באמצע שנת 2009, לאחר המשבר הגדול בארה"ב.

בבנק ההשקעות מעריכים שרמת ריבית ריאלית שלילית, של מינוס 1% עד מינוס 1.5%, היא רמה שתספק מספיק תמריצים לכלכלה אבל לא תביא לזינוק במחירי הנדל"ן כפי שהיה ב-2008-2009. ברמת האינפלציה הנוכחית, מדובר על ריבית נומינלית של 0.5% עד 1%.

נקודה שלא זכתה להתייחסות מצד מריל לינץ' היא האפשרות של בנק ישראל, שנבחנת בשבועות האחרונים, להרחיב את הטיפול הנקודתי בשוק הדיור על ידי הטלת מגבלות נוספות על שוק המשכנתאות. צעדים כאלה מחלישים את הקשר בין רמת הריבית למחירי הדירות בטווח הקצר ויאפשרו לבנק ישראל יותר דרגות חופש בהורדת ריבית.

עם זאת, הביקורת הציבורית על צעדים כאלו מתרחבת בשל ההשפעה שלהם במונחי אי שוויון: הגבלת המשכנתאות פועלת לריסון הביקושים בעיקר בקרב שכבות האוכלוסייה החלשות יותר, ומרחיבה את הפערים בנגישות להון. רוכשים מבוססים יחסית, וביניהם רוכשי הדירות להשקעה, נהנים במצב זה מיתרון על פני זוגות צעירים בעלי הון התחלתי מוגבל.